הפתרון המושלם לבילוי חופשת החג: מלון בחיק הטבע

רבים מאיתנו זוכרים בגעגוע את חופשות הפסח והקיץ שעשינו כשהיינו ילדים עם ההורים באוהל על שפת הכנרת. איך אכלנו אוכל קצת שרוף שהוכן על גזייה, התרחצנו במקלחת קרה, הלכנו לישון מאוחר והתעוררנו עם הנץ החמה. חלקנו חוזרים על החוויה עם הילדים שלנו, אבל לא מעט מוותרים. הם אומנם היו שמחים להתעורר בחיק הטבע, אבל רק המחשבה על לינה בשק שינה ואבן תקועה מתחת לגב היא בלתי נסבלת עבורם. בדיוק למענם הומצא הגלמפינג - Glamorous Camping – קמפינג זוהר בתרגום חופשי.

מדובר בשילוב המושלם בין לינה באוהלים משודרגים לבין תנאים מפנקים של מלון בוטיק. בטח לא התנאים שהייתם מצפים למצוא באמצע שום מקום. הטרנד תפס תאוצה בעשור האחרון, כשאנשים ביקשו חופשה עם ריגושים ואתגרים אבל בלי להתפשר על הנוחות. בלי לקפל את שק השינה, בלי לארוז את האוהל ובלי לשכוח את הכרית, הפנסים, כלי האוכל ושלל הציוד שיועמס אחר כבוד בתא המטען.

הגלמפינג הופיע לראשונה בבריטניה בשנת 2005, אבל הקונספט של אוהלים משודרגים למטרות לינה לא חדש כלל וכלל. במאה ה־16 הכין רוזן סקוטי עבור המלך ג'יימס החמישי ואמו חוויה של שינה באוהלים מפוארים. בערך באותו זמן נהנו מפקדי הצבא העותמאני מאוהלים רחבי ידיים ותיאטרליים למדי בזמן שתכננו את המבצע הצבאי הבא. בתחילת המאה ה־20, אז היו יוצאים עשירי בריטניה למסעות ספארי באפריקה בחיפושם אחר הרפתקאות צידאך לא היו מוכנים להקריב את הנוחות, הם שדרגו את עצמם במגוון מותרות כמו בקבוקי שמפניה, אמבטיות וחשמל.

כיום הגלמפינג בעולם הוא לא רק אוהלים משודרגים, אלא גם יורטים מרכז אסייתים, טיפי אינדיאני, בקתות עץ, בתי בוץ ושלל מבנים מיוחדים הנמצאים בתוך הטבע, במקומות האקזוטיים ביותר והכי קרוב לנוף: בין הפילים בטנזניה, בתוך יער באוסטרליה, באוהלים מסורתיים במישורים רחבי הידיים של מונגוליה, בגובה 3,500 מטרים במחוז לה בהודו ועוד. המחירים מתחילים מ־150 דולר ללילה ומגיעים עד 2,000 לאדם ללילה אחד.

בין תאילנד לסיני

ובחזרה למאה ה־21 - הטרנד הזוהר עשה לפני כשנתיים עלייה לארץ, חלחל לאטו אל היצע התיירות המקומית וכעת יכולים הנופשים בפסח ליהנות ממיטב האמצעים שמאפשרים קמפינג נוח בחיק הטבע. בקיץ האחרון פתח זאב גלעד בחוף חוקוק הדרומי בכנרת את מתחם האוהלים "חוף אי שם". במתחם 40 אוהלים גדולים וממוזגים, הנמצאים 150 מטרים מהים, ובהם מיטה זוגית, מזרונים לילדים ומצעים. האוהלים מחולקים לאזורים מסודרים ומוצלים, ובהם ערסלים, פינות ישיבה ועמדת בישול עצמי. השירותים והמקלחות משותפים.  

"כשהתחלנו בהקמת החוף, המונח גלמפינג לא היה במודעות שלנו", מספר גלעד. "זהו למעשה מונח חדש שנכנס לארץ בשנתיים האחרונות. תוך כדי עבודה על החוף והמחשבה על מה היינו רוצים שיהיה פה, הבנו שזה מתחבר לתפיסת העולם של הגלמפינג. ההגדרה שאנחנו בחרנו לתת לחוף היא 'השקט של סיני, הנוחות של תאילנד'. זוהי בעיננו המהות של החוף והמהות של הקונספט. לקחת את הנוחות והכיף של מלון ולהביא אותם לשקט ולמרחבים, למקום הטבעי שבו אתה פותח את העיניים בבוקר ויש לפניך ים או מדבר במלוא הדרו".

עלות אוהל ללילה אצלכם נעה בין 500 ל־800 שקלים. לא זול.
"אני מודע לעובדה שזה לא מתאים לכל אחד. המחיר שלנו יקר יותר מלפתוח אוהל או מאכסניית נוער, אבל הוא עדיין מחיר הגיוני וסביר למי שמחפש חופשה קצת אחרת. 200 מטרים ימינה מכאן והכל משתנה. יש המון אנשים, בלגן והמולה, בעוד ברצועת החוף שלנו יהיה תמיד מקום ופינה שקטה לשבת. כשיש לך ילדים, אתה מחפש איך להקל על עצמך ועדיין לא ללכת לבית מלון שהוא קר ומנוכר לטבע. אצלנו, כשיוצאים מהאוהל לא רואים מסדרונות ארוכים או בריכת שחייה, אלא את הכנרת. אנחנו משאירים את האטרקציות לטבע והחיבור לטבע הוא מאוד חשוב עבורנו. כשהתחלנו בעבודה על החוף וחשבנו מה חסר למבקרים בכנרת, הבנו שאחד הדברים שגורמים לאנשים לוותר על ביקור בה הוא השם הלא טוב שנוצר לחופשה בה. שיש בה חופים שבהם אין הגבלה על כמות הקהל, על הרעש וכל מי שרוצה מביא מנגלים וקונה רמקולים ומשמיע מוזיקה רועשת עד השעות הקטנות של הלילה. אצלנו הכנרת היא שקטה ונעימה. אפשר עדיין להיזרק על חוף הים בנוחות ובאופן שונה מאוד ממה שאנשים מדמיינים כשהם חושבים עליה".

למה לבוא אליכם ולא לפתוח אוהל על שפת הכנרת?
"כשהיינו צעירים וכוחנו היה במותנינו, היינו עושים זאת בשמחה. קמפינג עם הילדים והמשפחה הוא דבר מבורך, ואני עוד זוכר איך לאורך שנים הייתי יוצא עם אבא שלי, שהיה מדריך טיולים ומורה לטבע, לישון באוהל במדבר. לפעמים גם אני לוקח את הבנות שלי למדבר, והיתרונות של טיול כזה רבים. לצאת מהאוהל בבוקר אל הטבע, אחרי שלא התקלחת והג'יפה של המדורה והריח שלה עדיין ספוג בבגדים, זו תחושה מדהימה. אנחנו לא באים להחליף את זה, אלא להוות תוספת".

מרגריטות ועפיפונים

ל"חוף אי שם" מצטרפים שני אתרים נוספים:  אתר "קולוניה" באילת, השוכן סמוך לגבול עם טאבה ובו שמונה אוהלים, בכל אחד מזגן, מקרר, מיטה זוגית ומיניבר וגם מסעדת שף ומועדון צלילה;  ואתר "זית במדבר" הסמוך לשדה בוקר, ובו עשרה אוהלי טיפי אינדיאנים ובריכת שכשוך צמודה לכל אחד מהם. ביחס למה שקורה בחו"ל, שלושת האתרים הללו הם קצה קצהו של מה שיש לגלמפינג להציע, בעיקר בתחום החוויה הכוללת לאורח.   

מבט באתרי גלמפינג בחו"ל מראה שאנחנו, בישראל, עדיין חושבים בקטן. יש אומנם אוהלים משודרגים בפינות קסומות, אבל חסר הגלאם שמאפיין יותר מכל את הגלמפינג. כזה דבר עושה, למשל, איתי קדיש־כץ, בעלי "איזיקמפ", שמתמחה בהקמת אתרי לינה ונופש יוקרתיים המיועדים לאלפיון העליון ובהם פינוקים אינסופיים למי שידו משגת וכיסו עמוק.

קדיש־כץ בונה ללקוחות הפרטיים והעסקיים שלו מתחם של אוהלים ומכין עבורם תוכנית מלאה ובה טיולים, סדנאות, ארוחות ופינוקים. "האוהלים יוקרתיים, ויש מקלחות ושירותים עם כיור ומגבות מגולגלות כמו במלון, וגם פינת מדורה עם שמיכות פליז לידה, כדי שלא יהיה להם קר", הוא מספר, "ומי שיביט סביב יראה בצד אחד בר עם מרגריטות וציידנית נירוסטה ובה בירות בוטיק, ומצד שני ילדים שמשחקים בפינת

משחקים עם בועות סבון או עוברים לסדנה של הכנת עפיפונים. אנחנו מכניסים לכל אירוע גם תוכן וחוויה מהסביבה המקומית ובונים את כל מהלך האירוע מההתחלה ועד הסוף, כולל הרפתקאות ומילוי בקשות מיוחדות, כמו הופעות מתחת לכיפת השמיים".  

בחודש אוקטובר יצאה גבי כהן עם משפחתה המורחבת לטיול כזה בהרי אילת. 18 איש ואישה, ילד וילדה שיצאו לשני לילות ושלושה ימים תחת כיפת השמיים דרך "טיול אחר" – חברה המתמחה בהפקות טיולי שטח יוקרתיים. "זה פינוק אמיתי", היא מספרת, "קיבלנו אוהלים רחבים עם מזרונים מפנקים ומצעים לבנים, כמו בבית מלון. היו שם מקלחת ושירותים וגם אוהל מרכזי שבו יכולנו לשבת ביחד. בדרך כלל כשאנחנו יוצאים לקמפינג מדובר רק בלילה אחד, קשה לצאת לטיול ארוך יותר בתנאי שטח. לרוב אנחנו מגיעים אחר הצהריים לחניון וכבר למחרת בצהריים נמצאים בדרך הביתה. הפעם יכולתי להישאר שם גם שבוע בתנאים האלה, וככה חשבו גם ההורים שלי, שהם בני 70. לא יכולנו לצאת איתם לטיול בשטח אם לא בדרך הזאת".

לדבריה, העלות הגבוהה של הנופש מוצדקת: "שלושה אנשי צוות ליוו אותנו במהלך שלושת ימי הטיול. אחת הדריכה אותנו בשטח בזמן שהשניים האחרים הכינו את האוכל, שהיה ברמה גבוהה. לא ציפינו לרמה כזאת באמצע שום מקום. בניגוד ללינה בחאן או בחניוני לילה, ששם אתה יכול לפגוש עוד אנשים, במקרה הזה אנחנו היינו לגמרי לבד בלב הרי אילת. רק המשפחה המורחבת. זה היה חיבור שלא יכולנו למצוא במקום אחר".  

אתר "גלמפינג.קום" מתגאה שעוד בשנת 2015 היו ברשת 250 אלף חיפושים מדי חודש על הטרנד, ומדי שנה עוד ועוד מתחמים מיוחדים מציעים את מרכולתם הייחודית לקהל הנופשים. קדיש־כץ מאמין שגם בארץ התחום יתפוס תאוצה. "מדברים הרבה לאחרונה על ההתרסקות של ענף הצימרים", הוא אומר, "זה קורה כי בתחום הזה לא היו חידושים. כמה פעמים אפשר ללכת לבקתת עץ וליהנות מג'קוזי ומ־DVD? ומה כבר אפשר לעשות שם? שוב לשבת על דק העץ? זה כבר לא משהו שמרגש אותנו. אנחנו בונים גשר לאנשים שיש להם זיכרון מתוק מהילדות של הקמפינג עם ההורים, משדרגים אותו ומתאימים אותו לנוחות של היום".

לדבריו, מתחם שרוצה להפוך לגלמפינג צריך להחליט על כך מראש. "צריך לטפל בעיצוב, לארגן ללקוח חוויה כוללת ולהבין שמבחינת השירות זה אמור להיות הרבה יותר משמעותי מעוד מקום שבאים אליו רק כדי לשים את הראש", הוא אומר.