"המדיניות של לחיות בשגרה בצל מלחמה כשלה, מדובר בחיי ילדים - אי אפשר להתעלם מכך": בעוד הלחימה נמשכת בצפון, אלפי הורים מיישובים לא מפונים בצפון כגון נהריה, מעלות, יישובי הגולן, צפת ועוד התאגדו לקראת פתיחת שנת הלימודים הקרובה - במטרה לדרוש שינוי למתווה החינוך ביישובים הלא מפונים. הם העלו את סוגיית חוסר המיגון בחלק מבתי הספר ומציאת פתרונות חלופיים למוסדות בהם ישנם פערי מיגון, ודורשים אופציה ללימודים היברידיים ומתן מענה ותמיכה פסיכולוגית נרחבת לילדים.
בעצומה, שנקראת ״לא פותחים את שנת הלימודים בצפון״, תיארו מארגניה את האתגרים בחזרה ללימודים בצל ההסלמה הגוברת בצפון: ״בחודשים האחרונים, עיקר הלחימה והמעורבות של אוכלוסיה אזרחית הינה בגזרה הצפונית בנהריה, מעלות, צפת ושאר יישובי הגבול הלא מפונים״, תיארו. ״זמן ההגעה למרחב המוגן הינו 15 שניות ובחלק מהישובים - אף פחות. כל בר דעת יודע שבכיתה או בפעוטון עם 35 ילדים, ההגעה למרחב המוגן בפרק זמן כזה - היא בלתי אפשרית ואף מסכנת את ילדנו״, הביעו דאגה וחשש.
כללי המשחק בלבנון השתנו: "הפעם הראשונה שבה חיסלו בכיר פת"ח"
״פיקוד העורף הגה את המתווה שבמהותו על הילדים לשכב עם הידיים על הראש ולקוות לטוב. לאור ההסלמה הגוברת בצפון, ברור לכולם שהמתווה הזה הוא לכל היותר הימור בחיי ילדנו״, אמרו ופירטו היום את מטרות התאגדות הקבוצה: ״אנו קוראים לעיריות להבין את הצורך והחשש של ההורים ולסייע במאבק לקבלת פתרונות שיבטיחו את שלומם של ילדינו - וזאת באמצעות ביטול מתווה "הכי מוגן שיש" - מתוך הבנה שהוא מסכן את שלומם של ילדינו. אנו דורשים מציאת פתרונות שיבטיחו את שלומם של הילדים ויתנו להם ביטחון בהגעה למסגרות ובחזרה, מתן מענה במתווה היברידי להורים שחוששים לשלוח את ילדיהם למסגרות במצב הנוכחי, מתן מענה ותמיכה פסיכולוגית לכלל הילדים - ומציאת פתרונות חלופיים למוסדות בהם ישנם פערי מיגון שאינם מאפשרים הגעה למרחב מוגן בפרק הזמן המוגדר בבטחה״, דרשו ההורים המודאגים.
"חיזבאללה התעצם בצורה חסרת תקדים וילדינו תחת סכנת קיום״, אמרה היום (חמישי) בשיחה עם ״מעריב״ חן עטר, אם לילדים מנהריה ואחת מיוזמות המחאה. "הילדים בחרדה ומתעוררים בצעקות. הם מקבלים התקפי חרדה ואני מכירה אפילו ילדים שמתעלפים. איזה אמא יכולה לשלוח את הילד שלה לבית הספר במצב כזה?".
מאז תחילת הלחימה באוקטובר, הקבוצות החברתיות של ההורים בצפון רק גדלות, ומספרן הגיע כבר לאלפי הורים. הדרישות ברורות: הממשל חייב לספק מיגון הולם למסגרות החינוך בצפון, אחרת ההורים לא ישלחו את ילדיהם לבתי הספר בשנת הלימודים הקרובה. "אנחנו לא נחכה לאסון הבא״, מסבירה עטר. "לא ייתכן שנמשיך לחיות בשגרה של מלחמה, כשהילדים שלנו נמצאים בסכנה ממשית בכל יום״.
החשש הגדול של ההורים נובע מהמתווה הנוכחי של פיקוד העורף, המכונה "הכי מוגן שיש", שבו מתבקשים הילדים לשכב עם הידיים על הראש בעת אזעקה. "ברור לכולם שהמתווה הזה הוא לכל היותר הימור בחיי ילדינו״, מדגישה. "איך אפשר לצפות שילדים ירגישו בטוחים כאשר הם יודעים שהזמן שלהם להגיע למרחב מוגן מוגבל ל-15 שניות בלבד?".
״הילדה שלי לומדת בכיתה שממוקמת בקומה השלישית של הבניין בבית ספרה בצפון נהריה. ההנחיות שהיא קיבלה מהצוות החינוכי הן שבזמן אזעקה - יש לשים ידיים על הראש, להתכופף ולהיצמד לקיר״, תיארה עטר. ״הרי ברור לכולם שתוך 15 שניות, אי אפשר להספיק לרדת במדרגות מקומה שלישית לקומה מינוס אחת. המתווה הזה הוא פשוט רולטה רוסית, הדבר הבסיסי שיש לעשות הוא לספק לילדים מסגרות עם מיגון. המצב הנוכחי הוא כזה שגם אם יש מקלטים בבתי הספר - הם לא מספיקים לכלל התלמידים שלומדים בו״.
"המדיניות של לחיות בשגרה בצל מלחמה כשלה", אומרת עטר בזעם. "שר החינוך וראש הממשלה חייבים להבין שמדובר כאן בחיי ילדים, ואי אפשר להמשיך להתעלם מהמציאות הזו״. ההורים עוד דורשים פתרונות מיגון מתקדמים לכלל מוסדות החינוך בצפון, וכן פתרונות חינוכיים והיברידיים ב׳מתווה קורונה׳, שיאפשרו לילדים ללמוד בבטחה גם בתקופות קשות. כמו כן, ההורים מציינים כי המציאות הביטחונית המורכבת לא פוסחת על הילדים: "כל בום גורם להם לקפוץ", מספרת עטר. "הם לא יוצאים מהבית, איזה מן חופש גדול זה?״. בסיכום הדברים, עטר אומרת: "אנחנו מבינים שאם לא ניקח את העניינים לידיים, שום דבר לא יקרה. אי אפשר להמר על חיי הילדים שלנו ולהיות נתונים לחסדיו של נסראללה״.
הדרישות של ההורים ברורות: ביטחון הילדים חייב להיות בראש סדר העדיפויות של המדינה, ואסור להמשיך לנרמל את המציאות הבלתי נסבלת הזו. המאבק של ההורים בצפון הוא קריאה ברורה לממשלה להתעורר ולהעניק לילדי הצפון את ההגנה הראויה שמגיעה להם.