הפריח את השממה: הקסם המדברי של אזור הר הנגב

שנתיים חלפו מאז פרצה הקורונה, ואנחנו לא רואים את הסוף. בעוד ענפי תיירות נפגעו קשות, יש אזורים בארץ שמתעוררים לחיים. אחד מהם הוא אזור הר הנגב, אזור פורה בתיירות חקלאית שבמשרד התיירות החליטו לקדם.

לשם כך הם לוקחים חלק בשותפות תיירות הר הנגב - שותפות אסטרטגית של המועצות ירוחם, רמת הנגב ומצפה רמון, ששמה לעצמה למטרה לקדם את מרחב הר הנגב לתיירות פנים ולתיירות נכנסת (כשהקורונה וההגבלות יהיו מאחורינו). והאמינו לי, יש הרבה מה לקדם, כי מדובר באזור שיש בו המון פוטנציאל ולא הרבה התייחסות מגופים ממשלתיים. על חלק ממנו אספר כעת.

אל כל הכוונות הטובות הצטרפה גם קרן מיראז', קרן פילנתרופית, שמטרתה להפוך את הנגב למוקד תיירות בינלאומי לאגרו־טוריזם (תיירות חקלאית). אחד ממוקדי העניין שלה למשל הוא תיירות יין.

 המדבר הוא לא המקום הראשון שעולה לנו לראש כאשר מדברים על תעשיית יין, אך מדובר בלא יותר מדעה קדומה. אומנם התרגלנו לראות ולשמוע על יקבים מצליחים בצפון הארץ, אך אזור המדבר מצליח להפתיע עם פריחה של יקבי בוטיק איכותיים.

אחד מהם הוא יקב פינטו, ששוכן בכרם ירוחם. הוא הוקם על ידי משפחת פינטו - משפחת נדבנים שמשקיעה לאורך השנים הרבה כסף לפיתוח האזור. היקב, שנמצא עדיין בשלבים של הקמת מרכז מבקרים, מוקף ביותר מ־100 דונם של גפנים. את היקב מנהל כיום דוד פינטו, והוא מארח בשמחה וברוחב לב סיורי טעימות וסדנאות יין.

מחיר: סיור טעימות בסיסי, שכולל טעימות של שלושה יינות - 95 שקלים. אפשר להוסיף גם מיני־ארוחה של גבינות ולחמים בתשלום נוסף.
איך מגיעים: "כרם ירוחם" בווייז.

פרטים נוספים: 054-4793880

"לחם זה - מטבח שיתופי במדבר"

יוזמה נוספת לעידוד התיירות, הפעם מכיוון הקולינריה, היא ״לחם זה - מטבח שיתופי במדבר״, לא רחוק מכרם ירוחם. מאחורי היוזמה הייחודית הזאת עומדת אריאל פולאק־סטאר, עולה חדשה מארצות הברית. כמו הרבה אנשים אחרים, היא עברה לאזור אחרי שהתאהבה בנגב. כאן היא מתגוררת עם בעלה וארבעת ילדיה בעודה מתחזקת משרה בהייטק, וכאן היא גם מצאה את עצמה מחשבת מסלול מחדש בתקופת הקורונה.

השנה הראשונה של הקורונה הייתה לה קשה מאוד, בשל הניתוק הפיזי מבני משפחתה בארצות הברית. כדי להתמודד עם הגעגוע היא נכנסה למטבח והחלה להכין את הדבר הכי אמריקאי בעיניה - בייגל. כשטעמה בפעם הראשונה את הבייגל שהכינה למשפחתה, ירדו לה דמעות התרגשות. היא הבינה שללחם יש הכוח לרפא את הלב והגעגוע ולחבר אותנו לשורשים. לאט־לאט התחילה לחלק לחברים ובהמשך גם למכור. היא הופתעה לגלות שיש בירוחם כאלה שלא טעמו מעולם בייגל אמריקאי, אף על פי שהוא נחשב ללחם יהודי.

אריאל החליטה לקדם יוזמה שתחבר בין קמח לאנשים ולקהילות. במסגרת היוזמה היא עורכת סדנאות אפייה של לחמים. ובמקביל הקימה קואופרטיב של עסקים קטנים שעוסקים באפייה. למעשה היא איגדה אופים שעבדו מהבית תחת מותג אחד עם תעודת כשרות. כיום יש להם מטבח במרכז מסחרי של ירוחם, שם הם מוכרים ועושים סדנאות. 

מחיר: סדנה - 120־200 שקלים למשתתף. ימי המכירה מפורסמים באתר.

כרמי עבדת

אם לא יצא לכם לבקר בעבר בחוות הבודדים כרמי עבדת, צפויה לכם הפתעה. החווה, שהוקמה ב־1998, היא חממת אומנות ומקום אירוח למטיילים באזור, וניתן למצוא בה גם בית קפה אינטימי ויקב בוטיק מפתיע.

את המקום הקימו אייל וחנה יזרעאלי, והם משמשים כעוגן למטיילים כבר 23 שנים. בחווה שלהם ניתן למצוא יחידות אירוח שמתפקדות גם כסטודיו לאומנים שרוצים ליצור במדבר. בחדרים המעוצבים והייחודיים שלהם אפשר ללון בעלות של 1,000־1,200 שקלים ללילה, כולל ארוחת בוקר וטעימות יין.

הגן הלאומי עבדת 

אי אפשר לטייל בנגב בלי לבקר בגן לאומי עבדת. הגן כולל את העיר המרכזית עבדת, שישבה על ציר המסחר הנבטי, שאנו מכירים בשם "דרך הבשמים". הגן נמצא מזרחית לכביש 40 - בין מצפה רמון לשדה בוקר. כאשר אתם פונים לכיוון הגן, כביש גישה מוסדר יוביל אתכם מעלה אל החלק העליון של עבדת.

עבדת העתיקה נבנתה על חודו של צוק, והיא משקיפה על נחל צין. עבור הנבטים היא הייתה הנקודה האחרונה בדרך הארוכה שבין נמל עזה לחצי האי ערב. שמה של העיר הוא לא מקרי, והוא ניתן לה מאחר שזה היה מקום קבורתו של המלך הנבטי "עבדת". למקום יש היסטוריה מפוארת, משום שהוא יושב לראשונה כבר בתקופה ההלניסטית, עם הקמתו של היישוב הנבטי. על אף שגשוגה, סופה של עבדת הגיע בתקופה הביזנטית, ברעידת אדמה גדולה שפקדה את האזור.

עבדת היא מוקד תיירות חשוב באזור, ומאז הוכרזה כגן לאומי הגיעו אליה מטיילים רבים וחובבי ארכיאולוגיה. למעשה עדיין מתקיימות במקום חפירות ארכיאולוגיות כאלה ואחרות. אפשר לטייל בעבדת באופן עצמאי ולהתמצא בקלות יחסית, אך סיור שכזה לא יהיה מספיק מעשיר כמו סיור מודרך שיגלה לכם את סודותיה של העיר. לכן כדאי מאוד לברר מתי ואם יוצאים סיורים במקום של רשות הטבע והגנים, או לסגור סיור שכזה עם מורה דרך.

אם בכל זאת אתם מטיילים עצמאית, דעו שאת רוב הממצאים שנחפרו בשטח העיר תוכלו לראות באקרופוליס, העיר העליונה שנמצאת מעל לכניסה הראשית. בכניסה, אחרי שתעברו את עמדת התשלום, תוכלו לצפות בסרטון קצר על העיר, בדגם תלת־ממד של עבדת ובתצוגה ארכיאולוגית. חוץ מזה, בשטח הגן תוכלו להתרשם מבית המרחץ העתיק, שנמצא בסמוך לכניסה.

בית המרחץ נמצא בתוך מבנה שהשתמר בצורה יפה, ובו יש חדר הלבשה בסגנון נבטי וחדרי רחצה, בכל אחד מהם היו מים בטמפרטורות שונות. המים, אם אתם תוהים, הגיעו מבאר שעומקה כ־60 מטר. עוד תוכלו לראות את מצודת העיר, שהייתה במרכז העיר ותפקדה הן כמקלט בעת הצורך והן כמקום התכנסות חברתית. יש גם שתי כנסיות מהתקופה הביזטית, אחת מהן כללה קתדרלה ואגן טבילה שנראה כמו צלב. כמו כן, יש מערת קבורה רומית שבתוכה ניתן לראות כ־20 כוכים ששימשו לקבורה.

דבר נוסף, בשטח הגן נמצאו יותר מ־200 מערות, וכעת גם נחנך שביל מעגלי חדש בשם "עיר המערות", שבו תוכלו לגלות את סודותיה הכמוסים של עבדת. הגן פתוח כל השבוע, בהרשמה מראש באתר הרשות.

מחיר: 14 שקלים לילד, 28 שקלים למבוגר. 