בימים אלה, כשחייבים קצת אוויר לנשמה אבל טיולי יום ארוכים הם לא אידיאליים, הגנים הלאומיים תל חצור וכורזים הם פתרון נהדר: נוף מרהיב, שרידים היסטוריים ובעיקר אפשרות מצוינת לצאת ולהתאוורר. ניתן להגיע אליהם במסגרת טיול קליל אחר הצהריים או לשלב את הביקור בהם עם טיול מים באחד מנחלי הצפון.
מול קיבוץ איילת השחר באזור עמק החולה נמצא גן לאומי תל חצור, הנמנה עם אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו. בגן הלאומי שכנה ככל הנראה העיר המקראית הגדולה ביותר שעליה השתלטו בני ישראל, חצור. ההשערה הזאת מתבססת על כך שבחפירות שערכו במקום נחשף מבנה מהתקופה הכנענית. לדעת הארכיאולוגים, המבנה (שנמצא בחלק התחתון של האתר) הוא חלק מהארמון של חצור העתיקה. לפני שנים אחדות מצאו שם ארכיאולוגים שבר ספינקס של מלך מצרי, ממצא חשוב ביותר, מכיוון שזהו שבר של פסל מלכותי יחיד במינו, המלמד על שלטון מצרי באזור. בין רגליו של הספינקס כתוב שמו של המלך מיקרינוס, שהיה מבוני הפירמידות של גיזה.
הספינקס הוצא מהאתר והועבר לירושלים, אך סיור בתל מציע לנו ממצאים אחרים, לא פחות אותנטיים. הסיור בגן נהדר גם למשפחות. המלצה שלנו - אם חם מדי, עדיף לצאת מוקדם בבוקר.
הגן מחולק לשני חלקים: האקרופוליס - העיר העליונה, ששטחה כ־120 דונם, והעיר התחתונה, שממנה מתחילים. מומלץ גם לא לוותר על ביקור במוזיאון עתיקות חצור (איילת השחר), אשר נמצא ליד שער הכניסה לקיבוץ. במוזיאון יש מוצגים מרתקים שהתגלו בתל חצור, בהם צילומים של החפירות ומפות, ממצאים מהמקדשים ומקברים של חצור הכנענית, פריטי יבוא מארצות שכנות - מצרים, קפריסין וכרתים - וממצאים מהתקופה הישראלית.
הכניסה למוזיאון לקבוצות בלבד, בתיאום עם אנשי גן לאומי תל חצור.
העיר חצור הייתה אחד היישובים החשובים בעיקר בתקופה הכנענית והתקופה הישראלית. חצור הכנענית נחרבה בשל שריפה. על פי ספר יהושע, בני ישראל שרפו את כל הערים הכנעניות בארץ ישראל. עם זאת, כלל לא בטוח שגם חצור נשרפה על ידי בני ישראל, אבל מה שבטוח הוא שמאוחר יותר חצור יושבה מחדש על ידי בני ישראל.
החשיבות של חצור נבעה בעיקר מהמיקום האסטרטגי שלה, על דרך המסחר בין מצרים למסופוטמיה. ללא ספק מדובר על אחת הערים החשובות בהיסטוריה של ארץ ישראל, והסיור שלנו עובר דרך מבנים ושרידים מתקופת הברונזה, דרך ארמון כנעני, וגם דרך שער וחומה המיוחסים על פי ההשערות לתקופת שלמה המלך.
כשמתחילים ללכת באתר, עוברים בשלב ראשון דרך העיר התחתונה. עיר שהשתרעה על מאות דונמים, שעד כה מצאו רק חלק קטן שלה. בעיר התחתונה חיו האנשים הפשוטים, שניהלו חיי שגרה בסמוך לבני המלוכה שחיו מעליהם.
באתר זה מצאו הארכיאולוגים את מקדש המצבות. מקדש שהיה ללא ספק בשימוש התושבים בעיר התחתונה, ובו נמצאו עשר מצבות מאבן בזלת ופסל ערוף ראש. יש שמאמינים שראש הפסל נערף על ידי בני ישראל שהתיישבו כאן. אם נרים לרגע ראשינו, נגלה את הנוף המרהיב של עמק החולה.
מכאן נמשיך מעלה לכיוון העיר העליונה. בחלק זה של העיר הוצבו מספר גדול של מקדשים וארמונות. כיום ניצבים כאן שרידים של ארמון כנעני מרשים, שקירותיו צופו בעץ הלבנון. בכניסה לארמון ניצבים שני עמודי בזלת שהיו נקודת הפתיחה לדרך התהלוכות הממלכתית. הארמון שימש את מלכי חצור במאות ה־13־14 לפני הספירה ונחשפה בו במת פולחן. במרכז הארמון נמצא חדר הכס.
נמשיך לעוד אחד מהמוקדים החשובים בתל - מפעל המים של חצור. המפעל נבנה, על פי הממצאים, בתקופת אחאב, ומטרתו הייתה לספק לתושבים מים גם בימי מצור. זהו מבנה מרשים למדי, בעיקר לאותה תקופה, שכן הוא בנוי בתוך התל ובעומק של 45 מטר. מי שבנה את מפעל המים חצב פיר ענקי שהגיע עד למפלס מי התהום, כך שתושבי חצור לא היו צריכים להסתמך על מקורות מים מבחוץ או על מי גשמים. לדאבוננו, בשל בעיות בטיחות לא ניתן לרדת עד לפתח המפעל, והמבקרים נאלצים להסתפק במבט מלמעלה. כשהכניסה הייתה פתוחה, ניתן היה לרדת עד לגובה פני המים, אך בימים אלו זוכות לראות את המפעל בעיקר יונים שהחליטו להקים שם את ביתן.
איך מגיעים: דרך כביש 90 - ראש פינה – קריית שמונה. האתר פתוח תחת מגבלות הקורונה ויש להירשם מראש באתר רשות הטבע והגנים.
וקצת על כורזים
ואם כבר עסקינן בהיסטוריה, עוד אתר ארכיאולוגי חשוב שכדאי לבקר בו הוא גן לאומי כורזים. בגן, שנמצא כעשר דקות נסיעה מצומת עמיעד, נמצאו שרידים של יישוב קדום, שבו החלה ההתיישבות במאה הראשונה לספירה, והיא מוזכרת לראשונה בתקופת בית שני. בימים כתיקונם כורזים מושכת אליה גם מבקרים נוצרים, בעיקר מכיוון שהיא הוזכרה לשמצה בברית החדשה, כאשר ישו קילל את תושביה, שסירבו לקבל את משנתו.
בלב הגן עומדים שרידים של בית כנסת מהמאה הרביעית. זהו מבנה לא טיפוסי, מכיוון שהוא בנוי מאבני בזלת ענקיות ומעוטר בציורים מגולפים של דמויות אדם, חיות וצמחים. בבית הכנסת וסביבותיו נמצאו מטבעות רבים; בקבוצה הראשונה נמצאו כ־400 מטבעות, רובם מתקופת שלטונו של הקיסר הרומי קונסטנטינוס, מראשית המאה הרביעית לספירה. בקבוצה השנייה נמצאו כ־1,500 מטבעות מהתקופה שבין המאה הרביעית ועד תחילת המאה השביעית לספירה. באתר נמצאה גם ה"קתדרה דמשה" - כיסא גדול מאבן בזלת, שעליו ישבו ככל הנראה חשובי הקהילה.
בסמוך למבנה בית הכנסת ניתן לראות שחזור של מקווה, בית בד ושני מבנים גדולים. קבר השייח' רמדאן אבו כראזה שוכן בצל אלון תבור קשיש. המבנה כנראה מהתקופה הממלוכית המאוחרת, ובקרב התושבים הבדואים של המקום הוא נתפס כגיבור מגיבורי צלאח א־דין. בעבר נהגו לעלות לקבר כדי לנדור נדרים וליישב מחלוקות. בגן גם תצוגה של כ־60 פריטים אדריכליים, בהם אבני משקוף, כרכוב, חלקי עמודים דקים ואבן רחיים.
בשנת 2019 התגלתה בחפירות בגן גת בשטח של כ־16 מ"ר, מעוטרת ברצפת פסיפס, אשר מתוארכת לתקופת התלמוד. במהלך הביקור במקום אל תשכחו לעצור לתצפית על הכנרת.
איך מגיעים: על כביש 8277 - בין צומת כורזים לאלמגור. האתר פתוח תחת מגבלות הקורונה, ויש להירשם מראש באתר רשות הטבע והגנים.