ים של מחאות: מאות צוללנים מקצועיים וחובבנים ישתתפו מחר באירוע מחאה יחיד מסוגו של קואליציית פעילי הסביבה "אנשי הים התיכון", מבית "אנו – עושים שינוי". במסגרת האירוע, ייערכו צלילות המוניות ברחבי הארץ, במטרה להעלות את המודעות לחשיבות הכרזת הממשלה על שמורות טבע ימיות בים התיכון והגבלת היתר דיג בחופי ישראל.
במסגרת הצלילות, הפתוחות לציבור הרחב ללא עלות, שייערכו בליווי צוללנים מוסמכים ומותנות רק ברישום מראש, יוכלו המשתתפים לחזות מקרוב ביצורים ימיים הייחודיים לשמורות הטבע הימיות הסמוכות לחופי ישראל, מיני דגים וחסרי חוליות מרהיבים. צלילות השנירקול יתקיימו במקביל בשלושה חופים בארץ - חוף הגולשים בת גלים בחיפה, חוף געש וחוף לגונה באכזיב. ב־8.11 תתקיים צלילה נוספת בחוף דור.
מארגני האירוע מדגישים, כי להקמת שמורות טבע ימיות בים התיכון חשיבות רבה להגנה על ערכי הטבע הימי ואלפי סוגי החי והצומח הנמצאים בו. לדבריהם, מחקרים מדעיים הראו שבתחום שמורות הטבע הימיות יש עלייה ממוצעת של 446% במשקל הכולל של עולם החי והצומח, בנוסף לעלייה של כ־66% במספר בעלי החיים. כמו כן, גודל החיות בתחום שמורות הטבע גדול יותר ב־28% מגודלן של חיות שאינן בשמורות טבע. במקביל, יש עלייה ממוצעת של כ־21% במגוון המינים של חיות הים בשמורות הטבע.
לטענת המארגנים, חברות הדגים המסחריות, כמו גם הדייגים הפרטיים והספורטיביים, יכולים רק להרוויח מהזליגה מהשמורות אל האזורים המותרים בדיג. אבל בישראל, כמו בישראל, צריך גרעין נחוש של פעילים כדי לשכנע את הממשלה לזוז בכיוון הנכון. לאחרונה חתם שר האוצר משה כחלון על אישור להרחבה משמעותית של שמורת הטבע הסמוכה לחוף אכזיב, אחרי מאבק ארוך שנים של פעילי סביבה באזור. השמורה תשתרע מקו החוף מערבה, עד כ־15 ק"מ לתוך הים, בעומק של כאלף מטר ויותר. אבל מדובר בטיפה בים. יחד עם שמורת ראש הכרמל, שהרחבתה מתעכבת בממשלה, יגיעו האזורים המוגנים בים לכ־5% בלבד מהמים הטריטוראליים של ישראל.
לדברי יו"ר קואליציית "אנשי הים התיכון" מייקל רפאל, "השאיפה שלנו היא להגיע לכ־15% משטח הים הישראלי, שיוכרזו כשמורות ויאפשרו את הידוק הפיקוח והענישה לדייגים סוררים ולמזהמים. החי והצומח הימיים בים התיכון, ובסמוך לחופי ישראל בפרט, הם נכסים אקולוגיים חשובים וקיומיים לאדם - לאוויר שאנו נושמים, למי השתייה ולמזון. שינויי האקלים התכופים ופעילות לא מבוקרת של האדם, כדוגמת דיג יתר ופסולת חופים מצטברת, מותירה את היצורים האלה בסכנת הכחדה".
לדבריהם, כ־80% מהמינים בים התיכון בסכנת הכחדה בשל מגוון סיבות, בהן החומציות והטמפרטורה העולה של האוקיאנוסים, וכן התרבות מינים פולשים, בשל שינויי האקלים ותופעת דיג היתר, שבעולם מזמן מנסים לווסת. בישראל, היוזמות בתחום, כמו תקנות הדיג המעודכנות והגבלת המכמורות, עדיין לא מספקות.
לדברי רפאל, "דיג יתר, בעיקר על ידי חברות מסחריות, שמשתמשות בשיטת רשתות המכמורת, הוא הרסני לסביבה, ובמקום שהממשלה והעוסקים בענף הדיג יבינו את היתרון גם לענף, הם משמרים את המצב הקיים". ואכן, תקנות הדיג שמגבילות רק לחודש בשנה דיג של מינים מסוימים, רחוקות מלהיות מספקות. כך גם תוספת הפקחים שקיבלה לאחרונה רשות הטבע.
"בניגוד למגמה בעולם כולו, מארה"ב ועד מזרח אסיה, האכיפה והענישה בישראל על זיהום ים מגוחכות, והדיג המסחרי, הפרטי והחובבני פועלים ללא מפריע. כדי לצוד בישראל, צריך רישיון. כדי לדוג - לא. הפתרון פשוט, וכולם אמורים להרוויח ממנו. בממשלה היוצאת סירבו להבין את שעת החירום שהים התיכון מצוי בה, כמו בבתי גידול רבים אחרים בעולם. אולי בממשלה הבאה יבינו".