החצב הוא אחד הצמחים המרשימים והמתוחכמים שאני מכיר בארץ. מעבר ליופי הגלוי שלו, בחורף או בקיץ, אחרי שמכירים קצת את החצב, על המורכבות של מערכת האגירה שלו ועל הייחודיות של הפריחה שלו לומדים להעריך גם את הדברים הנסתרים שבעמוד הלבן.
כולנו מכירים את עמודי החצבים המיתמרים בסופו של הקיץ, מבשרים את אותה הבשורה שאוטוטו מגיע סתיו. החצב קנה לו פרסום בקרב בני האדם בהיותו צמח יוצא דופן באופן יחסי, גבוהה ונישא כמו החוטמית הזיפנית או העריוני הזהוב. משהו בהתנשאות הזו אל עבר הכחלחלה, ללא בושה ובאומץ רב, בעונה בה כמעט אף פרח לא פורח, גורם לנו להעריך אותו יותר.
ואכן, הפריחה של החצב בתקופה הזו מעידה על "חשיבה" אסטרטגית משהו, עד כמה שניתן לייחס לצמח חשיבה... דמיינו דוכן בודד של לימונדה קרה במדבר החם, כל מה שצריך זה שלט מספיק בולט וכבר יגיעו אלייך כולם. החצב מרים את עצמו אל על, פורח בהדרגה ומאפשר לחרקים השונים ליהנות מהצוף המתוק שבו בתמורה להאבקה מצדם, והכל מבלי להשקיע בריח מטריף או בצבע משגע, פשוט כי אין צורך, אין תחרות.
בכל עונה לחצב יש מופע אחר. בחורף הוא מוציא את עליו הירוקים להפליא והבשרניים למראה, שנראים כלא קשורים בעליל לנוף המדברי. באביב ובשיא הקיץ הוא מוצא את עצמו בעיקר מתחת לקרקע, כשרק עליו היבשים או עמודי הפריחה הקמלים נראים לחדי העין. בסוף הקיץ בואכה הסתיו הוא מנצל את הזמן לפריחה והאבקה, לאור מצב השוק הירוד יחסית. אבל תמיד, תמיד, אפשר למצוא את איבר האגירה שלו מתחת לפני האדמה. לאור עובדה זו החצב שימש בעבר כסוג של גבול, הפרדה בין חלקות אדמה או אפילו הפרדה בין נחלות שבטים ("מהו חצב? שבו תיחם יהושע לישראל את הארץ". ב"ב נו, ע"א).
גם מאיר שליו היקר, בספרו גינת בר משקיע בחצב פרק משלו ועליו הוא כותב בין היתר פסקה אשר מבהירה את משמעותה של רבייה וגטטיבית - "החצבים מתרבים לא רק מזרעים וממחפרונים, אלא גם בהתפתחות של בצלים חדשים בתוך האדמה. יום אחד קיבלתי לכך הוכחה מרעישה, תרתי משמע. ליד הכניסה לביתי שמתי שני עציצי חרס גדולים ובכל אחד שני בצלי חצב. כמה שנים אחר כך, כשעמדתי במקרה ממש לידם, שמעתי פתאום קול מוזר, מין פקיעה עמומה וחזקה, ולנגד עיני התבקע אחד מהעציצים... כשניגשתי לקחת את צמד הבצלים ששתלתי בו, גיליתי שם בצל שלישי, עדיין מחובר לאחד מהם. הוא שגדל ותפח ולחץ בכוח עד ששבר את העציץ".
את החצבים ניתן למצוא כמעט בכל הארץ, אבל בנגב הם כמובן מרשימים ביותר, לאור בדידותם המובהקת אל מול הנוף הנקי של המדבר. כעת מתחילה עונת הפריחה, במצפה רמון על שפת המכתש ניתן לראותם כבר בפריחה מלאה ובנחל חווארים שליד מדרשת בן גוריון אפשר כבר לזהות ניצנים שאוטוטו יהיו לפרחים מרשימים ואציליים.
למעוניינים לצפות בפלא הלבן כדאי להגיע למרכז המבקרים במצפה רמון (כך בווייז), לחנות ופשוט ללכת על בסיס הטיילת הנהדרת שעל שפת המכתש. מידי פעם בפעם תזכו לראות מקבצים מרשימים של פריחת חצב, וזה מעבר לנוף המדהים גם כך של מכתש רמון. מומלץ להגיע בשעה מוקדמת יחסית, או לקראת שקיעה. למשקימי קום, אפשר להגיע עם הזריחה ולצפות בתופעה נדירה וייחודית למקומות כמו המכתש, גלישת עננים.
כמו כן, ניתן להגיע לבור חווארים, גם שם החלו אט אט להיתמר חצבים רעננים - וכמובן שגם בהר אבנון אשר נמצא בסמוך לירוחם ניתן למצוא כמה עמודי פריחה מרשימים. כל המקומות הללו נמצאים בווייז ונגישים לרכב פרטי.