נסיעה נעימה, גבירותיי ורבותיי: להכיר את יפו מחדש על סגווי

כשאנחנו מתבקשים להמליץ לתיירים מחו"ל על מקומות לבקר בהם בארץ, יפו תמיד תהיה אחת התחנות. ולמה לא בעצם? מזג האוויר הנוח, הבריזה מהים התיכון והחיבור בין ישן לחדש הופכים אותה לאטרקטיבית עבור כל מי שנוחת בישראל. אבל משום מה כשאנחנו, הישראלים, רוצים לטייל, נעדיף במקרים רבים לנסוע אל המרחבים הפתוחים, בצפון ובדרום. השבוע אני רוצה שתרגישו תיירים לרגע ותצאו איתי לטיול אורבני במרכז הארץ. נשלב תרבות, חיי לילה ואווירה צעירה ולא מחייבת. העיר העתיקה ביפו הפכה בשנים האחרונות למוקד חם שחובה לבחון אותו.

בשל קרבתה לתל אביב, מצליחה עיר הנמל לשלב בטבעיות בין חיי לילה סוערים, שווקים צבעוניים וכמובן אתרים היסטוריים. יש המאמינים שבמקור הוקמה יפו על ידי בנו של נח, יפת. מאז שנוסדה היא עברה הרבה תהפוכות, נכבשה פעמים רבות ונהרסה ונבנתה מחדש. 

בין הפולשים לעיר היו ביברס הממלוכי ונפוליאון הצרפתי. יציבות הגיעה רק בתקופת שלטונו של מוחמד אגא א–שאמי (אבו נבוט). השליט הטורקי היטיב עם יפו, בנה חלקים ממנה מחדש, ועד היום ניתן לראות פה מונומנטים מתקופתו. בין המבנים שבנה: שער בכניסה לעיר שנשא את שמו, בית מכס, חומה. כמו כן הוא דאג לשיפוץ הנמל. אבו נבוט הקים גם מספר מבנים לרווחת התושבים, ביניהם סבילים (מתקני מים) ששירתו את העוברים והשבים. המוכר ביניהם הוא סביל אבו נבוט שנמצא בדרך בן צבי, שממנו יוצאים רבים מהטיולים בעיר העתיקה.

את רחובות העיר העתיקה אפשר להכיר במספר דרכים. רגלית, כמובן, כדי לא לפספס פינות היסטוריות. גם טיול אופניים בא בחשבון, אבל הטרנד כרגע הוא סיור מודרך בסגוויי - מספיקים הרבה בזמן קצר.

אני התחלתי את הסיור ליד מסגד המחמודיה, הנקרא על שם בנו של אבו נבוט. אחרי הדרכה קצרה לתפעול הסגוויי על ידי אלי ווגמן, מדריך חברת סמארט טור ישראל, יצאנו לדרך. נסענו לאורך החומות לכיוון הנמל. בהמשך הדרך מחכה לנו סלע אנדרומדה המפורסם ועליו דגל ישראל.

למקום נקשרו אגדות רבות. המפורסמת שבהן מספרת על אנדרומדה, בתו של המלך כפיאוס. כשאמה כסיופיאה התפארה ביופיה של בתה, היא עוררה את קנאתן של בנות הים, ועל כן פוסידון החליט לתבוע את עלבונן בהרס העיר. כפיאוס, שרצה להציל את עירו, החליט להקריב את בתו וקשר אותה לסלע. כשפרסאוס, בנו של זאוס, הבחין בה, הוא התאהב בה והציל אותה ממוות.

מסיפור אנדרומדה ממשיכים בנסיעה אל השער המכניס אותנו לנמל המחודש. נמל יפו עבר בשנים האחרונות מהפכה של ממש, שהחלה בחפירות ארכיאולוגיות ובשיפוץ הדרך. כאן אפשר לראות כמה אתרים חשובים, ביניהם את פסל העוגן שיצר הפסל הוותיק עמנואל הצופה, שיוצר במשך שנים בנמל ואף מתגורר בקרוואן בסמוך לבית המכס הישן.

בקרבת הפסל נמצאת נקודת הגובה הלאומית של המדינה (F55), שנקבעה על ידי הבריטים בשנת 1920 לציון גובה פני הים. היום ניתן לראות במקום סוג של פירמידה שבתוכה נמצאת הדיסקית המקורית, שעליה מצוין הנתון הזה.

עניין חשוב ששווה לשים אליו לב כשהולכים לאורך הנמל הוא מפת קשרי המסחר של יפו. המפה נמצאת על הרצפה, ברחבה שבין האנגר 1 להאנגר 2. באמצעותה אפשר להבין את חשיבותה של העיר לאורך ההיסטוריה ואת תרומתה להתפתחות האזור. עם הסגוויי אפשר להמשיך עד גן המדרון היפהפה, שם מבצעים תצפית על הנמל. אם אתם מטיילים עצמאית, זו נקודה מצוינת לעצור לפיקניק קצר ולחכות לשקיעה המדהימה של יפו.

עושים קניות

יפו מציעה כמובן גם את השוק היווני ושוק הפשפשים. אני ממליצה לפתוח את הסיור במגדל השעון, שממולו נמצא השער אל השוק היווני. המקום, שדומה כי הוא חלק משוק הפשפשים, נבנה על ידי נזיר יווני בשם אבטיפוס, שחי בארץ במאה ה–19. זהו למעשה השוק הראשון שהוקם מחוץ לחומות העיר. כיום ניתן למצוא בו גלריות אמנות וחנויות יד שנייה. בימי שישי מתקיים בו יריד אמנות. בשוק יש גם מסעדות ובתי קפה. ברחובות ובסמטאות שלו ניתן להבחין בעבודות של אמני גרפיטי.

מהשוק היווני עוברים אל שוק הפשפשים. כאן, כידוע, ממתינים לכם בגדים מיד שנייה, תכשיטים ורהיטים עתיקים. בין שלל הרוכלים והמטיילים תמצאו גם לא מעט הפתעות קולינריות: מסעדות ובתי קפה המתמלאים בקהל צעיר. בכלל, רחובות השוק משתנים לקראת הערב, וכדי להרגיש את יפו בלילה מומלץ למתוח את הביקור וליהנות מדרינק משובח ומאווירה טובה.

ישנים בשקט

אם אנחנו כבר במצב רוח של תיירים, למה לא להפוך את הטיול למיני חופשה בעיר? בשנתיים האחרונות נפתחו מספר מלונות בוטיק מקסימים ביפו. אחד מהם הוא מלון "מרגוזה". המלון, בהתאם לשמו, משקיף על רחוב מרגוזה השוקק חיים ושוק הפשפשים העמוס. הוא שוכן על שטח שהיה לפני כ–90 שנה פרדס תפוזים.