את השם "אלזס לוריין" שמענו לראשונה בצמוד לשיעורים שעניינם היה מלחמות גרמניה-צרפת. בילדותנו עוד לימדו אותנו על חוזה וסטפליה מ-1648 שבעקבותיו הועברו חבלי הארץ הללו לשליטת מלכי צרפת. בתום מלחמת 1870-1 נעשו מרבית שטחי אלזס ולוריין לחלק מן הקיסרות הגרמנית וב-1918, לאחר תום מלחמת העולם הראשונה, הם הוחזרו לרפובליקה הצרפתית.



הגרמנים הניחו ידם על השטח ב-1940 ובחלוף חמש שנים שבו הצרפתים לשלוט שם תוך עשיית מהלכים בוטים להנחלת שפתם ולהעלמתה של הגרמנית. כיום, אלזס ולוריין הם שני חבלי ארץ נפרדים של צרפת, אולם התייר אינו מבחין בגבולות הביורוקרטיים שנמתחו ביניהם. 



בביקוריי הקודמים באזור התגוררתי בחבל אלזס. פעם היה זה בכפר דיבולסהיים, קרוב לגדות נהר הריין, ובפעם האחרת בעיירה זעירה - שלושה בתי מלון ורחוב עתיק עם טירה - ושמה לה פטיט פייר, הממוקמת בליבו של פארק טבע, כ-60 ק"מ מצפון-מערב לשטרסבורג. הפעם, ימים אחדים לפני חג הפסח, שהיתי בחבל לוריין, בכפר הנופש Domaine des Trois Forêts ("אחוזת שלושת היערות"), אחד הכפרים של רשת סנטר פארקס, המתפרס עם כאלף בתי מגורים על פני למעלה מ-40 דונמים בלב שמורת יער.

כפי שנכתב כאן בשבוע שעבר, רוב אורחיו של הכפר הם מקומיים או תיירים מן הארצות השכנות והללו מעדיפים לבלות בתחומי הכפר. תיירים שיבואו מעבר לים (הנציגות הישראלית היא של ב.ד.גרייבר), ייצאו מתחומי הכפר לביקורים בסביבה הקרובה וגם הרחוקה יותר. במילים אחרות – הם יסיירו באלזס ובלוריין. 
 

העיר הקרובה לכפר היא שטרסבורג והיא ראויה לביקור בזכות ויטראז' מדהים של מארק שאגאל ושמו "השלום", התופס קיר שלם של מבנה ששימש לפני מאות שנים ככנסיה. בעבר שכן במרכזה של העיר מנזר, שחדל לתפקד ככזה בימי המהפכה. כאשר הוחלט לשקם את הקפלה שלו (La chapelle des Cordeliers), בשנות ה-70 של המאה הקודמת, ניצל ראש העיריה (וסגן ראש ממשלת צרפת) את קשרין עם האמן היהודי והזמינו ליצור את הויטראז'. שאגאל לא ביקר בעיר תוך כדי הליך היצירה אולם לא יהיה בכך כדי לפגום באירועים החגיגיים שיתקיימו שם בשנה הבאה, כאשר ימלאו 40 שנה לסיום עבודתו. 
 
לצד המוזיאון הוקם גן המתכתב עם הוויטראז'ים תודות לקוביות זכוכית שעוטפות אותו. ויטראז'ים נוספים של שאגאל מצויים בעיר מץ הלא רחוקה וגם בריימס, שבחבל שמפיין השכן. לחובבי הקניות והשיטוט בין דוכנים נגלה כי בעיר העתיקה של שטרסבורג מתקיים פעמיים בשבוע יום שוק ונוסיף ונציין כי סמוך לעיר מצוי סופרמרקט ענקי של רשת קארפור.
 

"צרפת הקטנה" במרכז שטרסבורג. צילום: תלמה אדמון
 
השהות בכפר הנופש היא בדרך כלל עם ילדים ולכן יש לציין כי בקרבת "אחוזת שלושת היערות" מצוי פארק חיות בר, סנט קרואה (Sainte Croix), עם 2,000 חיות ובהן דובים וזאבים לבנים (אבל ללא חיות מן הג'ונגל האפריקאי) החיות בשטחים פתוחים למחצה. ייחודי ומלהיב יותר – לילדים וגם למבוגרים – הוא מוזיאון המדע לילדים Le Vaisseau בשטרסבורג. האתר המודרני והנעים המצוי בעיבורי בירת אלזס מקנה אפשרות להתנסות מרתקת לילדים ולבני נוער בתופעות מדעיות הקשורות לחיי היום-יום.
אל תתפשרו על היין
העיר שטרסבורג זכתה בזכות עברה ומיקומה לארח את בית המשפט לזכויות אדם של אירופה. העיר העתיקה ששילבה את שתי המסורות – הצרפתית והגרמנית – נהנית מאטרקציות תיירותיות מושכות. כדי לטייל בשטרסבורג אין צורך ברכב, ואפילו על הרכבת הקלה אפשר לוותר. הפעם פתחנו את הביקור בעיר על סיפונה של ספינת טיולים, המקיפה את החלק העתיק וגם מפליגה עד הבניינים המשמשים את האיחוד האירופי. בין השאר מגיעה הספינה לגשר ששמו Le barrage Vauban, סכר וובאן. זהו מבנה בעל שתי קומות, שנבנה בשלהי המאה ה-17 על הנהר איל (ILL). מן הגשר רואים את המרכז העתיק של העיר המקסימה הזאת הכולל את רובע "צרפת הקטנה", קתדרלת נוטרדם בעלת החזית המרשימה, וארמון רואן.
 
רובע "צרפת הקטנה" הוא הלב של העיר, והוא משמר במבניו ובסימטאותיו תוספות תיירותיות עדכניות. הקתדרלה של שטרסבורג היא סמלה של העיר. הצריח שלה מהווה ציון דרך ואובייקט צילומי כאחד. אפשר להביט בה, בעיקר בתבליטי החזית, זמן רב וכך גם בוויטראז'ים הנראים היטב מתוך אולם התפילה העצום.

בקרבת מקום מצוי שעון אסטרונומי שנבנה ב-1838 ומושך תיירים בכל עת. אחד המוזיאונים של העיר, שבו ביקרתי לראשונה, מוקדש למורשת האלזסית (שאינה מגדירה את עצמה כגרמנית או צרפתית). במבנה העתיק אגף מיוחד למורשת היהודית באזור. היהודים ישבו באלזס מימים ימימה ואחד מרחובותיה העתיקים של שטרסבורג הוא רחוב היהודים, שם ניצב בו בית כנסת שהוקם במאה ה-12.
 
אלזס מתגאה ביינותיה. המורדות המזרחיים של הרי הווז', הפונים אל הריין, שזורים בכבישי נוף שעוברים בין עיירות עטופות בכרמים. מייצרים שם בעיקר יינות לבנים מן הזנים ריזלינג, גוורצמינר, פינו בלאן, סילבנר וטוקאי, המוכר בשמו המסחר - פִּינוֹ גְרִי. אין דרך טובה יותר מלטעום את נופיה וטעמיה של אלזס מאשר לנסוע לאורך דרך היין. הדרך כולה, המקבילה בחלקה הגדול לאוטוסטרדה 35A, נמתחת על פני 120 ק"מ, אולם אפשר להסתפק בסיור בקטע ממנה. כדאי לבקר באוברניי (Obernai) שלא נפגעה בשתי מלחמות העולם, עובדה המקנה לעיירה יתרון תיירותי משמעותי. בתיה הצבעוניים שנשתמרו מאז תקופת הרנסנס, סמטאותיה וכיכרותיה, בית העיריה ומגדל כנסיית הבתולה המשקיף על כיכר השוק, כולם תורמים לחוויה התיירותית. העיר מוקפת חומה, או מה שנותר ממנה, ובקרבתה ממוקם בית הכנסת הישן, אחד מ-176 שהוקמו ברחבי אלזס.
 
כפרים אחדים התמחו יותר מאחרים באירוח תיירים, ולכן פרנסיהם הקפידו על שימור ושיחזור המבנים והרחובות הראשיים ואף דאגו לקשטם. כאן יימצאו מסעדות, חנויות של מזכרות וגם יקבי יין. נציין כמה מהם: רורשנוויר, השוכנת למרגלות הטירה המרשימה הוט-קוניגסבורג, שכדאי להעפיל אליה, לטייל ביער סביב חומותיה ולהשקיף ממנה על מישור הריין; ריבוביל היא אתר פופולרי במיוחד, המתגאה בכנסיות בנות מאות שנים, בית עיריה עם מוזיאון לתכשיטים, מגדלים ומזרקות. בעיירה מתקיים פסטיבל יין בחודש יוני; ריקווייר מציגה עיירה ששימרה את מבני ימי הביניים והרנסנס, טירה, כנסיה ובעיקר מסלול בין חנויות היקבים; קייזרברג היא עוד עיירה מתויירת לעייפה, שכמו האחרות מציגה פאר מקושט עם יחוד: כאן נולד אלברט שווייצר. 
 

הקתדרלה המרהיבה של שטרסבורג. צילום: תלמה אדמון
אלה המוכנים לנהיגה ארוכה יחסית, יגיעו עד קולמר, שהיא העיר המרכזית בחלק הדרומי של אלזס. כבר במאה ה-13 היא שגשגה הודות לתעשיית היין. הבתים שבמרכז העתיק, ששמות רחובותיו הם "הסוחרים", "מוכרי הסידקית" ו"כיכר המכס", השתמרו ושוקמו כך שהתייר חש באווירת הימים ההם. מדובר במבנים נתמכי קורות עץ מעוטרות בציורים צבעוניים ובפיתוחי עץ. על גדות התעלות בעיר ממוקמות מסעדות בשפע. 
אל תפספסו את לאליק
קרוב יותר לכפר הנופש ומערבה משטרסבורג, מצפון לאוטוסטרדה 4A, מצוי פארק הטבע של הרי הווז' הצפוניים. הפארק הזה משופע בשבילי הליכה, מסלולי  אופניים, גנים, טירות ימי ביניימיות, אזורי פיקניק וכפרים שלא הושחתו על ידי חידושים מודרניים. האטרקציה של האזור היא תעשיית הקריסטל והזכוכית וגולת הכותרת שלה היא מוזיאון "לאליק", שהוקם בפאתי הכפר וינגן-סור-מודר ((Wingen sur Moder. המוזיאון נושא את שמו של אמן הבדולח רנה לאליק (1860-1945) שעשה קריירה בפריז דווקא אך יצירותיו מוצגות באלזס. המוזיאון שוכן במבנה עדכני המצויד בכל החידושים הטכנולוגיים, ובכל זאת יש בו כדי להראות שהשילוב עם המסורת אפשרי ותוצאותיו אסתטיות ביותר. 
 
באתר המוזיאון שכן בית חרושת לזכוכית שנחנך ב-1868. כיום מוצג שם מגוון של יצירות זכוכית ובדולח, החל מבקבוקי בושם, דרך תכשיטים בשילוב מתכות אצילות, קערות וכדים, ועד לפסלים גדולי מידות. המוזיאון מציג את פועלו של לאליק, כמו גם את תהליך הייצור של יצירות הזכוכית. לצד המוזיאון ממוקמת חנות, אולם שומר ארנקו ירחק. בעיירות שכנות כ-  Meisenthal ו-  St Louis de Bitche מצאנו בתי מלאכה וחנויות שהסתפקו במחירים צנועים בהרבה.
 
שיטוט בכבישי האזור מאפשר הצצה לאחד ממוצבי קו מז'ינו בסמוך לעיירה ביטש (Bitche). בין מלחמות העולם בנו הצרפתים את קו הביצורים הזה (מערכת בונקרים מעובי קירות, שרשת מנהרות תת-קרקעיות מחברת ביניהם), אולם גרמניה הנאצית הצליחה לעקפו בקלות. עתה, 70 שנה לאחר תום אותה מלחמה איומה יושבים אלה לצד אלה בפרלמנט האירופי שבשטרסבורג נבחרים המייצגים את עמי שתי המדינות.