שיעור במגפה: כך מתמודדים במוסדות החינוך עם העלייה בתחלואה

150 אלף תלמידים ומורים חולים או מבודדים דווחו בימים האחרונים, בצל כניסתו לתוקף של המתווה החדש לחינוך בקורונה והתחלואה הגוברת. לנוכח המצב, נשמעו קולות רבים הקוראים לסגירת בתי הספר כליל ומעבר ללמידה מלאה מרחוק. מולם, גורמי במשרד החינוך, ובראשותם שרת החינוך ד”ר יפעת שאשא־ביטון, רואים בסגירת בתי הספר כמוצא אחרון בלבד.

בצל הכאוס, ההנחיות המשתנות וההדבקה ההמונית, ישנם בתי ספר שלקחו בימים האחרונים את המושכות לידיים ונקטו יוזמות עצמאיות ללמידה מרחוק, ללמידה היברידית וללמידה בחיק הטבע, בלי לחכות להנחיית משרד החינוך בנושא. כך למשל, בבית ספר יסודי בהרצליה הוחלט בשבוע האחרון להעביר את התלמידים באופן גורף ללמידה מרחוק.

“בחודש האחרון, כל יום אנחנו מקבלים הודעות על תלמיד אחר מהכיתה שנמצא מאומת ו/או נכנס לבידוד, והתלמידים מיואשים”, אומרת ש’, מורה בבית ספר.

“אני רואה בעיניים שלהם את הפחד והחרדה, הם מצד אחד ילדים ורוצים לשחק ולפגוש את החברים שלהם, ומצד שני הם מפחדים להידבק ולהיכנס שוב לבידוד. ההחלטה ללמוד מרחוק באה מההורים שלחצו, מאיתנו, המורים, שמפחדים להגיע אפילו לחדר מורים מחשש להידבק, ומהמנהל. המצב בבתי הספר היסודיים והעל־יסודיים, ובכלל במערכת החינוך, בימים האלה הוא כאוס, קטסטרופה, ולי כמורה ולקולגות שלי יש תחושה שאין מבוגר אחראי במשרד החינוך שדואג למורים, לתלמידים וגם למשפחותינו. יש תחושה שזורקים אותנו מתחת לאלונקה ומפקירים אותנו”.

את חושבת שזה פתרון הולם?
“אני לא חושבת שלימודים מרחוק זה משהו אידיאלי, ואין כמובן תחליף ללימודים פרונטליים, אבל בלאו הכי, לאור המצב הנוכחי וההדבקה ההמונית, התלמידים נכנסים לבידודים, וזה יוצר בלגנים גם אצל ההורים וגם אצל הילדים, יש לכך השפעה פסיכולוגית קשה, ואני חושבת שעדיף שבינתיים הם יהיו בבתים וילמדו בזום כמו שעשינו בסגרים קודמים, וככה כולנו לפחות נהיה בטוחים".

"יש לי תחושה שמשרד החינוך מסתכל בעיוורון על הנושא הזה ולא חושב רק על התלמידים ועל המורים, אלא גם על איך הוא מצטייר בתקשורת. שרת החינוך טענה ש־90% מהתלמידים מגיעים לבית , אבל בפועל רוב בתי הספר, לא רק זה שלנו, שולחים כל יום עשרות תלמידים לבידוד, שלא לדבר על מורים שנשלחים לבידוד, ובלאו הכי לא יכולים ללמד מהכיתה”, הוסיפה.

לרכך את המכה

המתווה החדש לחינוך בקורונה, שנכנס לתוקפו לפני שבוע, קבע שתלמידי בתי הספר והגנים ימשיכו ללמוד באופן פיזי בבתי הספר, כאשר שיטת הרמזור תופסק. כמה ימים לפני בוטל מתווה הכיתה הירוקה. כמו כן, בוטלה הוראת צמצום המגעים. במקרה של חשיפה לחולה מאומת, נקבע כי מוסדות החינוך יתנהלו בהתאם למתווה הבדיקות והבידודים המונהג בכל המשק.

עוד נקבע כי תמשיך לחול חובת עטיית מסיכות בבתי ספר, מוסדות החינוך ימשיכו לפעול בהתאם למגבלת ההתקהלות הכלליות במשק, ורופא מחוזי במשרד הבריאות יהיה מוסמך להורות על סגירת מוסד חינוכי, בהתייעצות עם מנהל המחוז הרלוונטי במשרד החינוך.

גם במועצה המקומית עומר החליט יו”ר המועצה, פיני בדש, להעביר את בתי הספר היסודיים והעל־יסודיים ללמידה מרחוק. “החלטנו שנמאס לנו מהמצב ההזוי הזה בו יום מכניסים עוד 3־4 כיתות , וזה מדביק וההוא מדביק, זה מצב כאוטי ובלתי אפשרי”, אומר בדש.

“מערכת חינוך לא יכולה לתפקד ככה. בהחלטה משותפת של ההורים ושל מנהלות בתי הספר, החלטנו ליישם זאת כמה ימים כדי לדאוג לבריאות של התלמידים שלנו. רשות מקומית יכולה לקבל לידה את ההחלטה להעביר לימודים ללמידה מרחוק, ובמסגרת זו עשינו בדיקה והגענו למסקנה שכרגע, אם כל יום שכבה נכנסת לבידוד, ועוד אחד חולה – כך נעצור את הגל הזה. ההחלטה התקבלה בשיתוף עם מנכ”ל המועצה ומנהלת אגף החינוך במועצה”.

לצד מעבר ללמידה מרחוק, יש בתי ספר שהחליטו לנסות לצמצם את ההדבקה באמצעות למידה היברידית. כך למשל בחטיבת הביניים של ישיבת בני עקיבא “חץ” נווה הרצוג במושב ניר גלים במועצה האזורית חבל יבנה, שם חולק יום הלימודים ללמידה בבית הספר מחוץ לכיתה וללמידה מרחוק.

“ברגע שראינו שהמדינה הולכת לכיוון של כאוס ונושא הקורונה עלה קומה, והתחילה רמת תחלואה מאוד גבוהה, הבנו שאנחנו צריכים לקחת אחריות על התלמידים שלנו ועל המורים ולהתחיל להכין אותם ללמידה מרחוק כי זה יגיע בכל מקרה”, אומר המנהל, הרב עתניאל מנצור. “היה חשוב לנו לרכך את המכה של התלמידים, כדי שלא ייכנסו כל שני וחמישי לבידוד, וזה יפגע בהם. ההנחיות מאפשרות אמנם לימודים כרגיל בבתי ספר, אבל בפועל אתה רואה שהתחלואה רק גוברת”.

מה הפתרון שמצאתם?
“החלטנו לחלק את הזמן כדי לשמור על קשר אישי ורגשי של התלמידים זה עם זה ועם בית הספר. בעת התפרצות הקורונה במרץ 2020 ראינו את ההשפעה של הלמידה מרחוק על הפן הרגשי של התלמידים, אז אנחנו מנסים לשמור עליו כעת. הם מגיעים ללימודים, לרוב בחצר בית הספר, כדי למנוע תחלואה, ומשעה 14 עד 17 הם לומדים דרך הזום מהבתים”.

הצלחתם למזער כך תחלואה?
“אני לא אומר שהגענו לשלמות, אבל ניסינו לפחות למזער נזקים לתלמידים ולהקטין את התחלואה בחטיבה. אנחנו צריכים לדאוג לצמצום מגעים, וזו הדרך שלנו להתמודד עם הקשיים שמערימים בפנינו. נתתי גמישות למורים להחליט היכן ללמד את התלמידים בשטח בית הספר כי יש מורים שחוששים, וזה המעט שאפשר לעשות”.

מה אתה חושב על התנהלות משרד החינוך?
“היה ברור לי שלמידה היברידית תתקיים בכל מקרה כי אני חייב להראות להורים שיש מישהו מאחורי הקלעים שחושב עליהם. אם נגזרה עלינו ההנחיה של משרד החינוך, אז ניישר קו עם המשרד ונתאים עצמנו. עדיין אני לא יכול לעשות מה שבא לי, אלא אני חייב לנסות להפיק את המיטב במסגרת המגבלות שהוצבו בפניי. אני לא יכול לסגור את בית הספר, גם אם אני רוצה, אז ניסיתי לקחת את הנחיות המשרד ולייצר את הגמישות הפדגוגית הרגשית ולהפיק מה שאפשר. וזה עבד – כי תלמידים הצביעו ברגליים והגיעו. שיתוף הפעולה בין ההורים לצוות, למחנכים ולתלמידים הוא המתכון להצלחה”.

חפש את המטמון

לצד למידה היברידית, יש בתי ספר שמצאו פתרון לצמצום התחלואה בדמותו של קיום לימודים מלא, אבל בחוץ.

“כדי לאפשר סביבת למידה שגרתית למרות ההדבקות הנוראיות, הקמנו כיתות חוץ עם שולחנות, חשמל והכל”, אומרת ג’ודי קליימן, מנהלת חטיבת הביניים בכפר הנוער עתיד ע”ש רזיאל בהרצליה. “כך אנו מאפשרים לתלמידים סביבת למידה נעימה, איכותית וייחודית. יש לנו בשטח בית הספר אזורים עם פרגולה לימי גשם וצמחייה שמראה את כל היופי של ארץ ישראל, וזה מאפשר למורים ללמד, ולנו למנוע הדבקות. חשבנו על יוזמות מקוריות כמו ‘חפש את המטמון’, כשהתלמידים מסתובבים ברחבת בית הספר ועושים משימות או עובדים באפליקציות לימודיות שפיתחנו”.

איך ההורים מגיבים?
“ההורים והתלמידים נמצאים באווירה של חרדות, תוהים אם יש מורה חולה, תלמיד חולה, מי בבידוד. זה מצב שקשה להתמודד איתו, ואין לנו ברירה אחרת כי אנחנו לא יכולים ללכת נגד ההנחיות. אז אנחנו מנסים להתגבר על הקושי הזה ולתת לתלמידים את המשימות בחוץ, במקום לשבת בכיתה הסגורה ולהסתכן בהדבקה. כשהתלמידים עסוקים במשהו, הם שוכחים לכמה רגעים את הדאגות והפחדים”.

בהודעה שנשלחה להורי תלמידי בית הספר “שדות” בבית דגן נכתב: “בעקבות עלייה חדה בהיקף התחלואה נקטעת לפרקים שגרת הלימודים במסגרת החינוך בשל חשיפתם של תלמידים וצוותי הוראה לחולים מאומתים. על מנת לשמור על רציפות הלמידה, בית הספר, בהנהלתה של מנהלת בית הספר, גלית תירוש, יזם למידה חוץ־כיתתית – במרחבים הפתוחים של בית הספר – למידה באמצעות חושים ודרך התנסות חווייתית”.

“בשיטה הזו של למידה אקטיבית התלמידים נמצאים כל הזמן בפעולה ולא עסוקים בלהיות במתח ובחששות להידבק כי המצב נוראי היום בבתי הספר”, מספרת תירוש.

“גם צוות בית הספר מאוד חרד מכל מה שקורה. הכיתות כרגע הן מדגרת קורונה לצערנו, ולכן כשהמורות והתלמידים יוצאים החוצה, הם מרגישים יותר בטוחים. הצוות שלי מפחד להיכנס לחדר מורים מחשש להידבק באומיקרון. עוד יתרון הוא שבחוץ התלמידים לא צריכים להיות עם מסכות, שהרי זה נורא קשה, וכשילד מסיר מסכה, אז צועקים עליו. אז אני לא מוצאת רעיון יותר טוב מלמידה בחוץ”.

מה דעתך על בתי ספר שאין להם שטח חיצוני ללמידה מסוג זה?
“זה מצב לא קל, אני שומעת מחברים וחברות בבתי ספר שונים שהם נמצאים במצב נוראי וקטסטרופלי של הדבקות, בידודים וחששות עד כי חלקם הם נאלצו לפתח את היצירתיות ולעבור ללימודים בחיק הטבע, בגינות וגם בשטחי בית הספר. יש כאלה גם שעברו ללמידה מרחוק. לא לכולם יש את הפריווילגיה הזו ללימודים חוץ־כיתתיים”.

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: “מדיניות משרד החינוך בעניין סגירת בתי ספר מעוגנת בתקנות החירום, שלפיהן ההחלטה על סגירת כלל בית הספר ומעבר מלא של כלל תלמידי בית הספר ללמידה מרחוק נתונה בידי מנהלי המחוזות, בהתייעצות עם הרופא המחוזי. המשרד סומך על מנהלי בתי הספר. הם עובדים לילות כימים למען שגרת הלימודים של ילדי ישראל. ככל שיש מקרים נקודתיים של סגירת מוסד חינוכי, המשרד יבחן כל מקרה לגופו".