בתי בת ה־6 פוחדת מהחושך. זה הגיע למצב שהיא מסרבת לצאת מהבית בלילה, ואנחנו מאוד מודאגים. מה דעתך?
"ילדים מפתחים כל מיני סוגים של פחדים ודאגות שאנחנו, כמבוגרים, לא תמיד יכולים להבין. כשילדים אומרים לנו שהם מפחדים ממשהו, אנחנו צריכים לתת להם לגיטימציה לרגשות שלהם, ומנגד לא לתת לפחד להמשיך לנהל אותם. ילדים צריכים לשמוע שהמבוגרים בחייהם נמצאים שם עבורם. אם הילדה מפחדת מהחושך, תוכלי למצוא פתרונות יצירתיים - מפנס, שתמיד יהיה איתה והיא תוכל להאיר לעצמה בשעת הצורך, ועד לחיבוק. בו זמנית, אתם צריכים להרגיל אותה לצאת החוצה גם בשעות הערב, היא הרי לא תישאר בבית רק בגלל שהיא חוששת מהחושך. כדי לעשות את זה בצורה נכונה אני מציעה שתנהלו איתה שיחה אחת בלבד בנושא, תמנו את כל הפתרונות האפשריים מבחינתכם, ותשאלו אותה מה לדעתה יעזור לה להתגבר על הפחד שלה".
בעוד כחודש אני אמורה ללדת את בני הבכור, ואני מאוד מתרגשת וחוששת לקראת השינוי הגדול. איך ניגשים לתינוק? ומה באמת חשוב שאדע לפני הלידה?
"האבולוציה חכמה, ואנחנו יצורים של הורמונים וכימיה. לכן מרגע הלידה הגוף שלך יתחיל לייצר את 'הורמון האהבה', האוקסיטוצין. הרי אם יהיה תינוק שלא יתאהבו בו, יכול מאוד להיות שלא יטפלו בו. לכן הטבע דאג לזה שאת תתאהבי בדבר הקטן הזה. קחי בחשבון שגם אם זה לא יקרה באותו הרגע, זה יקרה בהמשך. הימים הראשונים אחרי הלידה הם ימים של בלבול ועייפות. את תהיי עסוקה בהישרדות שלך ושל התינוק, וככל הנראה גם של הזוגיות שלך. העולם שאת מכירה עתיד להתהפך לחלוטין. שום דבר לא יהיה דומה למה שהיה קודם. קחי בחשבון שאת תהיי מאוד עייפה, אולי לא תדעי על מי לסמוך, אולי אפילו לא תצליחי לסמוך על עצמך. תבני לעצמך מעטפת תמיכה, ובעזרתה תלמדי איך לתפקד במצב החדש שבו את נמצאת עכשיו. מי שעתיד להכתיב את השגרה שלך ואת הקצב של חייך הוא התינוק שלך.
יש ילדים שישנים הרבה, ויש כאלה שישנים מעט. מעבר לזה, חשוב שנשים לב גם לעניין של ויסות חושי. יש ילדים שכשהדלת נטרקת זה מאוד מלחיץ אותם, יש כאלה שימשיכו לישון ולא יתרגשו. יש ילדים שקשה להם עם מרקמים של אוכל או בדים, ויש כאלה שיסבלו מרפלוקס. את הכל את ובן זוגך תכירו, ותלמדו איך להתמודד עם המצב תוך כדי תנועה. כל ילד נולד עם אופי משלו. אין טמפרמנט טוב יותר או פחות. גם אם תרגישו מעט בהלה או חוסר ביטחון מול הילד, זה ממש בסדר. הטיפ הכי טוב שאני יכולה לתת לך הוא שתהיי מחוברת לאינסטינקטים שלך. תקשיבי לעצמך. הרי זו את שמגדלת את הילד הזה, ואת תעשי את הטעויות שלך, כי אין הורה שלא עושה טעויות. תשתדלי לנקות את עצמך מרגשות אשם. כשאנחנו מרגישים אשמים, אנחנו עסוקים בריצוי ופיצוי. אני ממליצה שלא תצפי מעצמך לכלום, רק להתרגל למצב החדש שבו את ובן זוגך תהיו מצויים בו. תישני כמה שאפשר, תלמדי לבקש עזרה, ותזכרי שלמרות שזו חוויה שיכולה להיתפס כמבהילה, מדובר בפרק מרתק בחיים שלכם".
נכדי עולה לכיתה ו' ועדיין כותב בשגיאות כתיב. אנחנו מאוד לחוצים מהעניין, ולא יודעים מה לעשות כדי לחזק אותו מבחינה לימודית. איך נוכל לעזור לו להתמודד?
"בראש ובראשונה אתם צריכים לבדוק אם זה מפריע לנכד או שהוא לא מתרגש מהמצב. אם הילד רוצה ומוכן לפתור את הבעיה, ההמלצה שלי היא לפנות לעזרתה של מורה להוראה מתקנת. בעזרתה תוכלו להבין מאיפה הבעיה הזו נובעת. לפעמים אנחנו נגלה שילד שקורא יותר, מצליח לכתוב עם פחות שגיאות כתיב. לפעמים אנחנו נגלה שדווקא כדאי שהילד ירבה בכתיבה כדי שיצליח לכתוב נכון. ככה או ככה, חשוב שתזכרו שיש אנשי מקצוע בדיוק בשביל הדבר הזה, ומי שלמד או למדה הוראה מתקנת - יוכלו לסייע לנכד יותר. מעבר לזה, אני שואלת את עצמי מה הן הטעויות. לילדים עם הפרעות קשב וריכוז יש לפעמים שגיאות כתיב שנראות כמו טעויות קולמוס. ברגע שתבדקו את הדברים בצורה מסודרת תוכלו לדעת איך לעזור לו להתמודד". ד