וייטנאם הפכה בשנים האחרונות ליעד תיירותי מבוקש, ובצדק. המדינה הדרום-מזרח אסיאתית מציעה שילוב מרהיב של נופים עוצרי נשימה – החל מרכסי ההרים המוריקים של סאפה בצפון, דרך מפרץ הא-לונג האגדי עם סלעי הגיר הדרמטיים שלו, ועד לחופים הטרופיים הבתוליים של האיים הדרומיים.
אך מעבר לנופיה המגוונים, וייטנאם היא מפגש תרבותי עשיר של מסורת עתיקה לצד התפתחות מודרנית מהירה. ההיסטוריה המורכבת של המדינה, שכוללת תקופות של שלטון סיני, קולוניאליזם צרפתי, ומלחמות שהותירו צלקות עמוקות, עיצבה חברה חסונה ומתפתחת שמושכת מבקרים מכל העולם.
בלב הנוף האנושי והתרבותי של וייטנאם עומדת האנוי, בירתה הצפונית. עיר עתיקה זו, שחוגגת השנה 1015 שנים להיווסדה, היא תמהיל סוער של מסורת ומודרניות. ידועה בעיקר בזכות הרובע העתיק הצפוף שלה, עם סמטאותיו הצרות והמרכולים התוססים, האנוי היא חוויה חושית עוצמתית שלעתים יכולה להיות מציפה עבור המבקר המערבי. אך מעטים יודעים שבלב ליבה של הבירה הסואנת מסתתר אזור שמציע חוויה שונה לחלוטין - הרובע הצרפתי, שמשמר את המורשת הקולוניאלית תוך שהוא מעניק לה פרשנות וייטנאמית ייחודית.
השדרות המרווחות והנוף המימי מעניקים לרובע הצרפתי מרחב ואוויר לנשימה, בניגוד מוחלט לצפיפות של הרובע העתיק. מי שביקר ברובע העתיק של האנוי יודע שמדובר במערבולת אנושית של תנועה, מסחר ותיירות. נוסעים רבים בוחרים להתאכסן בשכונה זו של הבירה הוייטנאמית כדי להתמזג בתערובת המיוחדת שלה – אופנועים דוהרים בכל כיוון, דוכני אוכל צבעוניים ומקהלה בלתי פוסקת של רעשי העיר.
הדרכים הגדושות מהוות סממן מזהה של הרובע העתיק, עד כדי כך שבתי מלון מחלקים לאורחים הנחיות מיוחדות כיצד לחצות בבטחה את הכבישים. ואולם, הפופולריות הגוברת של האזור בקרב תיירים מעמיסה עומס בלתי נסבל על סמטאותיו הצרות.
בעבר הלא רחוק, אוטובוסי תיור ענקיים היו מנסים לפלס דרכם במבוך הרחובות כדי לאסוף נופשים מבתי המלון, מה שגרם לעומסי תנועה כבדים. אמנם אוטובוסים אלה נאסרו לאחרונה, אבל מוניות ורכבי Grab (המקבילה המקומית לאובר בדרום-מזרח אסיה) עדיין ממלאים את הנתיבים לעייפה.
עבור המבקשים לטעום מהאווירה התוססת של האנוי אך להימלט ממנה בתום היום, הרובע הצרפתי הסמוך מציע פתרון מושלם. האזור משופע בשדרות רחבות ידיים, אגם נינוח ומלונות מהודרים, ומעניק מקלט של שקט יחסי במרחק דקות הליכה בלבד מהמולת הרובע העתיק.
האזור מהווה גם חלון הצצה מרתק אל השפעות הצרפתיות שהשאיר הכיבוש הקולוניאלי, אשר עם הזמן התערבבו עם מסורות המקום ויצרו תמהיל תרבותי ייחודי.
גן עדן ירוק: אגם האואן קיים
למרות שאי אפשר להתחמק לחלוטין מזמזום האופנועים וממקהלת הצופרים של האנוי, אגם האואן קיים בקצה הרובע הצרפתי משמש כמעין מקדש שלווה. בטיול רגלי לאורך גדות האגם, תוכלו להתבונן במימיו הירוקים ובמגדל הצבים המכוסה אזוב הניצב על אי קטן במרכזו – על שם הצבים שאכלסו בעבר את האגם.
גשר בצבע אדום לוהט מחבר לאי זעיר שבו המולת התנועה נדמית כהד רחוק, במיוחד בין כותלי המקדש. בצידו הצפוני של האגם ניצב מקדש נגוק סון, הנחשב למוקד עלייה לרגל עבור סטודנטים המבקשים הצלחה בלימודיהם והמוקדש לכתיבה, למידה וספרות. הגישה למקדש עוברת דרך גשר אדום מרהיב שמעבר לו מתחוללת תחושה של התנתקות מרעשי העיר.
ישיבה בחצר הפנימית המוצלת של המקדש מזמנת מפגש עם חתולים משוטטים, צלילים אקראיים של מוזיקה עכשווית המגיעים משיעורי זומבה בקרבת מקום, ותחושת רוגע נדירה. המשכימים קום יוכלו להצטרף לתושבי המקום לפעילות הגופנית הבוקר המסורתית שלהם.
סיפורו של קפה הביצים: משקה ייחודי ומקומו ההיסטורי
וייטנאם טבעה את חותמה הייחודי על עולם הקפה. כל עיר גדולה במדינה מתגאה בגרסה ייחודית של המשקה הפופולרי: בהו צ'י מין מתמחים בקפה בניחוח קוקוס, בהואה מגישים קפה עם שכבת שמנת מלוחה, ואילו בהאנוי – קפה ביצים הוא המלך הבלתי מעורער. את המשקה הייחודי הזה המציא ברמן מקומי בתקופת הפלישה הצרפתית בשנות ה-40, כפתרון יצירתי למחסור בחלב.
View this post on Instagram
האיש, נגוין ואן ג'יאנג, עבד במועדון המשקאות של מלון גרנד מטרופול, שפועל עד היום תחת רשת סופיטל. המלון, שנפתח בשנת 1901 (שנה לפני שהאנוי הוכתרה כבירת הודו-סין הצרפתית), היה מוקד משיכה לאנשי האליטה הקולוניאלית ולתיירים אמידים. כשנתקל במחסור בחלב עבור לקוחותיו, נגוין פיתח תחליף יצירתי – הוא הקציף חלמוני ביצים עם דבש וסוכר, והניח את התערובת העשירה מעל כוס קפה שהונחה בקערת מים חמים לשמירה על טמפרטורה קבועה.
שתיית קפה בהאנוי אינה רק פעולה אלא טקס של ממש. כיום אפשר לבקר בבר "לה קלאב" במלון מטרופול ולהתענג על קפה הביצים במקום בו הוא נולד. המתחם המואר, המקושט בצמחייה, מציע מפלט שליו ומשרת גם מנות צרפתיות אותנטיות כמו סלט ניסואז, מרק בצל עשיר וכריכי קרוק מסייה.
אפשרות נוספת היא לפקוד אחד משני בתי הקפה שפתח נגוין בעיר, המנוהלים כיום בידי דורות ההמשך של משפחתו. קפה דין, הממוקם בקצה הצפוני של אגם האואן קיים, מציע חוויה מקומית אותנטית. עלו לקומה השנייה של המבנה והצטרפו לאמנים וכותבים מקומיים הלוגמים את המשקה המתוק והקרמי.
קאפלה האנוי: אירוח בהשראת עולם האופרה
מתחם המלונות היוקרתיים של העיר מתרכז בסביבות בית האופרה הרוקוקו של האנוי – מבנה מפואר בעל כיפה מרשימה בגוון גלידה, שהוקם בשנת 1901.
מלון קאפלה האנוי מציע פרשנות מודרנית ומשחקית למה שהיה יכול להיות מקום המפגש של אמני אופרה, זמרים ומלחינים נודעים אחרי הופעותיהם. המלון, בעיצובו של האדריכל המפורסם ביל בנסלי, מייצר חיבור נועז בין סגנון האר-דקו הפריזאי משנות ה-20 לבין מוטיבים מהמורשת הוייטנאמית. בנסלי הקדיש שנים לאיסוף פריטי נוסטלגיה – החל מתוכניות של הצגות, דרך כלי נגינה ועד כפפות ומשקפות אופרה – שמשמשים כעת כאלמנטים עיצוביים ברחבי המלון.
View this post on Instagram
המסעדה המעוטרת בכוכב מישלן בקומת הכניסה נושאת את השם Backstage (מאחורי הקלעים), ואכן מעוצבת בהתאם – כיסאות קטיפה אדומים, וילונות דרמטיים מהרצפה לתקרה, ותלבושות הופעה מנצנצות התלויות על הקירות יוצרים תחושה של הצצה אל מאחורי מסך הבמה.
כל קומה במלון משקפת היבט אחר מעולם האופרה – דרמה, מוזיקה וכוכבי במה. העיצוב תואם לנושא: בקומת הדרמה תמצאו במה מיניאטורית המציגה תלבושות מחרוזות, במסדרון "כוכבי הבמה" מוצב שולחן איפור אופייני, ובקומת המוזיקה תלויים כלי נגינה המשולבים בציורים בסגנון פיקאסו.
כל אחד מ-47 החדרים במלון מעוצב בתמה ייחודית ונקרא על שם זמר, שחקנית, מלחין או יצירת אופרה מפורסמת. העיצוב הפנימי מבליט אלמנטים ממסורת האומנות הוייטנאמית – בדי משי רקומים ביד, גופי תאורה המזכירים פנסים מסורתיים עם גדילים צבעוניים, וכיסאות קלועים מחומרים מקומיים.
המלון משתף פעולה עם אמנים מקומיים ומציע לאורחיו התנסויות תרבותיות ייחודיות כמו סדנאות קרמיקה עם אמני כפר באט טראנג המסורתי, ושיעורי ציור לכה בהדרכת טראן אנה טואן, מרצה בכיר באוניברסיטת האנוי לאמנות.
המטבח המקומי של האנוי נחשב למוערך בעולם הקולינריה, והעיר אף זכתה בתואר "יעד הקולינרי המוביל" בטקס פרסי הקולינריה העולמיים של 2024. במסעדת "מאחורי הקלעים", האורחים זוכים לטעום מנות שמוכנות לפי מתכוניה האישיים של מדאם אנה טויט, שף מוערכת שאף הופיעה בתוכניתו של השף הנודע אנתוני בורדיין. מנת הפו שלה – מרק עשיר ומתובל עם נתחי חזה בקר רכים – היא חוויה בלתי נשכחת, אפילו כמנה ראשונה בארוחת הבוקר.
View this post on Instagram
מלון סופיטל לג'נד מטרופול: מסע היסטורי חי ונושם
לינה במלון סופיטל לג'נד מטרופול (ערש הולדתו של קפה הביצים המפורסם) היא הדבר הקרוב ביותר למסע זמן אל תקופת השלטון הצרפתי בהאנוי – החל מקבלת הפנים בברכת "בונז'ור" ועד לבוטיקים המפוארים של מותגי היוקרה הרמס ושופרד הפועלים במתחם.
האגף ההיסטורי של המלון הוקם ב-1901, ואילו אגף האופרה התווסף כהרחבה בשנת 1996. בחלק הוותיק, המבקרים יכולים לצפות בתערוכה חדשה המתעדת את קורות המלון מיום פתיחתו, דרך מעורבותו בשתי מלחמות, ועד לשיקומו המחודש בשנת 1992 – מה שחושף בפני האורחים את עומק ההיסטוריה הטמונה בין קירותיו.
בשנת 1946, התקיימה במלון פגישה היסטורית בין נשיא וייטנאם לשעבר הו צ'י מינג, הגנרל אטיין ואלויי (מפקד כוחות הודו-סין), ונגוין האי טאן (נשיא תנועת הקואמינגטאנג הוייטנאמית), כחלק מהמשא ומתן על עצמאות המדינה.
במהלך המלחמה עם ארה"ב, עברו אנשי צוות המלון, גברים ונשים כאחד, הכשרה צבאית, והמדרכה שבחזית המבנה – שבימים כתיקונם שימשה לישיבה ושתיית קפה – נחפרה ליצירת מקלטים מפני הפצצות. היום אפשר לסייר במקלטים אלה בליווי מדריך. עובדה מעניינת: האלבום "היכן אתה עכשיו, בני?" של הזמרת האמריקאית ג'ואן באאז נולד בעקבות שהותה במשך 11 ימים במקלט המלון.
כיום, כשהאורחים אינם נדרשים עוד למצוא מחסה מפני הפצצות, הם חופשיים להנות ממגוון מתקני המלון המרשימים. בחצר המרכזית ממוקמת בריכת שחייה חיצונית מוקפת מיטות שיזוף, ובשעות הבוקר אפשר לעלות למרפסת "לה בלקון" לשיעורי יוגה או טאי צ'י מרעננים.
וכשתהיו מוכנים לעזוב את המפלט השליו ולהתמודד שוב עם המולת האנוי הסוערת, אל תשכחו לברך את שוער המלון ב"או רבואר" (להתראות) מנומס.
לא שהיינו זקוקים לסיבות נוספות לתכנן ביקור בווייטנאם, אבל הרובע הצרפתי של האנוי בהחלט מוסיף נימוק משכנע לרשימה. בעולם שבו מרכזי ערים הופכים צפופים ורועשים יותר, אזור זה מציע אתנחתא של אלגנטיות ושלווה יחסית, תוך שהוא מספר סיפור תרבותי מרתק של מיזוג בין מזרח למערב. בפעם הבאה שתחפשו חופשה עירונית המשלבת היסטוריה, קולינריה וטעם של יוקרה – אל תפספסו את החן הייחודי של הרובע הצרפתי בהאנוי, שמצליח להיות אירופאי ווייטנאמי בעת ובעונה אחת.
