דווקא עכשיו בזמן המלחמה: יצאנו לטיול בגולן

במציאות אחרת, כביש מספר 91 המוביל ליישובי צפון הגולן היה מלא ברכבים של תיירים שבאים לחוות את הריביירה הישראלית בשיא עונת הדובדבן. ולמרות הכל, שבעה חודשים לאחר שהחלה המלחמה הנוכחית, הטבע בגולן לא עוצר וגם עסקי התיירות ממשיכים לעבוד, לקבל אורחים ומטיילים ובעיקר - לשמור על אופטימיות.

דרך השטחים הפראיים של רמת הגולן אפשר לדעת בדיוק איזו עונה זו בשנה. אחרי חורף גשום ומושלג - התחילה העונה היפה של חבל הארץ הקסום הזה, או במילים אחרות - האביב הגיע לגולן, ועצי הדובדבן מלאים פרי.

יצאנו מגוש דן הצפוף ל־24 שעות בצפון הגולן, ואם להיות מדויקים - לקיבוץ אורטל, הקיבוץ השיתופי היחיד שנשאר ברמת הגולן. באורטל, אחד המקומות שאנחנו תמיד שמחים לחזור אליהם, נהנים מארבעה כיווני אוויר ונוף - מספיק שיטוט קצר בכביש הצר שמקיף את הקיבוץ הפסטורלי כדי לראות את הר החרמון בצפון, הר בנטל ואביטל וגם את הר שיפון בדרום רמת גולן. הגענו למתחם האירוח של הקיבוץ הכולל חדרי אירוח נעימים ומעוצבים ובקתות עץ בלב חורש עם נוף מטריף. זהו, אפשר לנשום.

בלי להזיז את הרכב

איש הקבלה המקומי המליץ לנו ללכת ברגל (8 דקות בדיוק) לכיוון נוף הר שיפון וכרמי הענבים ומשם להתחיל את החוויה שבקיבוץ.
הגענו ליקב תל שיפון, שיושב בין כרמי ענבים, בגובה 915 מטר מעל פני הים. היקב מציע ביקור מיוחד וישיבה מול נוף ייחודי רב–ממדים: מולנו היו כרמי סירה וקברנה סוביניון, ואחריהם כרמי מרלו, וסוביניון בלאן - הרקע עטוף בתל שיפון (התל הגעשי ההיסטורי) עם נופים שמרחיבים את הלב.

תל שיפון מציע בראנצ'ים איכותיים, סלסילות פיקניק ואת הבילוי הקלאסי שבו האוכל הוא רק תירוץ - אנחנו כאן בשביל היין, שזורם פה כמו מים.
סיימנו את הביקור ביקב עם אחוז אלכוהול מכובד בדם וכמות תמונות מרשימה בגלריה של הטלפון, משם - חצי דקה של הליכה (לא טעינו, חצי דקה על השעון) למגבנה חדשה בשם "גרינלי".

תגידו "צ'יז"

הסיפור של גרינלי הוא באמת הסיפור הכי ישראלי שיש. זוג מכרמיאל חלם לפתוח מגבנת בוטיק ישראלית בסטנדרט אירופי. אחרי לימודים באיטליה ובצרפת, ניסוי וטעייה - החליטו השניים לפתוח את העסק הפרטי שלהם בקיבוץ אורטל אל מול הנוף והאוויר הייחודי לאזור.

בשבוע שבו פרצה המלחמה הם פתחו את חנות הבוטיק והמפעל הקטן שלהם. וזה בוטיקי לגמרי - רצפת דק צפה משקיפה על רכסי הגולן עם אבני הבזלת השחורות, וויטרינת הגבינות גורמת לבלוטות הטעם להתחיל לעבוד עוד לפני שמשהו נכנס לפה.

בגרינלי מכינים מגוון מרשים של גבינות קשות, חצי קשות וכחולות - כולן בעבודת יד וללא חומרים משמרים. הכל מוגש על פלטה צבעונית ועשירה לצד פירות מיובשים, גם הם תוצרת המקום.

משם, באמת שהיינו צריכים רגע לנוח, חזרנו לבקתה, הכנו קפה טוב וישבנו במרפסת המשקיפה על חוות הסוסים. מי היה מאמין שאנחנו בישראל? יושבים באוויר צלול וקריר באמצע חודש מאי ומאפשרים לעצמנו לספוג את השקט.

בחוות הסוסים באורטל מציעים טיולי בוקרים בשטחים הפראיים של הגולן, וסיורים במקומות שרכבים לא יכולים להגיע אליהם וששמורים בדרך כלל רק לבעלי חיים.

זמן דובדבן

כאמור, לטבע יש הזמן שלו, ועונת הדובדבנים נפתחה באמצע מאי עם קטיף ראשון של זן בורלא, ולאחריו קטיף של זני רויאל דון ומיני רויאל.
אם תגיעו בתקופה זו, תוכלו לצאת לסיורים מודרכים במטעי הדובדבן של הקיבוץ, שבהם תיחשפו לעבודת החקלאי, תכירו את הזנים השונים וכמובן תזכו לטעום את הפרי האדום והמתוק.

אנחנו טעמנו את זן בורלא, שהוא הראשון שמבשיל בגולן ומזוהה בעיקר בזכות צבעו הכהה והברק שהופך אותו ללא אמיתי. טעמו המתוק־חמצמץ גרם לנו לחיוך בלתי נשלט על הפנים - בדיוק מה שאנחנו צריכים בתקופה זו.

לפי השמועות, בקרוב ייפתח בקיבוץ סטודיו לסדנאות שוקולד לזוגות ולמשפחות, שבהן יכינו פרלינים מיוחדים במילויים מפתיעים. הסטודיו צפוי להיפתח במתחם האירוח הכפרי ויאפשר לאנשים להמשיך את הבילוי בלי לצאת לנסיעות מיותרות מחוץ לקיבוץ.

כמו כן, בימים אלה לצד הבקתות נבנה אתר גלמפינג חדש עם אוהלים אפריקניים ענקיים, מרוהטים ומפנקים - המתחם משקיף על כרם ענבים ונוף טבעי ויאפשר בילוי וחיבור לטבע באווירה שונה וסגנון חופשה אחר. המתחם צפוי להיפתח לקראת סוף השנה.

חוזרים הביתה? חכו!

רגע לפני שחוזרים הביתה, שווה לבקר במעיין הטבעי שממוקם כ־8 ק"מ צפונית לקיבוץ.

עין מוקש - מעיין עמוק וקריר שזורם לתוך באר גדולה בקוטר של כ־10 מטרים. המעיין ממוקם לצד שרידי כפר צ'רקסי ישן. למקום ניתן להגיע בקלות עם ניווט ("עין מוקש" בווייז), לחנות במגרש חניה סמוך ולצעוד כ־400 מטרים עד המעיין.

עומקו של עין מוקש מגיע לכ־9 מטרים, ולכן חשוב להשגיח היטב על ילדים הרוחצים בו. סביבת המעיין נעימה, ויש בה אזור ישיבה קטן לפיקניק בטבע. השם "עין מוקש" נובע מקרבתו לשדה מוקשים, ולפיכך אין לחצות את הגדרות המקיפות את האזור.

ומה עם תצפית?

בירידות מהגולן על כביש 92 כדאי לעצור ולתת כבוד לאגם הלאומי של ישראל. מצפה נוקייב הוא מקום מרהיב ביופיו, שדרכו צופים על כל הכנרת מזווית גבוהה ומרשימה. באופק אפשר לראות את העיר טבריה והרי הגליל. בווייז: "מצפה נוקייב".

בדרך חזרה הביתה עלו הרבה מחשבות על הצפון, על הגולן ועל תיירות בישראל בימים האלה. על פי פיקוד העורף, קיבוץ אורטל נחשב אזור ירוק ושקט מאז תחילת המלחמה, שבו מתנהלת שגרה.

אם לסכם את החוויה באורטל, שני יתרונות בולטים: הראשון הוא השקט המוחשי שמורגש מאוד בקיבוץ ובסביבת מתחם האירוח, השני היה העובדה שחנינו את הרכב והפעם הבאה שחזרנו אליו הייתה כדי לנסוע חזרה הביתה מלאי חוויות, רגועים ואופטימיים.