לאחרונה אנו שומעים יותר ויותר על בני אדם מכל קשת הגוונים שמוצאים את עצמם מתמודדים עם מחלה קשה, ולעיתים סופנית. אמש (רביעי) נודע לנו כי נועם שליט, אביו של גלעד שליט, הלך לעולמו אחרי מאבק עם מחלה קשה. גם השחקן ברוס וויליס הצהיר השבוע כי הוא פורש מעולם הבידור בעקבות מחלה שעלולה למנוע ממנו את יכולת הדיבור.
"כולם ידעו, ראינו עליו שינויים": מקורבי ברוס וויליס חושפים את מצבו הקשה
בריאיון לרדיו 103FM, בתוכנית הבוקר של ניסים משעל וגיא פלג, התארח פרופסור רפי קאראסו, שסיפר מהזווית שלו – כיצד משברים בחיים עשויים להשפיע על המערכת החיסונית? וזו התשובה.
כשפרופ' קאראסו נשאל: "כמה המתחים והמאבק שעבר בחיים גרם לו לבסוף לחלות ולמות?" הוא הסביר כי הקשר בין טראומות לבין מחלות הוא ידוע. גם כשזה נוגע למחלת הסרטן, הסביר המומחה, מצבים נפשיים עלולים לגרום לירידה במערכת החיסונית, כך שהמחלה ומשבר נפשי קשורים זו בזה – בדרך ישירה או עקיפה.
"קיים סולם שלם של טראומות או אירועי חיים מלחיצים – מוות של קרוב, פרידה מבן זוג או פיטורים מהעבודה, הסולם קובע 'כמה נקודות' נותנת טראומה לתחלואה", הסביר פרופ' קאראסו. לדבריו, מחלת הסרטן היא אחד המצבים בהן מערכת החיסון לא יודעת לזהות תאים שמשתנים. בגוף של כל אחד ואחת מאיתנו מתחלפים תאים שעלולים להתפתח להיות סרטניים, אך מערכת החיסון שלנו מזהה אותם, מאתרת אותם ומסלקת אותם. לכן, כשמערכת החיסון מעורערת, היא מתקשה להתמודד איתם.
בהמשך הריאיון שאל גיא פלג את פרופ' קאראסו בנוגע לפרישתו של ברוס וויליס, שנאלץ לעזוב את עולם המשחק בעקבות מחלה נוירולוגית בשם "אפזיה", או "שתקת". המחלה שתקפה את וויליס, לדבריו של המומחה, יכולה לנבוע מאזורים שונים במוח. אם זה באזור המצח המחלה עלולה לפגוע בתפקוד המוטורי, בה אותה הקורדינציה שמוציאה את המילים מהפה מתקלקלת ובכך יש פגיעה ביכולת הדיבור, והיא יכולה להיגרם או מאירוע מוחי, גידול, חבלה או כל פגיעה באזור המצח.
בנוסף ישנה גם הפגיעה הרקטית, שמגיעה מאזור הרקה, שזוהי אפזיה תחושתית בה המילים מאבדות משמעות. כלומר, ההקשר שהמוח שלנו עושה באופן טבעי בין מילה לפירושה מתבטל. לדברי פרופ' קאראסו, ככל הנראה וויליס חווה מעין שילוב של השניים שיכול להיגרם לעיתים כחלק ממחלה ניוונית של המוח (מאותה המשפחה של אלצהיימר). כמו כן, המומחה ציין כי המחלה בדרך כלל פוגעת בממוצע בגילי 60 ופי 2 בגברים מאשר בנשים, כאשר לרוב קיים קשר גנטי – ולצערנו, אין לכך תרופה.
לעיתים 'המכונה' שמתקלקלת תפגע ביכולת ההבנה, מצב בו החולה לא יוכל להבין את הנאמר, ולעיתים היא תפגע ביכולת הדיבור והכתיבה על אף שההבנה נותרה כפי שהיא. במידה ושניהם נפגעים כל יכולת הדיבור וההבנה נלקחים מהחולה, אך הוא עדיין מצליח לשמור על תפקוד רגיל, יכולת התמצאות במרחב וזיכרון.