"יותר בטוח שם מאשר באילת": הישראלים כבשו מחדש את סיני

אביה שריקי, בת 26 מאריאל, כבר לא ידעה איך להעביר את ימי חופשת הקיץ המיוזעים האחרונים עם בנה, ברי בן הארבע. חלק מהחופשה הוא בילה אצל אביו, גרושה של שריקי, אבל השבוע האחרון של חודש אוגוסט היה שייך לה. "לקחת אותו למימדיון, ללונה פארק, לכל הפעילויות האלה. זה עסק יקר", היא אומרת, "צריך לשלם על נסיעות, כניסות, אוכל, ולהישאר בבית זאת לא אפשרות". אחרי שבתחילת אוגוסט בילתה עם חברים בחופי סיני, בפעם השביעית בשנה האחרונה, היא החליטה לקחת לשם גם את בנה.
 

"סגרתי טיסות, שהיו די יקרות, אבל כל השהות בסיני – מיום ראשון עד יום חמישי - עלתה לי 1,300 שקל עבור שנינו", היא מספרת, "לא חששתי לרגע לקחת את הבן שלי לשם. הבדואים הם מארחים מדהימים. אבל הסביבה שלי הגיבה בזעזוע. אבא שלי נלחץ בטירוף, אמא שלי הבינה שאין עם מי לדבר. החברים הקרובים, שמכירים אותי, אמרו לי 'איזה אומץ יש לך. את אמא ממש מגניבה'. הפחד היחיד שהיה לי היה מכך שהוא ישתעמם שם ולא ייהנה. ובסוף ההפך היה הנכון. הוא שיחק עם הילדים המקומיים, חצי מהזמן היה על גמלים. הבאתי איתנו חוברות צביעה ומשחקים, אבל הוא לא נגע בהם".
 

שריקי ממש לא מתרגשת מאזהרות המסע שמפרסם המטה לביטחון לאומי. "המדינה תמיד מזהירה", היא אומרת, "אני חורשת על סיני, ובכל פעם יש אזהרת מסע. זה הכל פוליטיקה. המדינה מעדיפה שתקרעי את הכיס באילת בבית מלון ושכל אטרקציה תעלה לפחות 100 שקל במקום ללכת לפרנס את הבדואים, שחיים בעוני וצריכים אותנו. טרור יש בכל העולם. בקבוצת הפייסבוק של אוהבי סיני מישהו כתב לא מזמן שאלה - אם המצב הביטחוני בארץ השתפר וכבר אפשר לחזור לכאן". 
 

שריקי לא לבד. בחודשים יולי־אוגוסט האחרונים עברו את הגבול מישראל למצרים לא פחות מ־270 אלף נוסעים. באוגוסט בלבד חצו את מסוף טאבה 175 אלף בני אדם. יותר מ־85% מהם  ישראלים. אפשר לומר בבטחה שכמעט עשור וחצי מאז הפיגועים הקשים בצפון סיני, הישראלים כבשו מחדש את החופים הזהובים של חצי האי. ולא מדובר רק בצעירים ובחובבי צלילה, אלא במשפחות שלמות, על ילדיהן, סביהן וסבתותיהן. אזהרות המסע ודברי מומחים לטרור אינם מרתיעים אותם. המחירים? מעולים. האירוח? כיד המלך. ואזהרת המסע? "קונספירציה".
 

קבוצת הפייסבוק "אוהבי סיני" רועשת וגועשת בחודש ספטמבר רווי החופשים הזה. מאות הודעות נרשמות שם ביום. חיפושי שותפים לנסיעה, בקשות להמלצות, התעניינות בשיעורי יוגה ושאלות כמו איך מוציאים ויזה למצרים, איך עוברים את הגבול עם הכלב, איפה יש חושה עם מזגן ואם 100 שקלים עבור מונית לזוג לנואיבה הוא מחיר סביר. 
 

"אני לא ממליץ לאף אחד לנסוע לסיני", אומר מייק מור, ממנהלי הקבוצה הפופולרית. "אני לא מעוניין לקחת אחריות על אחרים. אבל אם נכנסים לאתר של המטה לביטחון לאומי רואים שישנה גם אזהרת מסע קבועה לתאילנד. השיח הציבורי בישראל עשה לסיני את מה שהשיח העולמי עשה לישראל - הכתיר אותו כמקום מסוכן. אבל אנחנו חיים ויודעים שב־%99 מהזמן לא יורים פה באנשים. מי שלא היה בסיני – אין לו מושג על מה הוא מדבר".
 

לדבריו, הוא היה בין כ־2,000 הישראלים שהספיקו לחצות את הגבול בחופשת הפסח ב־2017, זמן קצר לפני שנסגר. כזכור, בערב חג הפסח החליט שר התחבורה ישראל כץ לסגור באופן מיידי את מעבר טאבה ליציאת ישראלים למצרים עד לאחר החג, לנוכח מידע מודיעיני והערכת המצב הביטחונית שקוימה אז. 
 

"אני יושב על שפת הים ורואה ב־wi-fi את החדשות בערוץ 2, שם פרשן מדיני מספר כמה מסוכן בסיני. אני מסתכל סביבי והכל שקט ורגוע. אלה דיבורים על איזשהו 'בוגי־מן'. פחד מכל מה שערבי. ואגב, יום אחרי שחזרתי מסיני אז, היה פיגוע בירושלים. אבל כל יום אני שומע ברדיו ג'ינגל של ראש העירייה ניר ברקת, שמזמין לבקר בירושלים. יש מוסר כפול בכל הנוגע לסיני". 
 

 על פי מור, "בסיני יותר בטוח מבאילת. באילת יש יותר סכנה ליפול קורבן לקטטת שיכורים בטיילת. על כל סיפור שלילי על עקיצת תיירים על ידי נהג מונית בסיני, אפשר למצוא סיפור דומה בשוויץ. גם ממסעדה בפריז אפשר לקבל קלקול קיבה. קשה לפנות פצועים במקרה של אירוע? אז בואו לא ניסע להודו. ה־value for money בסיני גבוה בעשרות מונים. גם אם אתה הולך לבתי מלון ממוסדים ומפוארים. אירוח ותיירות במצרים זה מקצוע. לא כמו באילת, שם עוסקים בזה חיילים משוחררים. כל אחד יכול למצוא את עצמו בסיני. ראיתי משפחות עם ילדים – גם כשהגבול היה סגור. הורים עם ילדים מחפשים מקומות קרובים יותר לגבול ועם קליטה סלולרית מלאה. אני מכיר זוגות שהכירו בסיני וחוזרים עכשיו עם ילדים".
 

המטה לביטחון לאומי לא מותיר מקום לספק. "נמשך האיום החמור למימוש פיגועי טרור נגד תיירים בסיני, לרבות ישראלים, בטווח הזמן המיידי", נכתב באתר המטה. "ברקע לכך, בין השאר, פעילותו המתעצמת של 'מחוז סיני' (שלוחת דאעש באזור) בחודשים האחרונים. המטה ללוחמה בטרור קורא לכל הישראלים השוהים שם לצאת לאלתר מהאזור ולשוב ארצה. כמו כן, מבקש ממשפחות הישראלים השוהים בסיני ליצור קשר עמם ולעדכנם באזהרת מסע זו. נוסף לכך, המטה ללוחמה בטרור ממליץ בתוקף לכל אלו המבקשים לצאת לסיני להימנע מלעשות זאת".
 

"יש שני סוגים של אזהרות מסע", מסביר פרופ' בועז גנור, מנכ"ל המכון למדיניות נגד טרור במרכז הבינתחומי הרצליה. "סוג אחד הוא אזהרות מסע כלליות, שנובעות מהערכה שאזור מסוים עלול להיות מסוכן בשל תהליכים שמתרחשים שם. הסוג השני הוא אזהרות קונקרטיות שקוראות להימנע ממקום ספציפי ובזמן ספציפי, והן מבוססות על מידע מודיעיני. בעין מיומנת ניתן לנתח את האזהרות של הלוט"ר ולקבוע באיזה סוג מדובר. ככל הידוע לי המטה נמנע מיצירת פאניקה לחינם. אני מעריך שמתבססים שם על הערכות מידע מודיעיני. אבל גם באזהרות כלליות לא הייתי מזלזל".
 

על פי פרופ' גנור, "ההערכות לגבי סיני נובעות מכך שארגון דאעש איבד את רוב המאחזים שלו בעירק ובסוריה, ומנסה לפעול במקומות שעדיין יש לו אחיזה בהם, במזרח התיכון ובצפון אפריקה. בגזרות האלה, האזורים הרוויים שלוחות דעא"ש הם באמת סיני וכן אזור לוב ומאלי באפריקה. אני מניח שההערכה של המטה מבוססת על העובדה שדאעש רוצה להראות הישג בזירה הבינלאומית בימים אלה. פיגוע נגד ישראלים הוא בהחלט מסר שהארגון היה שמח להעביר. העובדה שבחגים הרבה ישראלים יורדים לסיני עלולה לעודד אותו. ובכלל זה, אין הבדל בין דרום סיני לצפונה. אני לא מכיר מחסום שארגון טרור רוצה לעבור ולא יעבור. אילו אני הייתי צריך לייעץ לבני המשפחה שלי אם לנסוע לסיני או לא – הייתי אומר להם לא לנסוע". 
 

יצחק חי, מנהל מסוף מנחם בגין (טאבה) מטעם רשות שדות התעופה, צופה מהצד מדי יום בכל אותם אלה שמסרבים להישמע לדברים הנחרצים הללו. והוא כבר ראה הכל. 37 שנים שהוא מנהל את המסוף. "ישראלים, תיירים, יהודים וערבים, צליינים, בליינים", הוא מפרט, "יש שינוי בשנה האחרונה. ב־2017 העברנו 700 אלף איש. השנה אני צופה שנעבור את המיליון. אם לא יהיו אירועים חריגים – המספרים האלה רק צפויים לעלות. אני רואה משפחות עם ילדים, קטנים וגדולים, חוזרים לארץ מבסוטים. הרבה שנים ישראלים הדירו רגליהם ממצרים אחרי הפיגועים של 2004. זה היה אירוע מכונן. לפני שנתיים נפתחה קבוצת 'אוהבי סיני' בפייסבוק וכמה מאות הפכו לעשרות אלפים. אחד מדליק את השני". 
 

כאמור, בפסח 2017 קיבל חי הוראה לסגור את מעבר הגבול. "עשינו מה שהמדינה אמרה וסגרנו לשבעה ימים", הוא נזכר, "זה לא מתפקידי לחוות דעה על זה. ביום השמיני היה פיגוע בסנטה קתרינה. אנחנו תחת אזהרת מסע כבר שנים רבות. יש לנו אותה במערכת הכריזה. אנחנו מחלקים פליירים לאזרחים הישראלים. אבל מי שהגיע לכאן לא שומע לאזהרות. הוא כבר נחוש".

חי מעיד כי המצרים "לא כל כך מרוצים מהמצב. אני לא מדבר איתם על זה, אבל יודע שהם לא אוהבים את אזהרת המסע הזאת". אידוב תורן, בעל עסק לטיולי צלילה בסיני, מסביר שהאמת היא איפשהו באמצע. "אני לא מזלזל באזהרות המסע ולא במי שכותב אותן, אני פשוט חושב שהם לא עושים הבחנה בין החלקים השונים של סיני", הוא אומר. "שטח סיני גדול פי שלושה משטח ישראל. 60 אלף קילומטר. בצפון סיני, במרחק מאות קילומטרים מהחופים, יש בעיות טרור קשות. האחים המוסלמים, דאעש. אזור דרום סיני שליו. אף ישראלי לא נפגע שם בפיגוע מ־2004. בוודאי שיכול להיות שם פיגוע, כפי שיכול להיות בפריז, באמסטרדם, בבריסל ובתל אביב".
 

הוא בן 58. אחרי 30 שנה בהייטק עשה הסבת מקצוע לשני התחומים החביבים עליו – צלילה וסיני. בכל שבוע הוא מוציא קבוצה. כשנסגר מעבר הגבול ב־2017, היה בין שני מגישי הבג"ץ נגד ההחלטה. נשיאת בית המשפט העליון אז, מרים נאור, אישרה את חוקיות החלטת השר כץ. "לטענתם (העותרים - מ"ש), הבחירה אם לצאת דרך המעבר למצרים היא שלהם וכך גם האחריות. אולם אין בטענה זו כדי לבטל את חובתה ואחריותה של המדינה לפעול לשמירה על ביטחון אזרחיה המעוניינים לצאת משטחה, גם אם לעתים הדבר נעשה בניגוד לרצונם", כתבה בפסק הדין.
 

בתום תקופת החג נפתח מעבר הגבול מחדש והקבוצות של תורן חזרו לפקוד את ים סוף מצדו המצרי. בראש השנה נסע עם אשתו, שלושת ילדיו והמשפחה המורחבת לסיני. "אם ייתנו לי יכולת להחליט אם להיפגע באירוע טרור בסיני או בפריז - אעדיף לא להיפגע בכלל", הוא אומר, "אבל בגלל שאין דרך לדעת, זה דיבור שהוא ריק מתוכן. זה טיעון של מי שהפחד נטוע בלבו. ולמי שמפחד אני אומר – אל תיסע. לא נוסעים לחופשה כשיש פחד שמלווה אותה".
 

לירון ומיטל בן מנחם מהרצליה כנראה לא חשו בפחד הזה. בסוף אוגוסט הם נסעו עם שני ילדיהם, נועם בן ה־3 ורונה בת השנה וחצי לחוף קטן לא הרחק מנואיבה. "חזרתי לסיני אחרי 17 שנים. לאשתי זאת הייתה הפעם הראשונה", מספר בן מנחם, "היו קצת חששות לפני הנסיעה, אבל רק מצד הסביבה, ששאלה איך אנחנו יכולים לקחת לשם את הילדים. אנחנו לא חששנו. לא הייתה לנו דילמה אם לנסוע. נסענו בחג הקורבן, כך שהיו הרבה תיירים מוסלמים מקהיר. היה כיף איתם, הם ליברלים, הנשים השתזפו בביקיני והגברים שתו אלכוהול. הכרנו משפחה מקסימה עם ילדים בני אותו גיל כמו ילדינו והחלפנו איתם טלפונים ופייסבוק. קבענו להיפגש שם שוב בשנה הבאה. יש שם תחושת ביטחון. הרבה אבטחה ומחסומים לכל אורך הדרך. האזהרות הן משיקולים כלכליים, כדי לתת לעסקים באילת".
 

בחג הסוכות מתכננים בני הזוג לשוב לסיני פעם נוספת עם ילדיהם, הפעם עם הוריהם, אחיהם וילדיהם וכמה זוגות חברים. "אני ממליץ בחום לכולם לנסוע. אם כי זה נוגד את האינטרסים שלי - אני מעדיף את סיני עם כמה שפחות אנשים", הוא אומר.