עם תנאי שכר לא פשוטים אבל עם המון ברק בעיניים מתייצבים מדי יום שירלי (29) ורון (31) גלזר בכיתותיהם, היא כמחנכת כיתה א' בבית הספר רננים בראשון לציון והוא כמורה לחינוך גופני בבית ספר סביון בבאר יעקב.
שירלי היא בעלת תואר ראשון בחינוך לגיל הרך ממכללת לוינסקי ורון הוא בוגר לימודי חינוך גופני בסמינר הקיבוצים. עבור שניהם זו שנתם הראשונה במערכת החינוך כמורים מן המניין, לאחר שסיימו את התמחותם בשנה שעברה.
על מהות תפקיד המורה בעיניהם הם אומרים כי "חשוב שלמורה יהיה חיבור לילדים, שיידע לדבר בגובה העיניים ושהלמידה תתבצע בצורה חווייתית. אנחנו מאוד מתחברים לאמירה שמורה צריך להיות בעל כישרונות רבים ועם המון תשוקה למקצוע".
מאז הייתה קטנה חלמה שירלי להיות מורה. "רציתי לחקות את המורות שלי ביסודי. הן היו מודל עבורי, והיום אני רוצה לשמש מודל לתלמידים שלי", כדבריה. ואילו רון החליט לשלב בין שתי אהבותיו: ספורט וילדים.
כדי לסגור את החודש מבחינה כלכלית השניים עובדים בעבודות נוספות בשעות אחר הצהריים. "המשכורת נמוכה ואם רוצים לגור בשכירות ולהקים משפחה אז אין ברירה", הם מסבירים. שירלי מדגישה כי העבודה תובענית: "חושבים שלהיות מורה זה לחזור מוקדם הביתה ולנוח בחופש הגדול ולא יודעים שהעבודה נמשכת אחר הצהריים ושיש דברים מעבר לשעות בית הספר. אף פעם לא ידעתי עד כמה העבודה בהוראה הופכת לעיסוק של חייך".
למרות הקשיים הם נהנים מהעבודה. שירלי: "למרות העבודה הקשה, היא מאוד מספקת. אם מישהו מתלבט אם להיכנס לתחום – אם זה בא מהלב, אני ממליצה להגיע".