ברשימת הרכיבים במזון יש תמיד דברים שמזהירים מפניהם. אחד מהם הוא המונוסודיום גולטמט, או בראשי התיבות שלו באנגלית - MSG. אבל מה הוא בדיוק החומר הזה והאם הוא באמת מסוכן לבריאות שלנו? ד"ר מאיה רוזמן סיפרה עליו בתוכניתה ב-103FM.
צהריים או ערב: מתי לאכול את הארוחה העיקרית של היום? | מאיה רוזמן
"לפני שנים רבות, השימוש במונוסודיום גלוטמט לא היה נרחב כל כך, והיה נפוץ בעיקר במסעדות סיניות בארצות מערביות. מחקרים מעטים הראו, שאנשים מסויימים סובלים מבחילות, דופק גבוה וחולשה, לאחר אכילה במסעדות סיניות. תסמונת זו נקראה 'תסמונת המסעדה הסינית' והיא יוחסה למונוסודיום גלוטמט, או כפי שקראו לו בקיצור – MSG. למרות שבוצעו עשרות מחקרים שהראו ש-MSG לא גורם לתופעות האלו, אלא רק במקרים נדירים של אנשים שרגישים אליו, וצורכים אותו על קיבה ריקה ובכמות ענקית של 3 גרם (שזה חצי כפית מלח בבת אחת), עדיין נשאר ל-MSG שם רע ומזונות 'ללא מונוסודיום' נחשבים, משום מה, לבריאים יותר. ואותם אנשים, שכביכול היו רגישים לחומר, לא הראו שום תופעות כאלו לאחר צריכת גבינות קשות בכמות גבוהה".
"יש אבקות מרק גדושות במלח וחומרים משמרים שכתוב עליהן בגדול 'ללא מונוסודיום גלוטמט' ויש אנשים שמעדיפים אותם מתוך מחשבה שגויה שהן בריאות יותר. מונוסודיום גלוטמט הוא בעצם סוג של מלח. אבקה לבנה, סודיום = נתרן".
"אז מה מיוחד במלח הזה? הטעם שלו. הוא מפעיל את גופי חוש הטעם והריח בקולטנים מיוחדים ומחזק את הטעם של כל מזון עד כדי כך, שהוא קיבל שם מיוחד לטעם שלו: אומאמי, או – הטעם החמישי. הוא נמצא באופן טבעי באצות, בגבינות קשות, עגבניות, בחלק מהקטניות, וגם בביצים ובשר".
אז למה מונוסודיום גלוטמט נחשב למסוכן או לא בריא?
"קודם כל, כתוסף הוא מופק בצורה כימית, ולכן יש לו השפעה שונה על הגוף. כתוסף הוא עלול להיות גם בכמויות גדולות יותר מאשר במזונות באופן טבעי. הוא גם נספג הרבה יותר מהר מאשר בצורתו הטבעית".
"שנית, הוא מוסף בעיקר במאכלים שממילא מאוד מאוד מזיקים לבריאות שלנו - חטיפים מלוחים, מרקים מהירים, נקניקים, בשרים מעובדים, רטבים ועוד מזונות מעובדים שעדיף להתרחק מהם. ולבסוף, אל לנו לשכוח שמדובר במלח, וכמו כל מלח גם הוא עלול לעליה בלחץ הדם, פגיעה בכלי הדם, ולגרום למחלות לב ואחרות".