אתונה בסתיו היא כמו יין משובח שמתיישן לאיטו - כל לגימה מגלה רבדים חדשים של טעם ועומק. הרחובות העתיקים, שבקיץ גדושים בתיירים בצבע אדום זוהר אחרי שבילו שעות בשמש, מתרוקנים מעט ומאפשרים מבט אינטימי יותר אל נשמתה של העיר. האוויר מתמלא בניחוחות של קפה יווני וקינמון, ואור השמש הרך צובע את העמודים העתיקים בגוונים של זהב ואפרסק.
אל אתונה הגעתי עם בוא הסתיו כאורחת של רשת המלונות ALUMA. יצאתי לביקור של יומיים בבירה היוונית - שהשאיר לי טעם של עוד. המטרה הייתה לא רק לבקר באתרים המפורסמים, אלא גם לחוות את אתונה כפי שהמקומיים חווים אותה - דרך הטעמים, הריחות והצבעים שממלאים את הסמטאות הצרות והכיכרות ההומות.
מצטרפת לקו: החברה הישראלית החדשה תתחיל לטוס לקפיריסין
חוזרות בשלישית: הבלוגריות יובל ומלי מוכיחות שדובאי עדיין הכי הכי
יום ראשון: נחיתה רכה ב"דרך התבלינים"
הגעתי לאתונה אחר הצהריים, כשהעיר מתחילה להתעורר לחיי הלילה. הנסיעה למלון "ANISE", אחד משלושת המלונות של הרשת באתונה, הייתה כמו מסע בזמן - מהשדרות הרחבות והמודרניות אל הסמטאות הצרות של העיר העתיקה. המלון ממוקם לאורך "דרך התבלינים" המפורסמת, בגבול שכונת פסירי המגניבה והמתוירת, כך שממש במרחק פסיעות אפשר למצוא בתי קפה, ברים וכמובן שופינג. השכונה נמצאת בין שלוש כיכרות מפורסמות: מונסטיראקי, סינטגמה ואומניה.
"ANISE", שנפתח באוגוסט ודירוגו 4 כוכבים, הוא אומנם מלון חדש, אך הוא אינו עוד מלון. הוא מהווה נקודת מפגש בין העבר לעתיד של אתונה. העיצוב המודרני משתלב בצורה הרמונית עם האלמנטים המסורתיים ויוצר אווירה של אלגנטיות ביתית. החדר היה מרווח למדי (במיוחד בסטנדרטים אירופיים) ושילב בהרמוניה בין קירות בטון גסים וריהוט חמים ומודרני, כשהצבעוניות השולטת היא חום וירוק.
המיטה הענקית עם כלי המיטה הרכים, מכונת האספרסו והמרפסת עם הנוף לעיר העתיקה - כל אלה הבטיחו שהשהייה תהיה מהנה לא פחות מהטיולים עצמם. כרגע נראה שאף שזו רשת בבעלות ישראלית, רק 20% מהאורחים בה הם ישראלים והשאר ברובם אירופים. דבר שמבטיח איזון לכל מי שמחפש לברוח מהשיגעון הישראלי אך עדיין להרגיש בבית. כמה בבית? אורחים ישראלים יכולים להרגיש בנוח לבקש דברים מיוחדים מהמטבח.
בניין המלון נראה מבחוץ כמו עוד מבנה יווני טיפוסי, עם חנות קדמית ומסדרון ארוך שמוביל לחצר עם בר ומסעדה. מעליהם נמצאים 63 חדרים במספר גדלים - מסינגל ועד חדרי משפחה. המחירים כאן מתחילים ב־191 יורו לזוג ללילה. בהמשך המלון יכלול יותר ממאה חדרים, מאחר שהרשת רכשה גם את המבנה הצמוד למלון. בעיניי, גולת הכותרת של "ANISE" היא הרוף־טופ והבריכה השקופה שלו. בסמוך לבריכה יש פינות רביצה ובר קוקטיילים חמוד.
לילה ראשון: בדיקת השטח ועצירה בטברנה
למרות העייפות מהטיסה, הסקרנות גברה והחלטתי לצאת לסיור ערב קצר בסביבה. שכונת פסירי, הידועה כ"סוהו של אתונה", מתעוררת לחיים בלילה. הרחובות מתמלאים במוזיקה, בריחות של אוכל יווני מסורתי ובקולות של שיחות ערניות. אחרי חמש דקות הליכה כבר ראיתי את הבאזז סביב כיכר מונסטיראקי, שמחברת למעשה בין פסירי לבין שכונת הפלאקה העתיקה.
אף שהכיכר עמוסה בכל שעות היממה, יש בה קסם מיוחד - מעליה אפשר לראות את האקרופוליס. מלבד הנוף לאקרופוליס בכיכר נמצאת כנסיית הפנטנאסה, כנסייה מהמאה ה־11 שעשירה בציורי קיר ופסיפסים; מסגד ציסטראקי (מסגד המדרגות הקטנות) שנבנה במאה ה־18, ספריית אדריאנוס שנבנתה במאה השנייה על ידי הקיסר הרומי אדריאנוס; והאגורה, שהייתה הלב של אתונה העתיקה.
אחרי סיבוב התרשמות, החלטתי לעצור בטברנה הראשונה שראיתי, לטעימה ראשונה של המטבח היווני. אל השולחן זרמו בשנייה מוסקה עם שכבות של חציל קלוי, בשר טחון עסיסי ובשמל קרמי, סלט יווני (כי אי אפשר בלי), דולמדס (עלי גפן) ועוד הפתעות. בזמן שאכלתי, שמתי לב לקירות המכוסים בציורי קיר מרהיבים. זו הייתה הצצה ראשונה לתרבות הגרפיטי העשירה של אתונה, נושא שעוד אגלה לעומק בהמשך הביקור.
עם עוד טיפת אנרגיה המשכתי לכיוון "ליטל קוק" - בית קפה שמעוצב כמו סצינה מעולם האגדות של דיסני. בית הקפה, שמושך תיירים עד השעות הקטנות של הלילה, נמצא בלב שכונת פסירי והוא ידוע בקינוחים המעוצבים והמושחתים שלו.
יום שני: מסע בזמן
הבוקר התחיל מוקדם, עם זריחה מעל גגות אתונה העתיקה. ארוחת הבוקר במלון "ANISE" הייתה חגיגה קולינרית בפני עצמה. באופן מפתיע ויתרתי על היוגורט הקלאסי, מצאתי את עצמי מתענגת על מבחר מאפים יווניים מסורתיים - מבורקס עם גבינת פטה ועד בייגלה - כל אחד מהם היה הרפתקה קולינרית בפני עצמה. לצד המאפים הוגשו דבש מקומי, ריבות ביתיות ומבחר פירות וירקות טריים. מי שעומד מאחורי התפריט כאן הוא אמיר כלפון, השף הראשי של רשתהאם ישרוטל.
עם אנרגיות מחודשות, זה זמן טוב לצאת לכיוון ה־אתר - האקרופוליס. גבוה מעל רחובותיה הסואנים של אתונה המודרנית, ניצב האקרופוליס - עד דומם לגדולתה של יוון העתיקה. כשמטפסים במעלה הגבעה, ממש אפשר לחוש איך בעבר הילכו כאן פילוסופים, אומנים ומדינאים שעיצבו את התרבות המערבית. הפרתנון, שניצב בלב המתחם, הוא סמל לשיא ההישגים האנושיים. אי אפשר שלא להתרשם מעמודיו המעוטרים, ולצידו הארכתֵיאון עם פסלי הקריאטידות המפורסמים שלו, מזכיר לנו את העושר המיתולוגי של התרבות היוונית.
אך האקרופוליס הוא יותר מאשר אוסף של מבנים עתיקים, הוא חוויה רב־חושית: הרוח הנושבת בין העמודים; מגע האבן החמה מהשמש; והנוף המרהיב של אתונה הנפרש לרגליכם - כל אלה יוצרים רגע קסום של התחברות עם העבר. אם אתם מטיילים בעיר מספר ימים ואתם חובבי ארכיאולוגיה, כדאי לדעת שיש באפשרותכם לרכוש כרטיס משולב לכל האתרים העתיקים, שתקף לשלושה ימים. הכרטיס עולה כ־30 יורו למבוגר.
הסודות של אתונה
מלבד היסטוריה, אתונה ידועה גם כיעד לטיולים אורבניים. הדרך הכי טובה להבין את העושר שיש לעיר הבירה היוונית להציע, היא להצטרף לסיורים מודרכים. ויש הרבה כאלה. לא מעט מהם מובלים על ידי ישראלים שהתאהבו בעיר והיגרו אליה. את אחד הסיורים המעניינים שגיליתי מוציאה חברת "הסודות של אתונה", והוא מתמקד באוכל, באומנות רחוב ובתרבות עכשווית.
אלינו התלוותה אינגה, ישראלית שגרה באתונה שש שנים. אינגה מהלכת בין רחובותיה הצפופים של העיר בביטחון של מקומית, היא מלאת שמחת חיים, ובילוי איתה הוא חוויה בפני עצמה. בניגוד לסיורים הרגילים המתמקדים באתרים המפורסמים, אינגה לוקחת אותנו למסע בזמן דרך הרבדים הנסתרים של העיר. היא מובילה אותנו בין בתי קפה עתיקים וחדשים, מסעדות מומלצות ורחובות צרים עם גרפיטי ואומנות רחוב ושווקים תוססים שרק המקומיים מכירים.
הידע העשיר של אינגה והאהבה שלה לעיר ניכרים בכל פינה. היא מתבלת את הסיור בסיפורים אישיים ובאנקדוטות היסטוריות מפתיעות. הסיור עצמו אורך בין שלוש לארבע שעות, ובמהלכו טועמים מטעמים מהמטבח היוני, כמו מאפה האלים העשיר בדבש, ספנקופיטה (מאפה פילו, תרד וגבינת פטה), לוקומדס (סופגניות) וכמובן את האלכוהול המקומי. סיור שכזה עולה כ־75 יורו.
רגע לפני שחתמתי את היום הארוך, שבמהלכו גם בורכנו בגשמים הראשונים של הסתיו, עליתי לגג של מלון "SKYLARK", שנמצא בכיכר אומוניה, שחוץ מבריכה משגעת יש בו גם בר מגניב ונוף פנורמי לכל אתונה. זהו מקום נהדר להוריד בו הילוך, לשבת עם קוקטייל מפונפן וליהנות מהשלווה.
אחרי קפיצת התרעננות בחזרה לחדר ב"ANISE", סגרתי את הלילה ב"קלימטריה", טברנה מהוותיקות בעיר שנמצאת במרחק כמה פסיעות מהמלון. זה מקום מושלם ליהנות בו מאוכל טוב, ממוזיקה יוונית ומאוזו שזורם כמו מים. אם אתם יותר מזוג, כדאי לדעת שאפשר לקחת כאן "פיקס מניו" ב־35 יורו לראש, שכולל את מנות הדגל של המקום ושתייה.
