אפליה של אנשים בעלי עודף משקל נחקרה רבות - בקרב מעסיקים, צוותים רפואיים, זבנים בחנויות, אנשי חינוך, בבחירת בני זוג ואפילו בתוך המשפחה. רזון וכסף נתפסים כסמלי הצלחה (וחבל שכך). עודף משקל והשמנה הם בעיות בעולם המערבי בעשורים האחרונים. על אף הידע הרב והמודעות לנושא התופעה אינה נבלמת אלא צוברת תאוצה, ובעקבות התפשטותה והשלכותיה היא מוגדרת כמגיפה.
הגורמים להשמנה הם התנהגותיים, סביבתיים, גנטיים, הרכב אוכלוסיית החיידקים במעיים (מיקרוביום) ועוד. ההתמודדות והפתרונות מורכבים. התמקדות באימוץ תפריט דל קלוריות והתמדה בביצוע פעילות גופנית אינן מספיקות.
ברוכים הבאים
שגרת הקורונה, השהות הארוכה בבית, הבידוד החברתי, כמו גם החרדות וחוסר האונים, גרמו אף הם לעלייה במשקל. בצל הקורונה נראה כי הרצון לצאת לחופשה, לשנות אווירה ולהתרענן מקבל משנה תוקף. בשבוע שעבר נפתחו בתי המלון ב"איים הירוקים" - באילת ובים המלח. תעשיית התיירות והאירוח אומנם מציעה בריחה מחיי היומיום ומסביבתם השגרתית, אך לא לחלק מבעלי המשקל העודף. הקשיים, הסטיגמות והסטריאוטיפים, שהם חלק מחיי היומיום שלהם, לא נעלמים במלון ומשפיעים על חוויית הנופשים.
נראה כי גם בזירה זו חשים אנשים בעלי משקל עודף אפליה. העלאת המודעות לסוגיה זו, לעתים בעלויות נמוכות מאוד, יכולה להפוך את החופשה בבתי מלון לנעימה יותר עבור אנשים בעודף משקל.
נושא זה עמד במרכז מחקר שקיים פרופ' יניב פוריה. פרופ' פוריה הוא ראש המחלקה לניהול מלונאות ותיירות באוניברסיטת בן־גוריון והמנהל האקדמי של קמפוס אילת. המחקר נערך במסגרת אוניברסיטת Virginia tech שבמדינת וירג'יניה, והיה תוצר של פרויקט מחקר גדול יותר, שלו היו שותפים ג'רמי בייל, פרופ' אריה רייכל וד"ר אמיר שני מהמחלקה לניהול מלונאות ותיירות באוניברסיטת בן־גוריון.
במסגרת המחקר ניסו החוקרים ללמוד על הקשיים שאותם חווים אנשים בעודף משקל בעת פעילות פנאי ובילוי. בין היתר למד צוות המחקר על קשייהם בטיסה, במסעדה, במוזיאון ואפילו בלונה פארק, תוך מתן דגש על חוויית השהייה במלון.
"ביסוד מחקר זה עומד הרעיון שיש לבחון את חוויית המלון כרבת־פנים, המורכבת מאלמנטים אובייקטיביים וסובייקטיביים, תוך התייחסות לדעתו ולרגשותיו של האדם לו עודף משקל", מסביר פרופ' פוריה. "נקודת מבט רחבה תתרום תובנות והמלצות ניהוליות היכולות לשפר את חוויית האירוח של אנשים אלה". החוקרים שמו דגש גם על השירות הניתן במלון, על התאמת הסביבה הפיזית, ואפילו ליחס האורחים השוהים במלון.
משתתפי המחקר התייחסו לשני מישורים עיקריים: קשיים הנובעים מהסביבה הפיזית, כמו הריהוט בחדר, המקלחות בבריכה והשולחנות במסעדה, וקשיים שמקורם בסביבה האנושית, בעיקר יחסם של האורחים האחרים.
החוויה הראשונה מתרחשת בחדר המלון, שם המשתתפים אינם נתונים למבטים פוגעניים מצד אורחים אחרים. החוויה השנייה מתרחשת במסעדה ובחדר האוכל של המלון, שם המשתתפים חשו שאורחים אחרים נועצים בהם מבטים מוכיחים, הם חשו שמבקרים אותם על כך שהם אוכלים ונהנים מהארוחה. חוויה שלילית נוספת מתרחשת בחדר הכושר והבריכה, שם הם בביגוד שאינו מאפשר להסתיר את ממדי גופם.
תוצאות המחקר הצביעו על כך שלגופם של אנשים שלהם עודף משקל - השפעה מכרעת על החוויה מהשהות במלון, בשל תדמיתו השלילית של עודף המשקל. פרופ' פוריה טוען כי המלון אינו מאפשר לאורחים בעודף משקל להימלט מתדמיתם, ויותר מכך - אורחים אחרים במלון חשים מוגנים מספיק כדי להביט באנשים בעלי עודף משקל בצורה מבזה.
אפשר גם אחרת
המחקר זיהה מספר אסטרטגיות היכולות להוביל לשיפור חוויית האורחים בעלי עודף משקל. בתקופה זו, כשרוב המלונות סגורים, וחלקם מנצלים את התקופה לשיפוצים, נדרש גם שדרוג רמת השירות. העלאת המודעות היא צעד ראשון. יש להדריך את העובדים והצוות לגלות רגישות וסובלנות כלפי אורחים בעלי עודף משקל, כמו להציע בחדר האוכל או במסעדה, בלי מילים, שולחן שאינו מקובע לרצפה, או לברר היכן הם רוצים לשבת.
לרוב יבחרו בשוליים ולא במרכז החלל, שם הם בולטים פחות (על פי המחקר, אלה המקומות המועדפים עליהם). אורחים בעלי עודף משקל נמנעים מלהגיע לחדר הכושר או לבריכה בשל החשש לחשוף את גופם. ניתן היה לאפשר גישה נוחה לבריכה על ידי מיקום הסולם של בריכת השחייה בקצה ולא במרכזה או לאפשר מעבר ישיר מהמלתחות אל תוך הבריכה; תוספת וילון או פרגוד למקלחות הסמוכות לבריכה תתרום לתחושת הפרטיות באזור הפתוח.
בחדרים - חדרי רחצה מרווחים (אפילו על חשבון גודל החדר), מגבות גדולות ומיטה רחבה ומוגבהת, המאפשרת לאורחים לשכב ולקום בנוחות מקסימלית, ישדרגו את רמת האירוח. אולם יותר מכל רצוי למנוע מצוות המלון לנעוץ מבטים, וככל הניתן גם של אורחיו, באורחים בעלי עודף משקל.
"אין ספק שחלק מההצעות שהוזכרו יהיו כרוכות בעלויות כספיות, אולם חלקן אינן משמעותיות", מסכם פרופ' פוריה. "אך בהתחשב בתחזיות שההשמנה תהיה 'הנורמה החדשה', שירות מתחשב וטוב יותר לאורחים הסובלים מהשמנת יתר יגדיל את הכנסות המלונות. עם זאת, אין להתעלם מכך כי ניתן לטעון כי התאמות כאלה יעודדו עוד יותר את ההשמנה. במילים אחרות, קידום איכות חייהם של אנשים בעלי עודף משקל עשוי להפחית את התמריץ לרזות ולאמץ אורח חיים בריא יותר. זהו אומנם טיעון מעניין ותקף, המחייב דיון מעמיק יותר, אך חובתם האתית והמקצועית שלנו כחוקרים היא לדווח על הממצאים, ולא לנקוט גישה פטרנליסטית כלפי אורחי המלון הסובלים מהשמנת יתר. כל אחד זכאי ליהנות מאירוח במלון. יותר מכך, אנו יודעים כי כאשר אנשים כבדי משקל חשים מתוסכלים הם מנחמים את עצמם... בעזרת אוכל".