אחרי שבועיים בקולומביה, החזרה לארץ היתה קלה מתמיד. כן, זה קצת מפתיע לחזור מחופשה של שבועיים, להשאיר את העבודה ואת המשפחה מאחור, לצאת לטיול מלא בחוויות ועדיין לחזור למירוץ החיים בארץ בצורה קלילה ואך טבעית. ההסבר לכך הוא די פשוט - קולומביה קצבית, דינמית, צבעונית, מפוצצת באנרגיה ולכן גם החזרה לארץ לא ממש שינתה את קצב החיים.

אחרי 20 שנה שעברו מאז הטיול הגדול "אחרי צבא" בדרום אמריקה ובקולומביה בפרט, החלטתי לחזור לארץ שאהבתי יותר מכל הארצות בדרום ומרכז אמריקה. הארץ שמציעה תרבות עשירה, נופים מהממים, מזג אוויר טרופי, ים קאריבי, אוכל מדהים, מוזיקה לטינית ואנשים חמים. החזרה אחרי כמעט 20 שנה היתה מיוחדת, אני השתנתי אך גם קולומביה בהמון מובנים. מלחמת האזרחים הסתיימה (לפחות באופן רשמי), הכלכלה נהנתה מצמיחה מרשימה והתיירות גדלה גם היא. אז הנה מסע הצילום המהיר שלי בשלושת הערים המרכזיות של קולומביה.

היעד הראשון - בוגוטה 

בוגוטה היא עיר הבירה של קולומביה וגם הגדולה (11 מיליון איש) והמרכזית במדינה, ממוקמת על רכס האנדים במרכז המדינה, בגובה 2,640 מטר מעל פני הים - בוגוטה היא העיר השלישית בגובהה בעולם ולכן מזג האוויר הוא ממוזג ואף קריר ברוב עונות השנה. 

(צילום: עמיחי ינקוביץ')
(צילום: עמיחי ינקוביץ')

עובד בכיכר בוליבאר שברובע הקנדלריה, משייף כתובת גרפיטי של תנועת המחאה כנגד שחיתות הממשל בקולומביה. הרובע שופע כיכרות רחבות ידיים, סמטאות ציוריות, בניינים חשובים, שווקים ומוזיאונים.
 

(צילום: עמיחי ינקוביץ')
(צילום: עמיחי ינקוביץ')

ילדה מקומית מבקשת מהוריה לרכב על אחת הלמות כחלק מהאטרקציות המקומיות במרכז העיקר בוגוטה - כיכר בוליבאר, שם נמצאים בנייני ממשל והקתדרלה הראשית של העיר.
 

(צילום: עמיחי ינקוביץ')
(צילום: עמיחי ינקוביץ')

אמניות רחוב מוכרות שטרות כסף ונצואלי עליהן ציירו. ונצואלה השכנה לקולומביה, שקועה כבר שנים בקריסה כלכלית. בגלל האינפלציה האדירה של המטבע בונצואלי- לבוליבאר, כבר אין ערך למעשה.
 

(צילום: עמיחי ינקוביץ')
(צילום: עמיחי ינקוביץ')

אתר התצפית בפסגת הר המונסרט מציע תצפית יפהפייה על העיר מגובה של 3,127 מטר, והוא נחשב לאתר חובה מוביל בבוגוטה.  בפסגת ההר ניצבת כנסיה, שלה קשורים סיפורי ניסים רבים.
 

(צילום: עמיחי ינקוביץ')
(צילום: עמיחי ינקוביץ')

הזמן הטוב ביותר להגיע לתצפית מפסגת הר המונסראט היא לקראת שעת השקיעה, כך אפשר להשקיף על העיר ביום וגם בלילה. אפשר לטפס על ההר ברגל או ברכבל (Funicular או Teleferico).
 

(צילום: עמיחי ינקוביץ')
(צילום: עמיחי ינקוביץ')

להקת רחוב מנגנת סלסה באחד מרחובותיה ביום ראשון בשוק הפשפשים באוסאקן (Usaquén), ובו נגני רחוב, מופעי בובות, דוכני אוכל גורמה ודוכנים המוכרים תכשיטים בעבודת יד לפולי קפה מקומיים.
 

(צילום: עמיחי ינקוביץ')
(צילום: עמיחי ינקוביץ')

אחת מהמסעדות באזור אוסאקן הטרנדית, בה תוכלו למצוא מסעדות פיוז'ן אסייתיות, מסעדות של אוכל צרפתי ברמה גבוהה ובתי קפה רבים.
 

(צילום: עמיחי ינקוביץ')
(צילום: עמיחי ינקוביץ')

אחיאקו (ajiaco) הינו מנה ייחודית לקולומביה. האחיאקו הוא מרק עוף מנחם אשר מורכב מעוף, תפוחי אדמה, ותירס. באופן מסורתי הוא מוגש בתוספת אבוקדו, צלפים ושמנת חמוצה.
 

(צילום: עמיחי ינקוביץ')
(צילום: עמיחי ינקוביץ')

איש מבוגר מעשן במרכז בוגוטה על רקע מגש רוכל טיפוסי. הרוכלים בקולומביה עובדים בכל מקום מרכזי ומציעים בין היתר, ממתקים, חטיפים, טבק ושתיה.
 

(צילום: עמיחי ינקוביץ')
(צילום: עמיחי ינקוביץ')

בקולומביה הטבע והעצים נמצאים בכל מקום, גם בעיר וגם על החולצות של המקומיים.
 

היעד השני - מדיין

עיר האביב הנצחי, זהו שמה של מדיין ולא במקרה. העיר השוכנת בגובה של כ-1,500 מטר מעל פני הים ונחשבת לעיר השנייה בגודלה בקולומביה והיא נהנית ממזג אוויר נעים לאורך כל השנה. בשנות ה-80 וה-90 המוקדמות פאבלו אסקובר סוחר הסמים הנודע חי וניהל את קרטל הסמים העצום שלו מאזור מדיין אך מאז הרבה השתנה והעיר נחשבת למודרנית והחדשנית ביותר בקולומביה, ואף זכתה בשנת 2013 בתואר העיר החדשנית ביותר בעולם.

(צילום: עמיחי ינקוביץ')
(צילום: עמיחי ינקוביץ')

מאבטח נכנס למוזיאון מוזיאון אנטיוקה - חבל הארץ בה שוכנת מדיין, על רקע 'היכל האומנות רפאל אוריבה אוריבה' (The Rafael Uribe Uribe Palace of Culture), אשר נמצא בכיכר בוטרו שבמרכז מדיין.
 

(צילום: עמיחי ינקוביץ')
(צילום: עמיחי ינקוביץ')

בתוך מוזיאון אנטיוקה, מציגה תערוכה קבועה של הצייר והפסל הנודע פרנדדו בוטרו, יליד העיר אשר יצירותיו מתאפיינות בגופים שמנים ודשנים מאוד של נשים וגברים.
 

(צילום: עמיחי ינקוביץ')
(צילום: עמיחי ינקוביץ')

מבט על תשתית רכבת המטרו במדיין, אשר חוצה את מטרופולין מדיין מצפון לדרום ומהמרכז מערבה. 'מטרו מדיין' נפתחה לראשונה בשנת 1995 והינה מערכת המטרו היחידה בקולומביה.
 

(צילום: עמיחי ינקוביץ')
(צילום: עמיחי ינקוביץ')

מבט על המרכז המודרני של העיר מתוך רכבת המטרו בשעת העומס אחר הצהריים. הרכבת עצמה בטוחה מאוד ומציעה חווית נסיעה נעימה וקלה להתמצאות.
 

(צילום: עמיחי ינקוביץ')
(צילום: עמיחי ינקוביץ')

כמו בכל מקום מרכזי בקולומביה, תוכלו למצוא את מוכרי הקפה אשר יציעו לכם קפה עממי עם טעמים עשירים במחיר זול. ברוב המקרים הקפה ממותק כבר עם סוכר.
 

(צילום: עמיחי ינקוביץ')
(צילום: עמיחי ינקוביץ')

פעם אחת השכונות המסוכנות ביותר במדליין, קומונה 13, השוכנת על צלע ההר מעל אחד ההרים בשולי העיר, עברה שינוי מרשים בתקופה האחרונה וכעת נחשבת לבטוחה לביקור.
 

(צילום: עמיחי ינקוביץ')
(צילום: עמיחי ינקוביץ')

ב-2011 נבנתה מערכת של מדרגות נעות בפאבלה כדי לעזור לתושבים העניים בטיפוס המייגע אל ביתם. ההערכה היא שהטיפוס שווה לעלייה במגדל עם 28 קומות.
 

(צילום: עמיחי ינקוביץ')
(צילום: עמיחי ינקוביץ')

נער מרסס גרפיטי באחד הסמטאות של הפאבלה אשר מלאה בגרפיטי מהמם ונשכני. בשנים האחרונות עם החזרת תחושת הביטחון הפאבלה הפכה הפאבלה למרכז תיירותי למטיילים רבים.
 

(צילום: עמיחי ינקוביץ')
(צילום: עמיחי ינקוביץ')

מבט אל אחת מהסמטאות בעייירה הצבעונית והיפה - גוואטפה (Guatapé). העיירה נמצאת במרחק של שעתיים נסיעה ממדיין והאטרקציה המרכזית שלה היא הרחובות היפים והתצפית מסלע 'אל פניול'.
 

(צילום: עמיחי ינקוביץ')
(צילום: עמיחי ינקוביץ')

תייר קולומביאני משקיף על רחובותיה הצבעוניים של העיירה, מבעד לאחת ממסעדות התיירים הרבות שבה.
 

(צילום: עמיחי ינקוביץ')
(צילום: עמיחי ינקוביץ')

בכיכר המרכזית והיפה של העיירה, אפשר להנות מחוויה אותנטית במפגש עם תושבי המקום, אשר חיים בשלווה ושמחה האופיינית לאזור הכפר בקולומביה.
 

(צילום: עמיחי ינקוביץ')
(צילום: עמיחי ינקוביץ')

תצפית מסלע 'אל פניול', זהו סלע בזלת ענק אשר מתנשא לגובה 200 מטר ונמצא במרכזו של עמק ציורי המוקף אגמים רבים. כדי להגיע לראש הסלע, יש לטפס כ-600 מדרגות.
 

היעד השלישי והאחרון - קרטחנה!  

העיר שיש בה הכל, היסטוריה, ארכיטקטורה קולוניליאלית, ים קאריבי, מסעדות מדהימות וחיי לילה בלתי פוסקים. קרטחנה דה אינדיאס (Cartagena de Indias) מכונה בקיצור - קרטחנה, היא עיר נמל בצפון קולומביה, לחוף הים הקריבי עם אקלים טרופי. בשנת 1984 הוכרז המרכז ההיסטורי היפייפה שלה כאתר מורשת עולמית.

(צילום: עמיחי ינקוביץ')
(צילום: עמיחי ינקוביץ')

העיר העתיקה של קרטחנה, מאופיינת בשלל כיכרות, רחובות מרוצפים ומבנים קולוניאליים צבעוניים ויפייפיים.
 

(צילום: עמיחי ינקוביץ')
(צילום: עמיחי ינקוביץ')

כיכר השעון בקרטחנה, אחד מהמקומות הגדושים בעיר העתיקה - הן בתנועה של מקומיים והן של תיירים.
 

(צילום: עמיחי ינקוביץ')
(צילום: עמיחי ינקוביץ')

הטיילת בשכונת חטסמאני (Getsemani) שבעיר העתיקה קרטחנה, מציעה נוף מהמם לים, פארק נעים ואזור של משאיות אוכל שמוכרות אוכל טעים במיוחד.
 

(צילום: עמיחי ינקוביץ')
(צילום: עמיחי ינקוביץ')

מי קוקוס טריים מוגשים מקוקוס שנחתך במקום, באחד מרחובותיה של העיר העתיקה קרטחנה.
 

(צילום: עמיחי ינקוביץ')
(צילום: עמיחי ינקוביץ')

בקרטחנה עושר קולינרי רחב מאוד ומסעדות ברמה גבוהה ביותר, אך הסגנון הפופולרי ביותר הוא מאכלי ים וביניהם הסביצ'ה המקומי המדהים אשר שמוגש בסגנון המטבח הפרואני החדש.
 

(צילום: עמיחי ינקוביץ')
(צילום: עמיחי ינקוביץ')

קרטחנה רוויה בתיירים וכך גם האטרקציות המוצעות להם, ביניהם סיור בכרכרה עם סוסים ברחבי האטרקציות המתויירות בעיר. בכל מקום מרכזי תוכלו למצוא גם דוכני מזון מהיר עם ארפות (מעין פיתה על בסיס קמח תירס).
 

(צילום: עמיחי ינקוביץ')
(צילום: עמיחי ינקוביץ')

כמו במקומות רבים בדרום אמריקה, הבית גולש לרחוב. כדי לזכות למבט אותנטי יותר על תושבי העיר - מומלץ לטייל בשכונות לה מטונה (La Matuna) וחטסמאני (Getsemani) שבעיר העתיקה.
 

(צילום: עמיחי ינקוביץ')
(צילום: עמיחי ינקוביץ')

כדי למצוא את החופים היפים ביותר באזור קרטחנה , צריך להרחיק מספר שעות מהעיר. אחד החופים היפים ביותר בקרטחנה עצמה נמצא האי הקטן איסלה טיירה בומבה (Isla de Tierra Bomba). בתמונה אפשר לראות את שכונת בוקה גרנדה המודרנית והיוקרתית השוכנת על חוף הים הקאריבי.
 

הכותב הוא מנחה בסדנאות צילום בסמארטפון. לפרטים נוספים, היכנסו לעמוד הפייסבוק של הסדנה.
בשיתוף פיקסל - צילום בסמארטפון.