תקווה אחת איחדה את האנושות לאורך 2020: מציאת חיסון לנגיף קורונה, שיאפשר להשיב לה את חייה, כפי שהכירה אותם. בשבועות האחרונים השאיפה התממשה באופן מהיר וחסר תקדים בתולדות הרפואה, ומיליוני בני אדם ברחבי העולם כבר זכו לקבל את המנה הראשונה של החיסונים שזכו לאישור.
תקווה נוספת, שגם לה היו שותפים רבים ברחבי העולם, הייתה שהבחירות לנשיאות ארצות הברית יסיימו את תקופת כהונתו הסוערת של דונלד טראמפ. גם הפעם, השאיפה התממשה. ג'ו ביידן הצליח לזכות במספר שיא של יותר מ־81 מיליון קולות, וחשוב מכך – השיג את הרוב בחבר האלקטורים ונבחר לנשיא ה־46 של ארצות הברית, כשלצדו קמלה האריס, האישה הראשונה והשחורה הראשונה בתפקיד הסגנית. המהפך יושלם ב־20 בינואר, כאשר השניים יושבעו בטקס שיהיה מצומצם יותר מבעבר בשל מגבלות הקורונה.
לא מעט מטלות ימתינו מהרגע הראשון לביידן על שולחנו בחדר הסגלגל. בתחום הפנים, הוא מקבל לידיו מדינה קרועה אחרי ארבע שנים שהעצימו את קווי השבר בחברה האמריקאית. מיליונים צפויים להמשיך להטיל ספק בלגיטימיות של נשיאותו, מלובים בתיאוריות הקונספירציה בדבר טוהר הבחירות שטראמפ ומעגל נאמניו צפויים להמשיך לקדם. כל זאת בעוד המגיפה ממשיכה להכות בעוצמה, על אף התקדמות קמפיין החיסונים. ב־100 הימים הראשונים שלו, אם לא כבר ביום הראשון עצמו, צפוי ביידן לבטל חלק מההחלטות של טראמפ, ובהן המגבלות על כניסת מהגרים והקמת החומה בגבול מקסיקו, לצד פרסום הוראה מחייבת לעטות מסיכה.
בזירה הבינלאומית, ביידן צפוי לפעול לשיקום הקשרים של ארצות הברית עם האיחוד האירופי, עם בעלות הברית בנאט"ו ועם מוסדות האו"ם, אחרי הרוח הקרירה שנשבה מוושינגטון מאז ינואר 2017 וההצהרות המתריסות של הנשיא היוצא. המהלך הראשון צפוי להתבצע כבר ב־20 בינואר, כאשר ביידן יבטל את החלטת טראמפ לפרוש מהסכם פריז לצמצום פליטת גזי החממה ולמאבק בהתחממות כדור הארץ.
משימות מורכבות יותר יספקו יריבותיה המרכזיות של ארצות הברית. סין תקווה לשינוי מגמה ביחסים שהוחרפו בשל מלחמת הסחר ומגיפת הקורונה, אבל ביידן לא צפוי למהר לשלוח זרים וחיבוקים לנשיא שי ג'ינפינג, כאשר ברקע יש זעם בינלאומי על דיכוי החירויות בהונג קונג ועל מחנות החינוך מחדש נגד המוסלמים האויגורים במחוז שינג'יאנג. זאת לצד הדרישה לגילוי האמת סביב נסיבות התפרצות הנגיף בעיר ווהאן בסוף 2019.
מול רוסיה יש לביידן חשבון פתוח מטעם הדמוקרטים, על ההתערבות לטובת טראמפ בבחירות 2016. כעת נוספה גם הפריצה הנרחבת למחשבי הממשל הפדרלי, שלפי החשד בוצעה על ידי ההאקרים של הביון הרוסי ועלולה להביא לתגובת סייבר מצד ארצות הברית. קוריאה הצפונית עלולה לבחון את הממשל האמריקאי עם חידוש של ניסויי הטילים ושל הפיצוצים הגרעיניים, אחרי הפוגה של יותר משלוש שנים בשל "הרומן" בין טראמפ לבין קים ג'ונג איל.
מבחן גרעיני לא פחות דחוף תספק איראן. ביידן ואנשיו כבר הביעו את רצונם בגיבוש הסכם מחודש, מעודכן יותר. אם יביא להשהיית הסנקציות, הוא עשוי להשפיע גם על נחישותה של טהרן לממש את איומיה להגיב על הפגיעות שספגה בתקופת טראמפ, ובמיוחד על חיסולו של קאסם סולימאני. ביידן ימצא מולו גם את הברית הגלויה החדשה של ישראל עם איחוד האמירויות הערביות ובחריין, ובמידה מסוימת גם סעודיה, שלא יאפשרו לנשיא החדש לוותר יותר מדי למשטר האייתוללות שמאיים עליהן.
ההתנהלות הכושלת של ממשל טראמפ מול הקורונה הייתה אחד הגורמים, אם לא המרכזי שבהם, שתרמו להפסדו בבחירות. מערכות בחירות שיתקיימו ברחבי העולם בחודשים הקרובים יהוו מבחן למנהיגים נוספים, כאשר סוגיית הטיפול במגיפה על כל היבטיו צפויה לזכות במקום גבוה בסדר העדיפויות של המצביעים.
בחירות מסקרנות יתקיימו בין השאר בהולנד (17 במרץ), בולגריה (28 במרץ), פרו ואקוודור (11 באפריל), מקסיקו (6 ביולי), נורווגיה (13 בספטמבר) וצ'כיה (15־16 באוקטובר), יפן (22 באוקטובר) וארגנטינה (24 באוקטובר). הממשלות המכהנות ינסו להגן על התנהלותן ויסבירו כי טובת הציבור תמיד עמדה לנגד עיניהן וכי רק הן יוכלו להוציא את המדינה לדרך חדשה בזכות החיסונים, בעוד האופוזיציה תדגיש את המחדלים בתקווה להביא למהפך.
מנהיג שעלול לספוג מכה בקלפיות, על אף שלא יאבד את שלטונו, הוא ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון. במאי הקרוב יתקיימו בחירות מקומיות בממלכה המאוחדת וההתנהלות המזגזגת של ממשלת ג'ונסון בנושא הקורונה – מהרצון להשיג חסינות עדר עם פרוץ המגיפה, הסגר המאוחר ושינויי המדיניות סביב צעדי ההגבלות בחג המולד – עלולה לפגוע בשמרנים בקרב המצביעים. זאת על אף שג'ונסון הצליח לממש את הבטחת הבחירות המרכזית שלו עם השלמת הברקזיט מהאיחוד האירופי השבוע. לכך ניתן להוסיף את הלחץ גובר מצד ניקולה סטרג'ן והמפלגה הלאומנית של סקוטלנד לקיים משאל עם חדש על עצמאות החבל, שבע שנים אחרי הכישלון בהצבעה הקודמת.
מערכת בחירות שתמשוך תשומת לב רבה במיוחד בשנה הקרובה, ולאו דווקא בגלל הקורונה, תתקיים בגרמניה ב־26 בספטמבר. לראשונה מזה 16 שנה לא תשתתף בה הקנצלרית אנגלה מרקל, המנהיגה החשובה ביותר של האיחוד האירופי, שהחליטה לפרוש מהתפקיד.
עדיין לא ברור מי יוביל את האיחוד הנוצרי־דמוקרטי אחרי שהיורשת המיועדת, אננגרט קראמפ־קרנבאואר, התפטרה מהנהגת המפלגה אחרי 14 חודשים בשל כישלונות בבחירות האזוריות שהובילו לחוסר אמון ביכולותיה. כרגע, אם לא תהיה כניסה מפתיעה למרוץ שיגיע לרגע ההכרעה בוועידת המפלגה באמצע ינואר, המועמדים המובילים הם פרידריך מרץ, נורברט לאשט ונורברט רוטגן. שלושת הפוליטיקאים ממדינת נורדריין־ווסטפלייה הינם בעשור החמישי לחייהם וחסרי כריזמה, בניגוד ל"מוטי" (אמאל'ה), הכינוי שליווה את הקנצלרית שאין לה ילדים משלה.
הקורונה גם מציבה מבחן חשוב בפני שיתוף הפעולה הבינלאומי והנכונות לסייע לחלשים בעולם. המרוץ אחרי מכונות ההנשמה וציוד ההגנה במהלך הגל הראשון של המגיפה באביב סיפק דוגמה שלילית לאופן שבו מדינות חזקות או בעלות אמצעים אוגרות משאבים, כאשר המדינות החלשות נותרות מאחור.
כעת, כאשר החיסונים יצאו לדרך, הפער שוב בא לידי ביטוי. ארצות הברית, קנדה, האיחוד האירופי, ישראל ומדינות נוספות כבר החלו לחסן את אזרחיהן באמצעות החיסונים של פייזר ומודרנה, ובימים הקרובים יצטרף גם החיסון של אוניברסיטת אוקספורד ואסטרהזניקה. מנגד, מרבית המדינות החלשות, בעיקר באפריקה ובאסיה, ממתינות עדיין לחיסונים, כאשר מי שעשויות לנצל זאת הן רוסיה וסין, שהפיתוחים שלהן שנויים במחלוקת.
לפני חודשים ספורים הושק מיזם COVAX על ידי ארגון הבריאות, האיחוד האירופי וצרפת, במטרה לגייס ממשלות, חברות, תורמים וארגוני החברה האזרחית כדי שיסייעו לספק גישה חופשית לחיסונים בעולם המתפתח. בינתיים גויסו משאבים עבור שני מיליארד מנות עד סוף השנה, אולם קיים חשש שיהיו מדינות שלא יקבלו את החיסונים עד 2024.
אם המדינות העשירות, ובראשן ארצות הברית וסין, יחד עם המגזר הפרטי יתגייסו לממן את הפרויקט, זה יהיה סימן חיובי ליכולת של הקהילה הבינלאומית לשלב ידיים לנוכח אחד המבחנים הגדולים ביותר שניצבו מול האנושות. הצלחה במיזם החיסונים בחודשים הקרובים תוכל לעודד שיתוף פעולה דומה בנושא התחממות כדור הארץ ואתגרים נוספים. ואם כך יהיה - 2021 כבר תביא בשורה טובה יותר מקודמתה.