עוברים את הגבול: איך הפכה התיירות מעסק רווחי למטרד סביבתי?

תנועת התיירות, שהתפשטותה הגלובלית בעשורים האחרונים נתפסת כסמל מובהק של קדמה חברתית וביטוי נאמן לחופש התנועה של בני אדם והוכחה לשיפור מעמדם הכלכלי, הפכה בשנים האחרונות לתופעה בעייתית מאוד, ואף מפגע סביבתי ומטרד חברתי בארצות הנחשבות יעדים הפופולריים לתיירים. המוני התיירים המציפים ערים באירופה ובאסיה הם גורם משמעותי המתפיח את הכנסות המדינה, אבל גם גורם מפריע לסדר ולחוק העירוניים.
 

כך נוצר מצב מביך, שבעוד משרדי תיירות ממשלתיים בארצות שונות משקיעים מיליונים במטרה לעודד תיירות, גורמים אזרחיים מקומיים ושלטונות מוניציפליים בארצות אלה נוקטים צעדים להגבלת חופש התנועה של תיירים בתחומיהן. צעדים כאלה ננקטו באחרונה, למשל, בקופנהגן, בברצלונה ובערים בקמבודיה.
 

הגורמים לכך הם ההתנהגות הפרועה של תיירים רבים, ובמיוחד הפגיעות והחבלות באתרי תיירות, השחתת מבנים בעלי ערך היסטורי וחוסר התחשבות בנימוסי המקום וברגשות התושבים. ״במטרה לצמצם התנהגות רעה של מבקרים ולפקח עליה, פקידים מקומיים אוכפים תקנות ונהלים״, טוענת אליזבת בקר, כתבת לשעבר לענייני תיירות ונסיעות ב״ניו יורק טיימס״ ומחברת הספר ״התפוצצות עסקי התיירות והנסיעות״, במחקר שערכה על פגעי תנועת התיירות הגלובלית ונזקיה לסביבה, שפורסם לאחחרונה כמאמר ב״ניו יורק טיימס״ תחת הכותרת ״המרד נגד תיירות״. ״נפגעים וזועמים בגין התנהגות גסה ושערורייתית של תיירים ובתגובה לתלונות של קהל הבוחרים, פקידים של רשויות מקומיות ברחבי העולם התחילו להכביד ידם ולנקוט אמצעים נגד תיירים ותעשיית התיירות גם במקרים שהממשלות, המרוויחות מתנועת התיירות, מתנגדות לאמצעים״.
 

בנוסף, תושבים של ערים הידועות כיעדים נחשקים לתיירות החליטו לקחת את העניינים לידיהם ולהגיב על הנזקים שתיירים גורמים לאורח החיים המקומי ולאתרי תיירות שהמקומיים מתייחסים אליהם כאל נכסים לאומיים היסטוריים. ״עיריות מקומיות גם הגבילו באחרונה מתן רישיונות לדוכנים לממכר מזכרות לתיירים ומונעות פתיחת מסעדות נוספות על אלה הקיימות כבר באתרי תיירות״, מוסיפה בקר.
 

קופנהגן, בירת דנמרק, הפכה בשנים האחרונות לעיר פופולרית במפת התיירות העולמית. העיר ידועה במיוחד כמקום מועדף לקיום כנסים עולמיים ותחנה קבועה לעגינת אוניות תיירים. בשנה שעברה נשבר שיא של תשעה מיליון תיירים שביקרו במדינה, שמספר תושביה עומד על שישה מיליון בלבד. בלחץ פעילים קהילתיים שטענו כי קבוצות תיירים מקימות רעש ומפריעות לשלוות אזרחים באזורי מגורים, הגבילו מדריכי קבוצות תיירים בקופנהגן את הסיורים בעיר, ונקבעו ״אזורים שקטים״, שבתחומיהם המדריכים עוברים מהר ואסור להם להתעכב ולדבר בקול רם עם התיירים.
 

וזה לא הכל. בקופנהגן, כמו בערים גדולות אחרות, מונעים מתיירים להשתמש במערכת הנתיבים המיוחדת לרוכבי אופניים; נקבעו תקנות נוקשות במטרה ״למנוע מברים וממסעדות להשתלט על העיר״; וחוק מיוחד אוסר על זרים לרכוש וילות וקוטג׳ים בחופי המדינה לשהייה בחופשות. במחקרה מצטטת בקר את מנהל לשכת התיירות בקופנהגן, הנריק טירליין, שאמר: ״השאלה היא איך אתה מפיק תועלת מהגידול בתנועת התיירות ובאותו זמן מונע מהמוני תיירים להשתלט על העיר״.
 

גם ברצלונה שבספרד נחשבת אחת הערים המתוירות ביותר במערב. 1.6 מיליון תושבים מתגוררים בעיר העתיקה היפהפייה, המשופעת אתרים היסטוריים ומסעדות, ומבקרים בה שבעה מיליון תיירים בשנה - סטטיסטיקה שהייתה אמורה לעורר גאווה בקרב התושבים. אבל מתברר שתושבי ברצלונה מאסו בהמוני התיירים המציפים את העיר, שלדבריהם משתלטים על אזורים שלמים ומציפים את כלי התחבורה. ״חנויות ודוכנים המוכרים מזכרות וברים נפתחים בקצב ובהיקף שגרמו לסגירתם של בתי מרקחת וחנויות מזון״, התלוננה ראשת העיר ברצלונה אדה קולאו בראיון עיתונאי. קולאו הכריזה על שנה שבה ייאסר לבנות בעיר מבנים או מתקנים שמטרתם לספק שירותים לתיירים. לפני כשנה יצאו מאות מתושבי ברצלונה להפגנה לאחר שצילום של שלושה תיירים איטלקים מסתובבים עירומים באחד מרובעי ברצלונה הופץ באתרי אינטרנט.

שערורייה על רקע דומה פרצה לפני כמה חודשים בקמבודיה. קבוצה של תיירים זרים, בהם שתי אחיות אמריקאיות, גורשו מהמדינה לאחר שנתפסו מתהלכים עירומים באחד המקדשים העתיקים בעיר אנגקור. בעקבות התקרית מתכוונים השלטונות בקמבודיה לחוקק חוק שיאסור לא רק התערטלות באתרים מקודשים, אלא אפילו נגיעה בהריסות ובשרידי אתרים אלה.

תיירת בקמבודיה. צילום: רויטרס
 

בארצות אסיה בכלל הפכה תנועת התיירות לצרה של ממש בכמה מהערים הפופולריות לתיירים, וזאת בגין התנהגותם הפרועה של תיירים מסין. המשטר בסין החל להקל על יציאה מהמדינה למטרות תיירות לפני 25 שנה. כתוצאה מכך, גדל מדי שנה שיעור הסינים מבני המעמד הבינוני היוצאים כתיירים לחוץ לארץ, ובמיוחד לארצות דרום-מזרח אסיה. ״הם נאיבים, גסים ואפילו הרסניים״, כותבת בקר במחקרה.

תיירים סינים צולמו כשהם בועטים בפעמונים עתיקים במקדש בודהיסטי בתאילנד, בוזזים מתרחצים בחופי ים ואף עושים את צורכיהם בפומבי. כמו כן, תייר סיני צולם כשהוא פותח דלת של מטוס בעת טיסה. בשל ההתנהגות המבישה של תיירים סינים בארצות אסיה, השלטונות בסין פרסמו רשימה שחורה של שמות אזרחים סינים שנאסר עליהם לצאת מהמדינה למשך שנתיים. במדינת בוטן הסמוכה לסין הנהיגה הממשלה הגבלות על מספר אשרות הכניסה לתיירים וקיצצה בבניית בתי מלון חדשים.
 

המרד נגד התיירות הגיע גם לחופי ארצות הברית, אם כי באופן מוגבל ולא כל כך מורגש. אחרי הוריקן קתרינה שפגע בניו אורלינס ב-2005, תלו הרשויות המקומיות תקוות רבות בתיירות כמקור הכנסה ומנוף לשיקום כלכלי. אבל תושבי הרובע הצרפתי בעיר טוענים שהרשויות לא פעלו כראוי כדי לאכוף  תקנות לשמירה על השקט והסדר באזורים בעיר, שהפכו מקומות ריכוז להמוני תיירים שמקיימים מסיבות רעשניות. בצ׳רלסטון, צפון קרוליינה, נכשלה קבוצת אזרחים בתביעה משפטית שהגישה נגד ממשל המדינה בדרישה לאסור על רשות הנמלים של המדינה להקים נמל נוסף עבור אוניות תיירים.

המתיחות, גילויי העוינות והתקריות בין תיירים ונציגי השלטון ותושבים מקומיים צפויים להחריף, כך מתריעים גורמים המעורבים בתעשיית התיירות הגלובלית. יותר בני אדם מאי פעם חוצים היום גבולות למטרות תיירות ובילוי. לפי נתוני ארגון התיירות העולמי של האו״ם, בשנת 2012 נרשם שיא של מיליארד נסיעות ויציאות מחוץ לגבולות של ארצות. נרשם גם גידול בשיעור בני האדם המסיירים בתחומי ארצותיהם. התיירות תרמה לכלכלה הגלובלית סכום של 7.6 טריליון דולר. 

״קשה לאכוף תקנות ונהלים על תיירות״, מסבירה בקר במחקרה. ״לתיירות אסוציאציה חיובית ולא רק כביטוי של בילוי, שעשועים וזמן חופשי, אלא גם כגילוי של תרבות. בני אדם גאים בנופים ובאתרים הנמצאים בערים ובמקומות מגוריהם. לא פופולרי לקבוע ולאכוף תקנות על תיירות״.
 

המחקר אינו מזכיר כלל את ניו יורק. בשנת 2013 ביקרו באזור המטרופולין 54 מיליון תיירים. באותה שנה היה מספר תושבי ניו יורק 8.4 מיליון. אולי משום שחלק בלתי מבוטל מהתיירים היו אמריקאים, הם התנהגו בניו יורק כמו שהם רגילים להתנהג, לטוב ולרע, ולא הורגשו כל כך.
 

בד בבד, מחברת המחקר מציינת לשבח את צרפת, מדינה שמושכת מדי שנה את מספר התיירים הגדול ביותר מכל מדינה אחרת ושומרת על מקומה בראש רשימת הארצות המתוירות. כבר משנות ה-50 של המאה הקודמת התייחסה ממשלת צרפת לתיירות כאל מנוף לשיקומה והחליטה לבזר את תנועת התיירות ולהקים אתרי תיירות ואירועים מיוחדים לתיירים מחוץ לגבולות פריז. כבר אז נקבעו תקנות ומגבלות על תיירים שנשמרות עד היום. 
 

מגדל אייפל הוא אתר התיירות שמספר המבקרים בו הוא הגדול ביותר בעולם - שבעה מיליון תיירים מבקרים בו מדי שנה. מספר הכרטיסים בתשלום לכניסה למגדל הוא מוגבל, ומשך השהות במקום היא חצי שעה.

בכירים בארגון התיירות העולמי של האו״ם מעריכים שבשנת 2030 תנועת התיירות תגיע ל-1.8 מיליארד ״נסיעות של בני אדם אל מחוץ לתחומי ארצותיהם למטרות תיור״. כבר היום יש מומ¬חים הטוענים כי הגידול וההתפשטות של תנועת התיירות והמוני התיירים בערים הגדולות הם בעיה שיש להתמודד עמה במסגרת הבעיות של זיהום הסביבה ושינויי האקלים.