בתי בת 35, ויש לה מעט בעיות עם בלוטת התריס, אבל היא בריאה באופן כללי. קורה לה דבר מוזר: היא ישנה חזק מאוד, ונוטה להתעורר רק לצלילי דפיקות רמות על דלת ביתה. לכן כשהייתה צריכה לקום לעבודה, היא הייתה מזמינה משלוח אוכל בבוקר רק כדי להצליח להתעורר. לאחרונה, כשהיא ישנה אצלי, ראיתי אותה מתעוררת באמצע הלילה, פותחת את דלת הבית ויוצאת לחדר המדרגות. רצתי אחריה כדי לעצור אותה, אבל היא התנגדה והייתה חצי רדומה. כששאלתי את בתי למחרת אם היא זוכרת משהו מאירועי הלילה, היא כמובן לא זכרה כלום. היא גרה לבד, וזה קרה לה כמה פעמים. אני פוחדת שיקרה לה משהו. עוד אוסיף כי היא נוטלת ריטלין כדי להתרכז יותר בעבודתה. האם אפשר לטפל בבעיה?
“מה שאת מתארת היא תופעה מוכרת, הקשורה לפעילות חשמלית במוח. פעם קראו לה 'מחלת ירח', וזה שלב שקורה בזמן שנת החלום. בשלב שינה זה שרירי הגוף בדרך כלל משותקים, ואז בזמן חלום אנשים לא זזים ונשארים במיטתם. לפעמים, בשלב זה או בשלבי שינה אחרים, יש כאלה שקמים ויכולים לצאת מהבית ולטייל ברחוב. זה יכול להיות מסוכן. אפשר לטפל בזה בתרופות. צריך ללכת לנוירולוג שמתעסק בעיקר באפילפסיה. זאת לא אפילפסיה, אבל גם תופעה זו היא הפרעה שיש בה הפרעות חשמליות בתפקוד המוח, והיא מהמשפחה של האפילפסיה. המחלה בפני עצמה בדרך כלל לא מסוכנת, אבל העובדה שקמים היא מסוכנת כי אפשר לבצע כל מיני פעולות מוזרות כמו לצאת לרחוב בלי להרגיש או לאכול מתוך שינה. כשמדובר בילדים, מציעים להורים לסגור את הדלתות ואת המרפסות, אך כשמישהו גר לבד - זאת בעיה. הייתי מציע שבתך תגור בקומת קרקע, כדי שכמה שפחות תצטרך לרדת במדרגות, מאחר שבעלי התופעה הזאת הם חצי ערים וחצי רדומים, והפעילויות שלהן הן אוטומטיות. בנוגע לריטלין, זה לא טוב שהיא נוטלת ריטלין כשהיא סובלת מהבעיה הזאת, כי ריטלין מגרה את המוח ואנו רוצים להרגיע אותו”.
אני בת 34, בריאה בדרך כלל. אמי לקחה בדמנציה לקראת גיל 60, וכך גם אמה ואחיה. לנוכח הגנטיקה, אני דואגת לעצמי. האם יש דרך שבה אוכל להימנע מגזר הדין המשפחתי?
“אני מבין את החשש שלך בגלל ריבוי המקרים המשפחתיים. הדאגה שלך היא רצינית. מצד שני, יש בדיקות גנטיות שיכולות לרמז על קיום המחלה, אבל לא כל מי שיש לו גן של נטייה לאלצהיימר מפתח את המחלה. כדי לשמור על המוח כבר בגילים צעירים, צריך להעסיק את המוח ולישון טוב בלילה. יש מחקרים שמצביעים על כך שכל החלבונים ששוקעים במוח ובעלי השפעה על אלצהיימר, קרוב לוודאי שחלק ממנגנון הניקוי שלהם נעשה בלילה, תוך כדי שינה. יתר על כן, מומלץ לאכול אוכל בריא ולהפחית בכמויות הסוכרים הזמינים, מאחר שסוכר בכמויות גדולות יוצר דלקת. לא צריך להיכנס לדיאטה, אבל כדאי להוריד את כמויות הסוכר הלבן ולאכול פירות. תקפידי ללמוד דברים חדשים, לפתור תשבצים, ללכת להרצאות, לקרוא, לדון עם אנשים ולהתווכח בשיחות, אפילו פוליטיות, ותהיי פתוחה מספיק גם לקבל דעות חדשות”.
אני אם לילדה בת 17, שסובלת מכאבי ראש מהבוקר עד הערב. היא מטופלת בתרופות, חלקן נגד מיגרנה, אך שום דבר לא עוזר. כתוצאה מכך, בתי לא מסוגלת ללכת לבית הספר ולשבת בשיעורים, מאחר שהיא לא מצליחה לא להוריד את הראש לכיוון השולחן. היא סבלה גם מבחילות, אך הן פסקו לאחר שנטלה תרופות נגדן. מה עשוי לפתור את הבעיה?
“הטיפול שתיארת לא מתאים לתסמיניה של בתך. מה שאת מתארת - כאב ראש יומיומי - הוא לא מיגרנה. משהו בטיפול של בתך לא נראה לי כל כך, אומר זאת בעדינות. יכול להיות שיש לה כאב ראש על רקע של חרדות, על רקע של מתח שרירי או שיש לה כאב ראש כתוצאה מהתרופות. אנו מכירים הרבה אנשים הנוטלים תרופות, וכשמפסיקים לקחת אותן, המוח מזהה שחסרה התרופה בגוף, ויודע ליצור כאב ראש כדי שהאדם ייקח שוב את התרופות ויחוש רגיעה. אני מציע לנסות לפנות למרפאת כאבי ראש במסגרת המרפאות הנוירולוגיות, ושם יעשו לבתך הערכה מחודשת של כאבי הראש ושל הטיפול”.
שיחות אלו אינן מהוות המלצה רפואית אישית. תמיד יש להתייעץ ולהיבדק על ידי רופא המשפחה או רופא מומחה.
רפי קרסו הוא פרופסור למדעי המוח ומערכת העצבים מאוניברסיטת בר־אילן, MD, לשעבר מנהל המחלקה הנוירולוגית ומרפאת הכאב במרכז הרפואי הלל יפה בחדרה
מתוך תוכניתו של פרופ' רפי קרסו, בכל יום שישי ב־13:00 ב־103FM