ראיתי כתבה שכדאי לקנות טחינה שעשויה מגרעיני שומשום מונבטים, כי היא מבטלת את החומצה האוקסלית והפיטית, ואז אתה יכול לספוג הרבה יותר.
"יש בטחינה קצת, לא הרבה, חומצה אוקסלית או חומצה פיטית שקצת מונעות את הספיגה של הברזל והסידן אבל לא בצורה משמעותית. ההנבטה של גרעיני השומשום מפעילה אנזימים שהופכים את החלבון ליותר זמין לגוף, גם הוויטמינים יספגו יותר טוב וגם ההנבטה קצת מפחיתה את הכמות של החומצה הפיטית והאוקסלית אבל בכמות יחסית קטנה. מהבחינה הזאת יש יתרון לטחינה משומשום מונבט אבל צריך לבדוק שזה שומשום מלא. ההבדל בין שומשום רגיל לשומשום מלא הוא עצום והרבה יותר משמעותי ממונבט או לא מונבט. הרבה יותר ברזל, סידן והכול הרבה יותר. יותר חשוב שזה יהיה משומשום מלא, אם אתה מוצא משומשום מונבט ומלא אז מעולה".
לפני הרבה שנים התכתבתי עם המכון לתזונה בירושלים, ראש המכון כתב לי שכל הנושא הזה של שומשום מלא זה אגדה, הוא אומר שזה נכון שככה זה נמצא בשומשום אבל הגוף סופג כמו שומשום רגיל בגלל הקטע של החומצה.
"אולי הוא טען שהגוף לא סופג בגלל הסיבים התזונתיים שיש בשומשום, מה שהיה נכון אם היית אוכל שומשום. אבל כשטוחנים את השומשום לטחינה הכול נספג, כי הסיבים התזונתיים שם פחות לוכדים בתוכם את רכיבי המזון הטובים והקליפה גם נותנת לנו ערך תזונתי יותר גבוה".
אם אני טוחן גרעיני שומשום בבית?
"גם טוב, אבל כשאתה אוכל את השומשום בשלמותו, זה נכון שחלק יכול להיות לא ייספג, אבל זה עדין לא נורא. אם יש פי 10 בשומשום מלא מונבט, ונניח שאתה לא סופג 20% - עדיין יש הרבה יותר שאתה סופג".