אני אם לילד בן 3.5 ולתינוקת, ונמצאת לקראת רילוקיישן להולנד. כיצד לדעתך אני יכולה לסייע לבן שלי להתמודד עם המעבר בצורה קלה ונוחה?
“אני חייבת לציין שאני מכירה את הולנד באופן אישי משום שגם בתי החליטה לבצע רילוקיישן להולנד ונכדותיי מתגוררות שם, ובכלל הולנד היא מדינה רב־תרבותית, מלאת עניין וחיובית מאוד. אין ספק שכמשפחה אתם תעברו שם חוויה מרגשת ומעצימה, וילדייך יחזרו משם אנשים מאוד טובים. יש שיגידו שלחיות בהולנד זו ממש נקודה של שפיות. אני מתארת לעצמי שאת עושה כל שביכולתך כדי להכין את הילד לקראת ביצוע המעבר, מספרת לו על האנשים, השפה והמסגרת שאליה הוא יעבור במקום הגן שלו כאן, בישראל, אבל ההכנה הכי טובה תתרחש בעת שתבצעו את הרילוקיישן ותעברו לגור שם. הוא יראה את המציאות החדשה בעיניים, וזה ייראה לו הרבה פחות רחוק ומופשט. יש הרבה מאוד יתרונות במעבר להולנד, אבל חשוב לי שתדגישי גם את הקשיים, כמובן בחיוך גדול. תגידי לו שבהתחלה הוא לא יבין מה אומרים לו בגן, אבל את ואבא שלו סומכים עליו ויודעים שהוא ילד חכם".
"דעי שלמרות קשיי השפה, ילדים בגיל בזה הם בעלי קליטה מפותחת יותר לשפות ממבוגרים, ואני צופה שבתוך כחצי שנה הוא כבר ידבר הולנדית באופן שוטף. הדבר הראשון שאני ממליצה לכם לבצע בעת המעבר הוא למצוא את חברי הקהילה היהודית באזור. מהלך זה יסייע לו להכיר ילדים חדשים בני גילו ולהתאקלם בצורה טובה. מעבר לכך, תשתדלי לא לבצע שינויים נוספים, ואם לצורך העניין הוא עדיין לא נגמל ממוצץ בעת המעבר להולנד, זה כמובן לא הזמן שלו להתמודד עם תהליך הגמילה כי יש לו דברים הרבה יותר חשובים להתמודד איתם. אם את נתקלת בבעיית התנהגות חריגה או מתקשה להתמודד עם התגובה שלו למצב, הייתי ממליצה שתפני לקבל הדרכת הורים אפילו באמצעות סקייפ. לסיכום, אני רוצה להדגיש שלמרות הפחדים והחששות לקראת המעבר, חשוב שתשדרי לילדים ביטחון. תני לבן שלך להרגיש שאתם עומדים לעבור הרפתקה כמשפחה ודעי להעניק לו רשת ביטחון חמה ועוטפת כשיתעוררו קשיי הסתגלות לתהליך הרילוקיישן”.
בני בן ה־4 מתנהג בדרך כלל בצורה נעימה וחברותית, אבל מאז שהוא עבר עם חברו הטוב לגן חדש, הוא אינו מצליח לתפקד כראוי. הוא משתולל, צועק ומפריע למהלך התקין בגן, וחברו יחד איתו. בכל פעם שאני מגיעה לאסוף אותו אני שומעת תלונות מהגננות. נחרדתי לגלות שגם בחוג שאליו הילדים נרשמו יחדיו, השילוב ביניהם מעכיר את האווירה עד שהמדריך סירב שהם יגיעו למפגשים יחד. מה עלי לעשות?
“בתור התחלה הייתי ממליצה לך בחום שלא לשלוח את בנך וחברו לאותו החוג, וזאת מתוך רצון ליצור הפרדה ביניהם בשעות אחר הצהריים. מעבר לזה, חשוב שתדעי כי ילדים עוברים תקופות בחיים בדיוק כמונו, ולכן אירועים כמו מעבר לגן חדש או הצטרפות של אח נוסף למשפחה יכולים להשפיע על התנהגותם. אני מבינה שהתנהגותו מדירה שינה מעינייך, אבל אם אין שום הפרעה פתולוגית, הפרעות קשב או דרמה רגשית מאוד גדולה, זה עובר בדרך כלל בטווח זמן של כשמונה חודשים ולעתים אפילו פחות, הכל בהתאם לאישיות של הילד".
"אני רוצה לבקש ממך דבר חשוב ומשמעותי עבור בנך: אל תסכימי לשוחח עם הגננות בשעה שאת אוספת אותו מהגן. אם הגננות מקבלות את פניך בתלונות ברגע שאת מגיעה לאסוף את בנך מהגן, תדרשי מהן שיעצרו הכל ויפנו אלייך בטלפון בשעות הערב. אל תדברי על הילד או על מישהו אחר בשעה שהוא נמצא בסביבה שלך. הגננות בונות לו סטיגמה של ילד רע, שובב ופראי, וכשאת מגיעה לגן כדי להחזיר את הילד הביתה, במקום לחבק אותו ולהגיד לו: ‘חמודי, אמא התגעגעה לראות אותך אחרי שמונה שעות’, את צריכה לשמוע מהן על כל הדברים שהוא עשה בגן. אפילו הייתי ממליצה שתבקשי לנהל פגישה אישית עם הגננות ותגידי להן בפירוש שהילד מקסים, מתוק, נדיב, חכם וממושמע. הילד נחשב כמשתף פעולה, והוא לא הפך ברגע אחד להיות מילד טוב לילד רע, כי נמר אף פעם לא מחליף חברבורותיו. הוא פשוט עובר משבר, וחשוב שהצוות הפדגוגי בגן יסייע לו בהתאם. ככל הנראה הילד שלך תפס נקודת תורפה וחולשה בגן, אחרת הוא לא היה מתהפך בצורה כזו. בהצלחה”.