שימו את הטבלאות בצד: נוסחת ה-BMI הפכה כבר מזמן לאחד המדדים המובילים לגבי עודף משקל. אבל האם היא - ונוסחאות אחרות - אכן אמינות כשהן מצביעות על בעיה בריאותית? ד"ר מאיה רוזמן התייחסה לנושא בתוכניתה ב-103FM והסבירה איזה שימוש כדאי לנו לעשות בהן.
בפתח דבריה, הבהירה התזונאית: "אנחנו צריכים להסתכל במראה, ואם אנחנו מרוצים, ממש לא משנה אם זה 10 קילו יותר ממה שכתוב בטבלה, או בנוסחה. כמובן - כל עוד בדיקות הדם תקינות, התזונה נכונה, ועושים פעילות גופנית מתונה".
אז למה לא להתייחס לטבלאות וגם לנוסחאות כמו BMI? הנה ההסבר של ד"ר רוזמן:
"טבלת המשקל הראשונה שפורסמה בתחילת המאה הקודמת, היא בעצם תוצאה של סקר גדול ומקיף שביצעה חברה לביטוח חיים (המטרופוליטן), שרצתה להגדיל את סכום הביטוח שמשלמים אנשים שמנים מאוד. כבר אז הבחינו בעובדה שאנשים בעודף משקל גדול מתים מוקדם יותר עקב המחלות הנלוות להשמנת יתר כמו סכרת או התקפי לב. לאחר שנים רבות של מעקב, סקרים וניתוחים סטטיסטיים, הגיעו למסקנות אותן פירסמו בטבלת המשקל המומלץ: מי שמשקלו - על פי גובהו - בטווח המשקל ה'אידאלי', משלם את סכום ביטוח החיים הנמוך ביותר. מעל משקל זה, הולך הסכום וגדל, על פי דרגת עודף המשקל".
לאחר שנים של שימוש בטבלה זו, החלו להתייחס אל הנתונים כאל מדד רפואי - המשקל שמעניק את החיים הארוכים ביותר, הוא גם כנראה המשקל שמתאים לבריאות הטובה ביותר.
ומה נגלה אם נבדוק בטבלה אחרת? נתונים אחרים ולא חופפים.
מדד BMI: מדד זה הומצא כשיטה קלה ומהירה לניבוי הסיכון של כל אדם למחלות לב. מדובר בנוסחה פשוטה, וכל אחד יכול לחשב לעצמו את ה-BMI שלו: משקל לחלק לגובה בריבוע. למשל גבר בגובה 1.75 ובמשקל 70 – עושה חשבון של 70 לחלק ל 1.75 בריבוע.
כאשר התוצאה המתקבלת היא 25-19, זה אומר שהמשקל נמצא בטווח הבריא והסיכון למחלות לב הוא הנמוך ביותר. תוצאה בין 30-25 מעידה על עודף משקל, ומעל 30 מדובר במצב של השמנה מסוכנת. במקומות שונים החלוקה לטווחים יכולה להיות מעט שונה, למשל ישנם המגדירים את המשקל המסוכן עם BMI מעל 27, וכו'. גם במקרה זה, אדם שמתאמן הרבה ויש לו מסת שריר גבוהה, יהיה בטווח השמנה למרות שאינו שמן אלא שוקל יותר בגלל בניית שרירים.
אחוזי שומן: השיטה הוותיקה היא מכשיר "קליפר" שצובטים באזורים שונים בגוף למדידת עובי קפלי השומן, המדידה תלויה במיומנות הבודק - טעות במילימטר אחד שעובי קפל השומן יכולה להוביל לתוצאה שגויה בעשרה אחוזים. היום קיימות שיטות חדישות באמצעות מכשירים פשוטים וזולים יחסית, אשר בודקים את התנגדותו של הגוף לזרם החשמלי המועבר באמצעות המכשיר.
המכשירים: המכשיר הידני הוא הפשוט ביותר, מחירו סביב 400 שקלים, צריך להחזיקו בשתי הידיים למשך 10 שניות, והתוצאה מתקבלת על צג המכשיר. יש גם משקלים שמראים בנוסף למשקל את אחוזי השומן. צריך לעמוד עליהם יחפים, כי גם הם מבוססים על העברת זרם חשמלי. למכשירים החשמליים מכניסים נתונים גם על גובה וגיל, ויש בהם תוכנה שמחשבת את אחוז השומן. רמת הדיוק של מכשירים אלו לא תמיד גבוהה, בחלק מהמקרים יכולה להיות טעות של 5%.
נוסחאות: רבים עדיין מאמינים במיתוס הגורס כי צריך לשקול 110 פחות מהגובה (כלומר מי שגובהו 170 ס"מ צריך לשקול 60 ק"ג), וישנן עוד נוסחאות רבות חסרות שחר. המשקל האידאלי הרי אינו תלוי בגובה בלבד, ולכן אין טעם לחישובים אלו.
אז מה המסקנה?
אין מדד מדוייק וחד משמעי, יותר חשוב להפעיל שיקול דעת עצמי, להקפיד על תזונה נכונה ופעילות גופנית.