כמעט חודש עבר מאז אותו יום נורא שהשאיר את החיים הקודמים שהכרנו מאחור. לצד האבל והשכול והידיעה שלעולם לא נשכח ולא נסלח, חשוב שנעזור לעצמנו להחלים. כולנו חווים בימים אלה תחושה של חוסר שליטה על מציאות חיינו, שיכולה בקלות להוביל לחרדה ולדכדוך. נקודות היאחזות קטנות של שליטה יכולות לעזור לנו להימנע ממצב של דיכאון ודכדוך. "ברגע שאתה מרגיש שאתה לוקח בעלות על חייך זה עוזר לחשוב קדימה ולשמור על אופטימיות" אומר קובי אורן פסיכולוג קליני מומחה וספורטאי חסות של HOKA, מאמן ריצה ורץ רב יומי שהתחרה וניצח ב-11 תחרויות בין לאומיות. הנה כמה טיפים שהוא נותן שיעזרו לנו לעשות את הצעד הראשון:
אתם קובעים את שגרת חייכם
"קל מאד בתקופה כזאת לאבד את שיגרת החיים. יחד עם זאת מהותי לזכור לא להחליף שגרה של בריאות, עבודה וחברים בשגרה של הסתגרות והצטמצמות למרחב המוגן והמדיה. חשוב לשמור על שגרת חיים של בריאות הנפש והגוף על ידי שילוב ספורט במהלך השבוע. חפשו את הדרך לעסוק בפעילות ספורטיבית, לפי מה שעושה לכם טוב ולפי המסוגלות האישית. חשוב גם לעשות סוויץ' מנטלי - יתכן והתרגלתי לרוץ 3 פעמים בשבוע, אבל כעת כדי להרגיש טוב אסתפק בהליכות במרחב סביב הבית, כדי להרגיש חיוני, להרגיש שלא ויתרתי על הבריאות הפיזית והנפשית שלי".
אפשר להתאמן גם בבית ובסביבתו
"החשש מיציאה מהבית אל שטח פתוח הוא תגובה טבעית למצב לא טיבעי. ברגע שהספורט הוא בקרבת הבית שלי, כשאני יודע איפה המרחב המוגן, אזי אני יכול להתנתק מהמחשבות ולהתעסק בחוויות הפיזיות ובעשייה במקום בדאגות. צאו לסביבה המוכרת שמסביב לבית להליכה, או למשחק בכדור. פעולות אלו יניעו את המחשבות מדאגות מהמצב הביטחוני והכלכלי, ממציאות החיים העמומה, לעבר התעסקות בנשימות ובהזעה, במגע הרגליים בקרקע וברוח על הפנים, החיבור לטבע יסית אתכם מהעיסוק בחששות".
לא חייבים לרוץ שעה
"כשעושים ספורט מתון, מספיקות 20 דקות כדי לפרק את הטעינות שהצטברה בגוף. יציאה בטוחה ממרחב מוגן עוזרת לפרוק את המתח ולהפטר מ"התוצרים הרעילים" שהצפייה והחשיפה הממושכת בחדשות מעוררים בנו. חשוב לזכור שספורט זה לא רק ריצה או הליכה למרחקים, אלא ספורט כל דבר שמפעיל את הנפש, הגוף והשרירים. אתגרו את עצמכם במציאת הדרכים לעשות כן. מי שגר בבניין, למשל, יכול לעלות בכל יום במשך 10 דקות במדרגות. רדו במעלית לקומה התחתונה וטפסו למעלה, חזרו מטה במעלית ועלו שוב. גרים בדירה או בבית פרטי? ניתן לקפוץ בדילגית או לקחת השראה מימי הקורונה ולעשות סיבובים סביב הבית או הבניין בו אתם גרים. עדיין חוששים לצאת? הישארו בבית והורידו סרטוני כושר ביתי".
הישארו אקטיביים
"בחרו להשקיע בעצמכם. מתחילים בלקבל החלטה לקחת שליטה על אספקט מסוים בחיים. חשוב שאדם יגיד לעצמו 'הנה אפילו בתקופה כזאת אני נאבק ומתחייב לבריאות הנפשית והגופנית שלי'. זאת אמירה מאוד מעצימה. למעשה הפעילות הפיזית גורמת לשינוי נפשי על ידי החזרת השליטה ולקיחת בעלות על המציאות שלנו. בנוסף, פעילות פיזית בכוחה לשפר את הביטחון העצמי, להעלות את תחושת היכולת והמסוגלות האישית ואף לשפר את מצב הרוח".
במיוחד אם אתם הורים
"בראייה הורית מהותי לזכור שכפי שהכושר והספורט עוזרים לנו לקחת שליטה על החיים ולהגביר את תחושת המסוגלות והאופטימיות, כך זה יכול לסייע לילדים. להשאיר אותם במקום סגור לכאורה מוגנים זה פתרון שמסייע בהרגעת החרדות שלנו כהורים, אך גם הדרך המהירה לעורר ולהעצים חרדות וחששות. עבור הילדים, היציאה והחיבור לטבע הם צורך חשוב טבעי ובסיסי. להיות במשחק זה המהות של להיות ילדים, מעבר לכך משחק בחוץ מאתגר את הילדים הן שכלית והן פיזית ונותן להם כלים חברתיים שאסור לנו להזניח. יציאה החוצה עם ההורים או למפגש קרוב עם חברים באזור מוגן, יכולה להקל וליצור מרחב של נורמליות חברתית בתקופה שהיא לא נורמלית. מהותי לתמלל ש"אנחנו בתקופה לא רגילה, היא זמנית, היא תעבור וגם בתקופה הזאת אנחנו נעשה דברים כיפיים ושווים. פרשנות המציאות על ידי ההורה מסייעת לילד להירגע ונותנת לו אופק להמתין לו. לכן גם במידה ואנחנו במרה שחורה וכעת רואים רק מציאות שלילית חשוב שנתווך לילד שיש אפשרות למשהו אחר ואופטימי".