רמת האנגלית בקרב עובדי ההוראה המלמדים את השפה אינה גבוהה וקיימים פערים בין סטודנטים באוניברסיטאות למכללות האקדמיות, כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) המתפרסמים היום (רביעי) ועוסקים ברמת האנגלית של הסטודנטים בארץ. לפי הנתונים, רק 9% מקרב הסטודנטים שלמדו הוראת אנגלית קיבלו ציון פטור באנגלית ו-16% קיבלו ציון נמוך מאוד – אומנם מדובר במבחני מיון והם אינם בהכרח מעידים על רמת השפה וצריך להוסיף גם משתנים כמו לחץ, אך עדיין הם מעלים ספקות ביחס למצב הוראת האנגלית. מדובר בנתונים של סטודנטים חדשים לתואר ראשון, כאשר נבדקו ציוני הבגרות שלהם בתשע"ח (2017/18) ובתשע"ו (2015/16) נבדקו ציוני בחינות המיון שלהם באנגלית.
מהנתונים עולה כי הציון המשוקלל בבחינת הבגרות באנגלית בקרב סטודנטים באוניברסיטאות היה גבוה באופן ניכר (111) מהציון של סטודנטים במכללות האקדמיות (97) ובמכללות האקדמיות לחינוך (96). הפערים הגבוהים ביותר בין האוניברסיטאות לבין המכללות האקדמיות היו בציוני הסטודנטים לחינוך ולמשפטים (כ-20 נקודות), והנמוכים ביותר - בפסיכולוגיה, הנדסת תעשייה וניהול ומדעי המחשב (כ-7 נקודות). הפערים נמשכים גם בבחינות המיון באנגלית - יותר משליש (36%) מהסטודנטים באוניברסיטאות הגיעו לרמת פטור באנגלית, לעומת 5% בלבד במכללות האקדמיות לחינוך.
באיזה מקצועות הסטודנטים קיבלו ציון גבוה בבחינת המיון באנגלית?
ליותר ממחצית הסטודנטים הלומדים באוניברסיטאות את מקצועות הלימוד פסיכולוגיה, הנדסת מחשבים, מדעי המחשב, משפטים והנדסת חשמל היה ציון גבוה בבחינת המיון באנגלית. לעומת זאת, במקצועות הלימוד מדעי ההתנהגות, סיעוד, עבודה סוציאלית ומדעי הרוח היה אחוז נמוך יחסית של סטודנטים.
מבחינת פערים בין המגדרים - כ-30% מהסטודנטים הגיעו לרמת פטור באנגלית, לעומת 15% בלבד מהסטודנטיות. כמו כן, רק 17% מהסטודנטים קיבלו ציון נמוך מאוד, לעומת כמעט שליש מהסטודנטיות (31%).
באוניברסיטאות סף הכניסה גבוה יותר ולכן ניתן לראות כי אחוז מקבלי ציון מתחת לסף הכניסה נמוך מהמכללות האקדמיות. במשפטים והנדסת מחשבים הוא עומד על פחות מ-1%, בעוד מקביליהם במכללות האקדמיות היו רבים יותר – 28.6% ו-13.5% בהתאמה. את הפערים הבולטים ביותר רואים במיוחד בחינוך (65% ו-2%, בהתאמה), ובמדעי הרוח - כללי (65% ו-27%, בהתאמה).
