ביומן שחיבר בגטו בחודשים האחרונים לחייו ושש שנים לאחר טיולו בארץ ישראל, כתב יאנוש קורצ'אק את שאיפתו: "אני מפרסם תחרות על בניין בית יתומים גדול בהרי הלבנון, בקרבת כפר גלעדי".
“ומה עם האיש הזה?".
“איזה איש, אמא?".
“זה שהלך עם הילדים".
“קורצ'אק?".
האם מהנהנת.
“מה?".
“למה לא זוכרים אותו? למה לא יודעים את הסיפור שלו? למה אין סימן? למה אין ציון שהיה פה? למה לא מספרים על החלום הגלילי שלו?".
“אמא, אני מבטיחה לך שיהיה".
זאת שיחה שהתנהלה לפני כמה שנים. רחל סגל-רבינוביץ' הייתה אז בת 94, ריחפה בערפל והתקשתה לדבר. תהליך דמנטי פגע במילותיה והן הגיחו ספורות ומגומגמות. אבל דיבורי משפחתה על מנהיגי עולם שיגיעו לאותו יום שואה בינלאומי הנשימו את יכולתה להתבטא, להעלות את מחאתה הכואבת. “וככה הכל התחיל", אומרת לי הסופרת והמשוררת מיריק שניר, בתם של רחל ושמואליק.
“מעלה קורצ'אק" נחנך ממש לפני יום השואה 2022 בכפר גלעדי, הקיבוץ שבו ביקר. אין הוא מממש רק את ההבטחה של מיריק לאמה. הוא גם מגשים במידה מסוימת את משאלת הלב של קורצ'אק. כשהוא חולה טיפוס, מסוחרר מחום, העלה ביומן שחיבר בגטו בשלושת החודשים האחרונים לחייו את הזייתו: “אני מפרסם תחרות על בניין בית יתומים גדול בהרי הלבנון, בקרבת כפר גלעדי".
יאנוש קורצ'אק לא זכה להקים את בית היתומים. אבל המעלה על שמו, במקום שצעד בו, יקרב את הבאים לתורתו החינוכית, יהיה בית לכל מי שירצה לזכור את המחנך שהלך בראש יתומיו אל התופת, את הסופר (“המלך מתיא הראשון"), שהשנה ימלאו 80 שנה למותו.
על המסלול: מתחיל בבית השומר בכפר גלעדי עד למצפה עדי. מנציח את ביקורו וטיולו של קורצ'אק בכפר גלעדי ואת חלומו הגלילי המצמרר שנמצא ביומן הגטו. לאורך המעלה ציטוטים של קורצ'אק המעוררים חשיבה מחודשת על חינוך מהו.
אורך המסלול: כ-5 ק"מ, מסלול קווי.
אופי המסלול: מתאים לכל המשפחה. אפשרי בירידה או בעליה, המסלול מסומן בעפיפונים שקורצ'אק אהב.
מאת טל פינקלשטיין, מנהלת תוכן ברשת 'מלונות מטיילים'