המונח "הדקה ה־90" שנשאב מעולם הכדורגל נהפך למותג תיירותי העומד בפני עצמו. החברה, שאימצה את המונח כשמה המסחרי, פרצה לאוויר העולם בראשית המילניום. הרעיון היה ליצור שוק אחד של חופשות וטיסות של הרגע האחרון, כאלה שנותרו אצל הסיטונאים והקמעונאים, שיימכרו במחירים מוזלים. תחילת הדרך הייתה באמצעות פרסום בכלי התקשורת ובהעמדת מרכז מכירות טלפוני. כיום, בחלוף כ־15 שנים, עם שלל האפליקציות לאנדרואיד ולאייפון, זה נשמע כפרהיסטוריה. כן, השתחררנו גם מן הפחד לקשור עסקות באמצעות כרטיס האשראי באינטרנט ובסלולר.
זה לא כבר עלתה לאוויר אפליקציה חדשה מבית היוצר של חברת "השטיח המעופף". "בוא נעוף" שמה, והיא פועלת רק בימי רביעי - ומציעה אפשרות קנייה של חבילות נופש, של "השטיח המעופף" מן הסתם, במחירי הרגע האחרון. כאשר שאלתי "מדוע רק אפליקציה", נעניתי כי 70% מהאנשים גולשים היום דרך הטלפון הסלולרי, ולכן אפליקציה היא הדרך הטובה ביותר להגיע למספר גדול של משתמשים. למסקנה דומה הגיעו יזמיו של האתר Hopper, שבסיסם בבוסטון ובמונטריאול, והם מציעים אפשרות לרכוש כרטיסי טיסה במחיר אופטימלי.
מאז הקמתה קמו ל"הדקה ה־90" מתחרים, לרוב בתחום המכירה של טיסות, חבילות נופש וחדרים בבתי מלון. המתחרים מודל 2016 מסתפקים באפליקציות סלולריות. הוותיקים, שמבקשים להישאר בחיים, מפעילים אותן לצד אתרי האינטרנט הקיימים שלהם. למעשה, אפשר לחלק את האפליקציות הללו לשתיים. הקבוצה האחת נוצרה על ידי חברות תיירות שמשכללות את אפשרויות השיווק שלהן ומתאימות אותן לעידן הנוכחי. הקבוצה האחרת מקורה ביזמי הייטק המבקשים לנצל את האפשרויות הטכנולוגיות שבידיהם כדי להציע לצרכן הזדמנויות רכישה מתאימות וזולות מתוך השפע הקיים בשוק התיירות, המלונאות והתעופה.
לא הכל מושלם
רכישת כרטיס טיסה באמצעות האינטרנט נעשתה פופולרית זה לא כבר, ואפשר לעשות זאת במישרין באתר של חברות התעופה או בעזרת אחד מאתרי החיפוש שמנטרים את נתיבי הטיסה ואת מחירי הכרטיסים. מרבית האתרים הללו יצרו גם אפליקציות, והניסיון מלמד שמחירי הכרטיסים באתרים או באפליקציות הללו זולים בדולרים אחדים מאשר באלה של חברות התעופה.
רשימת האתרים או היישומונים הללו היא כמעט אינסופית – ישראליים (Alice ,Xplorer), מתורגמים ובינלאומיים (,Skyscanner ,Amadeus KAYAK ועוד). כמה מהם מוכרים כרטיסים במישרין, אחרים מפנים את הלקוח לאתר חברת התעופה או לכזה של סוכנות נסיעות וירטואלית. אלא שלא הכל מושלם, ואחת הבעיות של האתרים הללו היא שהם מתעלמים בדרך כלל מחברות לואו־קוסט (easyJet או Wizz), אם כי יש חריגים, כמו האתר טרווליסט (Travelist) שבו מצאתי טיסות של חברות אלה. מגבלה נוספת של חלק גדול מן האפליקציות והאתרים הללו היא שכאשר מחפשים טיסה לתאריך נקוב, תוצאת החיפוש לא מאפשרת לראות הצעות טובות יותר בתאריכים סמוכים, שלא כמו באתרים של מרבית חברות התעופה.
כאשר אפשר לנטר את נתיבי הטיסה ואת מחירי הכרטיסים, כבר יימצא היזם שיציע לקהל הצרכנים הפוטנציאלי והספונטני אפשרות להודיע להם מתי ולהיכן יש הצעת טיסה או חופשה זולה. האפליקציה כחול־לבן "חוליו" שולחת למנוייה הודעה בערב על כרטיסי טיסה זולים מאוד לטיסות שמושביהן לא התמלאו, כאלה שמכונים "מושבים מתים". במילים אחרות, גם אם חברת התעופה תמכור בדקה האחרונה מושב ב"מחיר הפסד", זה עדיף בעיניה מטיסה שבה נשאר מושב ריק. לכן הן מורידות את המחיר, ואפליקציית "חוליו" מאתרת את המהלך ומודיעה למנוייה.
1. הניסיון מלמד שמחירי הכרטיסים באתרים ובאפליקציות החיפוש זולים מאשר באלה של חברות התעופה
2. שולחת למנוייה הודעה בערב על כרטיסי טיסה זולים מאוד לטיסות שמושביהן לא התמלאו. "חוליו"
3. מאתרת גם מחירים מוזלים של טיסות לואו־קוסט. "לוקו"
4. מציעה אפשרות קנייה של חבילות נופש במחירי הרגע האחרון. "בוא נעוף"
5. מנגישה את המידע למחפשי הכרטיסים. Hopper
6. הנרשמים יקבלו הודעה מתי כדאי להם לבטל את הטיסה הראשונה ולהזמין את החדשה. FairFly
7. תגלה למחפש חדר המלון מי האתר שמציע את המחיר הנכון במועד הנכון. trivago
לא רק "חוליו" (בבעלות חלקית של חברת התיירות גוליבר) משחקת על המגרש הזה. אם אפשר לאתר מחירי כרטיסים זולים לטיסות ברגע האחרון, מדוע שלא לגלות טיסות רגילות שמחירן נמוך בהשוואה ל"מחיר השוק"? "לוקו" הוא שמה של אפליקציה מבית "הדקה ה־90" המצהירה שהיא עושה בדיוק את זה ומאתרת גם מחירים מוזלים של טיסות לואו־קוסט. אנשי "חוליו" יצרו אפליקציה נוספת ושמה Hidden Flights. הטיעון שלהם הוא שהאפליקציה מגלה כרטיסים זולים במיוחד, כאלה שחברות התעופה וסוכני הנסיעות אינם מביאים לידיעת הצרכנים.
גם אפליקציית הסלולר Hopper מתיימרת למכור כרטיס טיסה במחיר זול, והיא מאתרת מועדים נוספים לאלו שננקבו בידי הלקוח, שבהם יהיו כרטיסים זולים יותר. אז היא תמליץ להמתין ותודיע לו לקנות במועד הנכון לשיטתה. למעשה, חיפוש יסודי באתרים המסורתיים יאפשר לגלות את הטיסות הללו, והיתרון של האפליקציה הוא בכך שהיא מנגישה את המידע למחפש הכרטיסים.
שאלו את עצמכם אם בדקתם אי־פעם את מחיר כרטיס הטיסה לאחר שכבר רכשתם אותו. לא אטעה אם אניח שמרבית קוני הכרטיסים לא עשו כן. אולם היה מי שחשב שכאשר מדובר בכרטיסים שמחירם מאות אחדות של דולרים, ייתכן שכדאי לעשות זאת. הנימוק הוא פשוט ומובן לכל: ייתכן שחברת התעופה מצאה לנכון להוריד את מחיר הכרטיס כדי להגביר את המכירות שנתקעו. במקרה כזה עולה המחשבה "לבטל ולרכוש", אלא שביטול הרכישה הראשונה כדי לקנות את הכרטיס הזול כרוך בדרך כלל בתשלום דמי ביטול. לכן רק אם דמי הביטול - בצירוף מחיר הכרטיס המוזל - נמוך ממחיר הטיסה שנרכשה בתחילה, יהיה כדאי להפעיל את הנוסחה. אפליקציה ושמה FairFly מציעה לעשות את העבודה בשבילכם. הנרשמים יקבלו הודעה מתי כדאי להם לבטל את הטיסה הראשונה ולהזמין את החדשה.
מתווכי המתווכים
באתר רשות שדות התעופה מניתי 97 חברות תעופה הנוחתות בישראל. מספר זעיר כזה הוא קל לניטור בהשוואה לענף התיירותי האחר שאנו מחפשים ברשת או באמצעות יישומון – בתי המלון. חיפוש באחד האתרים הפופולריים אחר חדר מלון בניו יורק העלה יותר מ־2,800 הצעות, ומספר זה מלמד על השפע הקיים, שמעניק אפשרויות חיפוש מגוונות, אבל גם גורם כאב ראש לא קטן.
Booking.com ,agoda.com ו־Hotels.com הם שמות אחדים וותיקים מרשימת האתרים הבינלאומיים שמציעים חדרי מלון ברחבי תבל. השלושה אף תורגמו לעברית ולשקלים. ענף ענף המלונאות כולל רשתות בתי מלון גלובליות לצד בתי מלון יחידניים, ומתברר שכדי למכור את מוצריהם גם אלה וגם אלה זקוקים בעידן הנוכחי למתווכים המשתמשים באינטרנט ובאפליקציות. זקוקים אבל לא אוהבים, כי דמי התיווך נוגסים אחוז נכבד מן הסכום שאנו משלמים בעבור חדר המלון. 20% מהמחיר הנקוב הם בגדר נורמה כאשר מדובר בבתי מלון יחידניים. המלונאים היחידניים יודעים שקשה לשרוד ללא אתרי התיווך וברור להם שהם אינם יכולים להציע בפומבי מחירים נמוכים מאלה המופיעים באתרים הללו. אולם קשר ישיר עם בית המלון, בדואר אלקטרוני או בטלפון, יכול לסדר לכם מחיר נוח יותר, בוודאי אם זה קורה במקום שהחלטתם לחזור אליו ואתם מכירים את הבעלים.
הרשתות הגדולות - הילטון, מאריוט, סטארווד (שרתון), אינטרקונטיננטל (הולידיי אין), אקור (נובוטל), ובסט־ווסטרן - עושות זאת באמצעות תוכניות נאמנות המוצעות ללקוחותיהן. הרשתות רוצות שהלקוחות יגיעו אליהן במישרין כדי שהן לא ייאלצו להפריש עמלה למתווכים. את הסכומים שהן יחסכו הן מוכנות לחלק עם הלקוח הנאמן, אם על ידי המרת נקודות שנאספו בלילות בחינם ואם במתן הטבות השוות כסף.
אבל הלקוחות הם לפעמים עצלנים ולעתים אינם אנשי עסקים שיכולים לצבור די נקודות בתוכניות הנאמנות. הלקוחות הללו פונים לאתרי התיווך, ואז כמובן נשאלת השאלה: איזה מהם מציע את העסקה הטובה ביותר? על השאלה הזאת יענו "מתווכי המתווכים", אתרים כ־trivago שמשווים בין אתרי התיווך ויגלו למחפש חדר המלון מי האתר שמציע את המחיר הנכון במועד הנכון. כלומר, טריבגו ישלחו אתכם לאחד האתרים שמנטרים את מחירי בתי המלון.
אז ראינו אתרי אינטרנט ויישומונים המתמחים באיתור טיסות זולות, וכאלה המתמחים באיתור חדרים בבתי מלון. נוסף עליהם, יש כאלה שהם 'גם וגם', ולפעמים הם גם מסייעים בנושאים כמו השכרת רכב וספינות נופש (קרוז). KAYAK ,Expedia ,Orbitz, travelocity ,priceline ו־hotwire הם אחדים מן השמות הגדולים והוותיקים שמתעדכנים כל הזמן כדי להתאים עצמם לשווקים המתהווים. האתרים הללו משוכללים עד כדי כך שחלקם מאפשרים להזמין במישרין דרך האתר, אחרים מפנים את הלקוח לאתרי תיווך מקבילים, ובמקרים אחרים, של טיסות בעיקר, לאתר של חברת התעופה במישרין. האתרים הללו נוהגים לשתול קוקיז ("עוגיות" או "קוקיות") במחשבי המשתמשים. חיפשתם היכן נמצא מלון בלונדון? רציתם לדעת מתי תנחת הטיסה של דודתכם האמריקאית ברומא? אתרי התיירות ישלחו למחשב שלכם הודעות המזכירות לכם שכדאי לעשות את ה"עסקה", שכלל לא התכוונתם לעשות, באמצעותם.
הסקירה הזאת מלמדת שלמרות שכלולי הטכנולוגיה והנגישות שלנו אליהם, החיפוש אינו פשוט, ולמעשה הוא מתסכל; בתוך שפע ההיצע ייתכן תמיד שדילגנו על עסקה טובה יותר. הפתרון שבחרנו כדי שלא להתרוצץ בין האתרים הוא פשוט: התקבענו על אתר חיפוש אחד, ומה שיהיה יהיה. במילים אחרות: אם יש במקום אחר עסקה טובה יותר, אנחנו לא יודעים עליה.