ארגון ה-OECD מפרסם היום (שלישי) את נתוני דוח Education at a Glance (EAG) לשנת 2023, אשר מתייחס ל-38 מדינות החברות בארגון, בהן מדינת ישראל. הדוח סוקר שורה ארוכה של מדדים בתחום החינוך, השופכים אור על מצבה של מערכת החינוך בישראל ביחס לחברות הארגון הנוספות, ואת האתגרים הרבים והייחודיים שלה לאור האופי הייחודי של המדינה.
למרות המו"מ המתמשך: מועצת התלמידים הודיעה על שביתה בתיכונים
החרדים בתחתית הזכאים לבגרות, תלמידי הפריפריה מתוקצבים יותר מחבריהם במרכז
מהנתונים עולה בין היתר, כי מדינת ישראל מובילה בשיעור הגידול הטבעי בקרב אוכלוסיית בני 6-17. לאורך העשור האחרון, שיעור הגידול של אוכלוסייה זו עומד על 25.1%, בעוד שבמדינות ה-OECD ממוצע אוכלוסייה זו ירד בשיעור של 1.1%. בנוסף, שיעור הצעירים (בני 6-17) במדינת ישראל, מתוך כלל האוכלוסייה, עומד על 21%, לעומת 14.4% במדינות ה-OECD. שיעור הצעירים בגילי 0-17, מתוך כלל האוכלוסייה עומד בישראל, עומד על 32.8% בעוד שבממוצע מדינות ה-OECD הוא עומד על 21.2%.
מהנתונים עולה עוד כי בשנת 2020, מדינת ישראל הוציאה על מוסדות חינוך וטיפול הגיל הרך 1.2% מהתוצר המקומי הגולמי, ועל החינוך היסודי, על יסודי ועל תיכוני 5.0% מסך התוצר. מדובר בשיעורים גדולים בהרבה מהשיעורים המקבילים בארגון.
ישראל מדורגת במקום השלישי מתוך כלל מדינות ה-OECD, אחרי איסלנד (7.0%) ונורבגיה (6.8%), במדד הוצאה עבור חינוך מהגיל הרך ועד החינוך העל-תיכוני. כמו כן, שיעור ההוצאה של ישראל עבור מוסדות בחינוך היסודי, העל יסודי והעל תיכוני הוא השני הגבוה ביותר במדינות ה-OECD אחרי זה של קולומביה (5.1%). במקום השלישי נמצאת איסלנד עם 4.9% ובמקום הרביעי נורווגיה עם 4.8%.
בדוח נכתב גם כי שיעור ההוצאה של ישראל על מוסדות חינוך וטיפול הגיל הרך (1.2%) גבוה מזה של ה-OECD (0.9%), וממקם את המדינה במקום השישי עם צ'ילה, פינלנד, לטביה וליטא.
אחוז בוגרי החינוך הגבוה בישראל עומד על 50.6%, גבוה בהרבה מזה של ממוצע ה-OECD (40.4%). במקביל, אחוז מעוטי ההשכלה נמוך למדי: 11.8% בישראל לעומת 19.8% בממוצע ה-OECD. כ-88% מהאוכלוסייה בישראל השלימו השכלה תיכונית - מעל לממוצע OECD העומד על כ-81%.
מהנתונים עולה כי תלמיד בחינוך היסודי בישראל לומד 918 שעות, לעומת 805 בממוצע מדינות ה-OECD, ובחטיבת הביניים תלמיד ישראלי לומד 976 שעות לימוד מול 916 בממוצע מדינות ה-OECD. כמו כן, מדינת ישראל היא אחת משתי המדינות הבודדות ב-OECD (לצד מקסיקו) שבהן מספר שנות לימוד החובה הוא 15 שנים, שכן הממוצע ב-OECD עומד על 11.8 שנות לימוד חובה בלבד. כמו כן, מדינת ישראל היא אחת מהמדינות היחידות (לצד מקסיקו, הונגריה וצרפת) שבה לימודי חובה מתחילים כבר החל בגיל 3.
המסמך מתייחס גם למספר השעות המוקדשות בבית הספר היסודי ובחטיבות הביניים לאוריינות שפתית, מורשת, חברה ורוח, למתמטיקה ולשפות זרות גבוה יותר ביחס לממוצע מדינות ה-OECD. בנוסף, בישראל יש עלייה משמעותית בין החינוך היסודי לחטיבת הביניים במספר שעות הלימוד באוריינות שפתית, מורשת, חברה ורוח: מ-267 שעות בחינוך היסודי ל-331 שעות בחטיבת הביניים.
המסמך כולל גם נתון מעודד, לפיו למרות שמדינת ישראל נמצאת במקום הראשון בשיעור הגידול של מספר התלמידים, היא מצליחה לצמצם לאורך השנים את מספר התלמידים בכיתה. למעשה, בין השנים 2010 ל-2021 מספר התלמידים גדל ב-24% בחינוך היסודי וב-19% בחטיבת הביניים, אך צפיפות התלמידים בכיתה פחתה ב-5.1% בחינוך היסודי וב-3.7% בחטיבת הביניים.
היבט נוסף במערכת החינוך הישראלית הוא הגיל של הצוותים. מהנתונים עולה כי הגיל הממוצע של גננות בחינוך הקדם יסודי במדינת ישראל גבוה מזה של ה-OECD, אך המורים בחינוך היסודי והעל יסודי בישראל צעירים יותר ביחס לממוצע בארגון. עוד נכתב בדוח כי רוב מנהלי מוסדות חינוך בישראל הם בעלי תואר שני ומעלה.
שר החינוך, יואב קיש ציין כי "מהדוח שמתפרסם היום עולה כי מספר השעות המוקדשות במערכת החינוך בישראל למקצועות המורשת החברה והרוח הוא גבוה ביחס לממוצע מדינות ה-OECD. מדובר במקצועות שמהווים חלק משמעותי מאד בעיצוב זהותו ודמותו האישית והלאומית של התלמיד הישראלי".
"בכוונתי לחזק מגמה מבורכת זו, כדי להעמיק את הזהות של תלמידי ישראל, לחבר אותם להיסטוריה ולמורשת של בני עמם, ולהעצים את תחושת השייכות שלהם לארצם ולמולדתם", הוסיף.
מ"מ מנכ"ל משרד החינוך, מאיר שמעוני ציין כי "הדוח המתפרסם היום מצביע על כך שמערכת החינוך מצליחה להתמודד עם האתגרים המורכבים העומדים לפתחה, הנובעים מאופייה הייחודי של מדינת ישראל. בכוותנו להמשיך להתמודד עם האתגרים הללו, ולצמצם את הפער מול מדינות ה-OECD".