אני בת 75 וסובלת כבר שבע שנים מכאבים לא מוסברים באזור הגרון המתפשטים לצוואר, לאחת האוזניים ואף לקיבה. שנתיים לאחר תחילת הכאבים הם פסקו, אך חזרו להטריד את מנוחתי מאז ועד היום. בעת הכאב, אני חשה כמו דקירות מחטים בגרון, ואני לא מסוגלת להמשיך בסדר היום כשמתחילה סדרת הכאבים. התייעצתי עם רופאים רבים מתחומים שונים, ואף אחד מהם לא ידע להסביר לי את פשר הכאבים, ואף בדיקות שערכתי לא הצליחו למצוא תשובה לתופעה המשונה. הרופאים עמם נפגשתי המליצו לי ליטול משככי כאבים, וכך אני עושה בשלוש השנים האחרונות בכל ערב. הכאב נפוץ בעיקר בשעות הערב והלילה, וחוץ מנטילת משככי הכאבים שתיית מים חמים מסייעת לי מאוד. מהו מקור הבעיה וכיצד אוכל לפתור אותה?
“הבעיה הרפואית שאת מתארת יכולה לקרות בגלל גירוי של מערכת העצבים בראש. באופן כללי, לא מומלץ לקחת משככי כאבים במשך שנים ברציפות. לתסמינים שעליהם סיפרת הייתי מציע לך ליטול בכל יום, שעה לפני שאת הולכת לישון, אלטרולט – תרופה שבעבר שימשה לדיכאון והיום נוטלים אותה לשיכוך כאבים מהסוג שלך. לסוגי כאב זה, תרופה זו עשויה לסייע. באופן כללי מתח עשוי להחמיר את מצב הכאב”.
אני בן 77, ולאחר שביצעתי בדיקות גילו שחסר לי המוגלובין והוא מאוד נמוך. מנגד, רמת הברזל בגופי תקינה ואפילו גבוהה, ושאר נתוניי תקינים, כולל רמת ויטמין B12 בדמי. אני נוהג ליטול תרופות נגד צרבות ואספירין. אני חש חולשה במשך היום, וכשפניתי לרופא בנושא הוא אבחן אותי כסובל מאנמיה קלה. האם מדובר באנמיה, וכיצד אוכל לשפר את מצבי הגופני?
“המוגלובין נמוך זה אומר שחסר משהו בגוף. זה יכול לקרות בגלל איבוד דם בדרכי העיכול, ולכן הייתי ממליץ לבצע בדיקת דם סמוי ולאחר מכן בדיקת גסטרוסקופיה וקולונוסקופיה כדי להבין את מקור הבעיה. ישנו סיכוי סביר שהסיבה להמוגלובין הנמוך היא חוסר באחד המרכיבים שהגוף יוצר מהם דם שהוא ככל הנראה לא הברזל כי רמתו גבוהה בגופך. אני ממליץ לך לבדוק כמה גבוהה רמת הברזל, לפנות להמטולוג ולבדוק את האנמיה, שעל פי רמות ההמוגלובין שלך היא לא קלה, ואינה חייבת להיות בגלל ברזל. חשוב לדעת שיש אנשים שלוקחים אספירין והוא עושה להם דימום מיקרוסקופי שמצטבר במשך שנים”.
אני בת 66 ובעלי בן ה־70 עבר אירוע מוחי קשה לפני חמישה חודשים ואושפז במשך חודש וחצי בטיפול נמרץ. לאחר מכן הוא עבר לשיקום במשך חמישה חודשים, ומאז הוא בבית בהמשך טיפול פיזיותרפי ובמפגשים קבועים עם קלינאית תקשורת ומרפאת בעיסוק. מאחר שהפגיעה במוחו התרחשה בצד שמאל, הצד הימני בגוף שלו לא עובד כתמול שלשום, והוא לא הולך בצורה יציבה. בנוסף, הדיבור שלו נפגע, הוא אומר משפטים שלא קשורים לכלום ומילים לא מובנות ומבין שיש לו בעיה.
אני דואגת מאוד מבעיית הדיבור, אך הוא השתפר בכך במהלך החודש האחרון. לפני האירוע המוחי הוא היה אדם בריא ומאוזן עם כדורים, והייתה לו סוכרת ברמה גבולית. בין היתר, בעלי סבל מפרפור פרוזדורים, ולכן נאמר לנו שהוא צריך לעבור צנתור, אך מספר רופאים שמכירים את מצבו לא בטוחים שזו האפשרות הבטוחה ביותר. ההחלטה בידיי ובידי ילדינו, ואני פוחדת שאם נבחר בצנתור זה יזיק לבריאותו ויסכן את חייו. מה כדאי לעשות? כמו כן, האם הוא יצליח להשתפר?
“אירוע מוחי הוא מצב שבו לא מגיע דם לאזור מסוים במוח, מה שגורם למותו. מאחר שתאי המוח פועלים באמצעות סוכר וחמצן שמגיעים על ידי זרם הדם, אזור המוח הפגוע מפסיק לפעול כשזרם הדם לא מגיע אליו. לעתים הנזק שקורה כתוצאה מהאירוע המוחי משתפר במעט, אבל תפקוד האזור אף פעם לא יחזור לאותו מצב כמו קודם. פרפור פרוזדורים הוא אחת הסיבות לאירועים מוחיים, ולכן נותנים למחלימים תרופות נוגדות קרישה. כל עוד קצב הלב של בעלך עדיין לא סדיר הוא ימשיך ליטול תרופות נוגדות קרישה ויצטרך לעבור צנתור. אם הוא לא במצב טוב, צריך לשקול מהי האפשרות הגרועה פחות, לא האפשרות הטובה יותר.
"בעלך אינו יכול להחליט בעצמו כרגע מהי החלופה הטובה יותר, לכן מומלץ שההחלטה תהיה שלך בשיתוף ילדיכם. הסיכון בצנתור הוא קטן אך קיים, הסיכון בפרפור פרוזדורים גם הוא קיים, אך הסיכון בדימום מתרופות נוגדות קרישה הוא קטן יותר הודות לתרופות החדשות. אתם צריכים לשבת עם רופא המשפחה ולדון איתו באפשרויות. אם ההחלטה שלכם תהיה טובה זה יהיה מצוין, אך אם תהיה בעיה ישאלו תמיד למה לא נבחרה האופציה האחרת.
"אין פה תשובה ברורה של כן או לא, לכן מומלץ להתייעץ עם מנהל מחלקה גריאטרית והוא יבדוק את תפקוד הלב של בעלך ועד כמה הנזק במוחו גדול על פי לחץ הדם, הסוכרת וגורמי הסיכון האחרים שלו. באשר לשיפור, אומרים שההתקדמות שמגיעים אליה במהלך השנה הראשונה לאחר האירוע המוחי תהיה ההתקדמות המקסימלית של החולה. אך בכל זאת ישנם אנשים שממשיכים להתקדם בקצב אטי, וצריך להמשיך בפיזיותרפיה ובשיקום בדיבור, לפעמים המוח שלנו אלסטי יותר”.
שיחות אלו אינן מהוות המלצה רפואית אישית. תמיד יש להתייעץ ולהיבדק על ידי רופא המשפחה או רופא מומחה.
רפי קרסו הוא פרופסור למדעי המוח ומערכת העצבים מאוניברסיטת בר־אילן, MD, לשעבר מנהל המחלקה הנוירולוגית ומרפאת הכאב במרכז הרפואי הלל יפה בחדרה.
מתוך תוכניתו של פרופ' רפי קרסו, בכל יום שישי ב־13:00 ב־103FM.