זה שנים מעבירה התנועה הרפורמית בישראל תוכניות לימודים המוכרות על ידי משרד החינוך, במסגרת המקצוע "תרבות יהודית ישראלית", בבתי ספר ובגנים ברוח היהדות הליברלית. במסגרת התוכניות, חלה העמקת ההיכרות עם לוח השנה היהודי והישראלי, העמקת הקשר בין ערכים יהודיים דמוקרטיים ושוויוניים למדינת ישראל ועוד.
"המטרה שלנו היא לחשוף את התלמידים והתלמידות בישראל להיבטים שונים של חיים יהודיים בארץ ובתפוצות על כל גווניהם", אומרת יעל כץ, סטודנטית לרבנות רפורמית וראשת זרוע פעילות קהילתית חינוכית בתנועה הרפורמית. "מטרת התוכניות החינוכיות היא לאפשר לתלמידים את התרבות המגוונת של היהדות, להכיר להם קהילות יהודיות שחיות בצורה ליברלית ולא רק אורתודוקסית, להראות להם שיש עוד סוג יהדות, שלא באה במקום או על חשבון סוג אחר. יש כמה דרכים להתחבר ליהדות".
"השליחות שלנו במערכת החינוך היא להראות לתלמידים שאין רק רב, אלא יש גם רבה, שאין בתי כנסת רק של גברים ורק של נשים אלא יש גם בתי כנסת רפורמיים משולבים וכו'. אם אנחנו לא נמצאים שם, החשיפה הזו לא קיימת".
בימים אלה, לנוכח מינויו הצפוי של יו"ר מפלגת "נעם", אבי מעוז, לסגן שר החינוך, שיהיה אחראי על התוכניות החיצוניות במערכת החינוך, כץ מעלה חשש להמשך פעילותה של התוכנית. “יש לנו חשש וחרדה לעתיד של המדינה ולעתיד שלנו כיהודים", היא אומרת. "יש פה כוונה להתערב בדברים שעד היום עשו אותם אנשי מקצוע במשרד החינוך. עד היום הייתה למשרד החינוך האוטוריטה הפנימית שלו, וכל זה נמצא בסכנה. ההתבטאויות שמדברות על לקחת אחריות מהצוותים המקצועיים ולהיכנס מטעמים אידיאולוגיים ופוליטיים למערכות חינוכיות – הן מסוכנות. זו התערבות שיכולה להיות הרת גורל ליכולת שלנו להביא את התכנים האלה בצורה פתוחה וציבורית לתלמידים ולתלמידות".
חשיבות קריטית
מינויו הצפוי של מעוז חולל סערה ציבורית בשל התבטאויותיו הפומביות נגד קהילת הלהט"ב, נגד שוויון לנשים, נגד דו־קיום בין יהודים וערבים ונושאים נוספים שכיום מהווים חלק בלתי נפרד מתוכניות הלימוד. במסגרת מינויו, הוא צפוי לקבל אחריות על 23 אלף תוכניות חינוכיות חיצוניות ושני מיליארד שקלים להפעלתן.
גם בארגון חוש"ן (ארגון החינוך וההסברה של הקהילה הגאה), שמפעיל תוכניות חינוך חיצוניות כמו "להט"ב לחט"ב" (המנגישה את נושא הלהט"ב לתלמידים) ותוכנית חוש"ן לצוותי הוראה על־יסודיים, מעלים חשש מהמינוי. "אנחנו פועלים כבר כ־20 שנה בתחומי בתי הספר", מסבירה מור נהרי, מנכ"לית ארגון חוש"ן. "המטרה שלנו היא לסייע לבתי הספר לייצר מרחבים בטוחים לנוער להט"ב. הפרקטיקה העיקרית שלנו היא סיפורים אישיים של אנשים מתוך מטרה לייצר מפגש ושיח בלתי אמצעי במפגש בין בני אדם. יש לנו פעילויות גם לצוותים מקצועיים, והפעילות שלנו לתלמידים היא מכיתה ז' עד תיכון. אנחנו פועלים בבתי ספר בכל הארץ, מהדרום ועד הצפון. אנחנו מעוררים שיח ורואים שינוי עמדות".
מה את חושבת על מינויו של אבי מעוז?
"אלו ימים מאוד קשים להיות בהם נוער להט"ב כי המצב כרגע גורם לזה שיש שיח שנאה גדול וער, וזה פוגע בבני הנוער. סטטיסטית, בכל כיתה יש חמישה להט"בים, וכשהם שומעים ויכוחים על 'האם זה לגיטימי שיהיו תכנים להט"ביים במערכת החינוך?' זה מאוד לא פשוט להם. מה המסרים שהנוער מקבל מעולם המבוגרים? תכנים שקשורים לחינוך צריכים לשבת במערכת החינוך, והמחשבה להוציא יחידה כל כך משמעותית שמתעסקת בחינוך ולהוציא אותה ממשרד החינוך - צריכה להדאיג את כולם".
בשלוש השנים האחרונות מנחה אורלי פורת, אשת חינוך, את תוכנית "שיעור בגאווה" ביוזמתה, בשיתוף פעולה עם הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות. "לתוכנית יש אפקט משמעותי בירידה בהצקות ובהתעללות בנוער להט"ב", היא מספרת. "לא תמיד יש למורים מספיק ידע, ולכן הם זקוקים לכלים ולמענים שהם מקבלים דרך הסדנאות כדי להתנהל ביסודיות ובמקצועיות. התוכנית 'שיעור בגאווה' מכשירה צוותי מורים לעסוק במיניות, מגדר ונוער להט"ב. הצורך לעסוק במיניות, מגדר ונוער להט"ב במסגרות חינוכיות הוא הכרחי וחשוב מאין כמוהו".
"לאנשי החינוך יש תפקיד חשוב ומרכזי כמבוגרים משמעותיים בחייהם של ילדים ובני נוער, בשלב שבו הם עסוקים בשאלות של זהות. המפגשים מאפשרים למשתתפים התבוננות מעמיקה פנימה, מספקים כלים שירחיבו את היכולת של אנשי החינוך לקיים שיח פתוח עם תלמידים בנושא מתוך תפיסת עולם שוויונית, המכבדת כל אדם באשר הוא, וכן מרחיבה את הכלים לליווי ומתן מענים מיטביים לנוער להט"ב במסגרות החינוכיות. התוכנית בנויה מסדנאות לצוות, ניתן לתפור חליפה אישית לכל מסגרת".
גם פורת חוששת כעת שהטיפול בסוגיות הרגישות האלה יעבור לידיים הלא נכונות. "זה נושא מאוד קריטי, ומדאיג אותי שהוא יגיע לידיים לא מקצועיות שלא יבינו את החשיבות הקריטית שלו בחינוך", היא אומרת. "אני די אופטימית לשמוע את הקולות שעולים בשטח נגד זה, ובעקבותיהם אני לא מאמינה שיוציאו את התוכניות האלה ממשרד החינוך. הן קריטיות לנוכח רמת האובדנות העולה בקרב בני נוער".
לא לעצום עיניים
בחמש השנים האחרונות מפעיל ארגון “שמס חינוך והדרכה" כמה תוכניות לימודים בבתי ספר ברחבי הארץ, ובעיקר בירושלים, להעצמה נשית. תוכנית הדגל היא “נשים מייצרות הצלחה", השמה לעצמה למטרה להעצים את בנות הנוער ואת שאיפותיהן לקידומן העצמי בחברה ובעבודה. “התוכנית הזו נבנתה על מעמד האישה וקיימות האישה, ובמסגרתה אנחנו חוזרים אל ההיסטוריה של נשים חזקות ועוצמתיות, גם לפני 3,000 שנה, כדי להראות שאישה יכולה להצליח, לפרוץ דרך, לפתח קריירה ולהיות חזקה גם היום", מסביר בהאא רגבי, מייסד הארגון ויוזם התוכנית. “אנחנו עובדים עם עשרות בתי ספר. זה מאוד בעייתי אם ייווצר מצב שהתוכנית הזו תבוטל כי זה ישפיע מאוד על נערות ובעיקר על העתיד שלהן בצורה ישירה. אסור שתוכנית כזו משמעותית תבוטל בגלל אדם שחושב אחרת".
לדברי רגבי, כחלק מהאג’נדה שלו, הוא מעסיק בתוכנית הלימודים אך ורק נשים. “אני רוצה שהמדריכות יגיעו לבתי הספר ויהוו השראה לתלמידות. במשרד עובדים אצלי כמה גברים, אבל מפעילות התוכניות החיצוניות הן רק נשים כי זה המסר שהתוכנית באה להעביר – אישה יכולה וצריכה לעשות כל מה שהיא חולמת. אסור לתת לאף דעה חשוכה לפגוע בעתיד של האישה במדינת ישראל".
תוכנית החינוך “היכרות עם ערביי ישראל" מנגישה לתלמידי בית הספר את קורותיהם, מנהגיהם וסיפורם של ערביי ישראל מתוך מטרה ליצור שיח משותף וחיים משותפים. "החשש הגדול הוא שהאג'נדה של ערכי המשפחה, משפחה שמרנית על פני משפחה ליברלית והזהות היהודית על פני זהות משותפת - תהיה דומיננטית ותפגע בערכי הדמוקרטיה", אומרת נטע בן יצחק, מנהלת “פרדס" (מרכז לחינוך ערכי). “בסוף אבי מעוז לא יכול להוציא אותנו מחוץ לחוק, אני מקווה, אבל הוא יכול להגדיל את התקציבים של תנועות שמקדשות זהות יהודית לעומת ארגונים שמתעסקים בדמוקרטיה ובזכויות עובדים, שאלו הערכים שאנחנו מדברים עליהם".
מה ההשלכות של זה לעתיד?
"זה יפגע בנו כמדינה דמוקרטית. הרי גם אם מישהו לא מסכים איתי - יש לו זכות קיום. צריך לתמוך ולממן את כל גוני החברה, ולא רק את מי שמסכים איתי. כשאנחנו משתיקים את מי שחושב אחרת - אנחנו יוצרים דור של ילדים שלא מסוגלים להכיל מורכבות, להכיל נרטיבים שונים וזהויות מתנגשות. הם גדלים להיות כאלה שלא מקבלים את האחר ואת מי שלא יהודי. זו הבעיה הכי גדולה מבחינתי. התוכנית שלנו מאוד חשובה כי היא מאפשרת לילדים להסתכל על החיים מנקודות מבט לא רגילות. לגעת בקונפליקט דרך שיח ולא לעצום עיניים".