לגרש את החושך: ברחבי הארץ ידליקו היום (שני) את הנר האחרון של חנוכה, ונדמה כי בתזמון מושלם יצאה רשות העתיקות עם בשורה חדשה בדבר מחקר חדש שזיהה פתילה עתיקה, יחידה מסוגה, ששימשה להדלקת נרות שמן למאור בתקופה הביזנטית, לפני כ-1500 שנה. על אף ממדיה הקטנים, חשיבותה גדולה משום שהיא זוהתה באופן וודאי כפתילה, בשעה שמספר הפתילות המוכרות מועטות ביותר.

הפתילה, שנמסרה לבדיקה במעבדות רשות העתיקות, נבדקה לראשונה במסגרת מחקר מקיף שעורכת אוניברסיטת חיפה, בהובלתם של פרופ' גיא בר עוז וד"ר יותם טפר, ביישובים הביזנטים בנגב. במסגרת המחקר, איתר ד"ר טפר ממצאים שטרם פורסמו מחפירות המשלחת האמריקנית בראשות קולט, שנערכו בשנות ה-30 של המאה שעברה בשבטה שבנגב. 
 
ד"ר נעמה סוקניק מרשות העתיקות, אשר חקרה את הפתילה, אמרה כי "נראה שהממצא הנדיר השתמר הודות לאקלים היבש השורר בנגב. נרות השמן שיחקו תפקיד מרכזי בחיי היום יום בעת העתיקה ואפשרו את הארתם של בתים ומבני ציבור גם בשעות החשכה. הנרות, העשויים חרס או זכוכית, נמצאים לעיתים קרובות בחפירות הארכיאולוגיות, ואולם למצוא פתילות מהעת העתיקה, זה נדיר".

לדבריה, "הסיבות לכך טמונות, כנראה, בעובדה שמדובר בחפץ עשוי מסיבים צמחיים, שבדרך כלל מתפרק במהירות ונעלם באדמה, וכן בעובדה שמדובר בחפץ קטן ממדים, שעל פי רוב התכלה באש".

פתילת הפשתן שנמצא בשבטה. צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות
פתילת הפשתן שנמצאה בשבטה. צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות

 

רשות העתיקות הודיעה כי הפתילה נמצאה בתוך בית הפתיל שלה, מעין צינור קטן עשוי נחושת, אשר בתוכו היא הונחה בעת הדלקתה. ד"ר סוקניק ערכה בדיקה מקרוסקופית שהצביעה על כך שהפתילה נעשתה מסיבי פשתן שהופקו מצמח הפשתה, המוכר מתעשיית האריגים והלבוש, ושסיביו התאימו בין השאר גם לבערה בנר והפצת אור. 
"בפרק שהוקדש לנושא במסכת שבת שבמשנה, הנקרא "במה מדליקין", נדונו חומרי בערה וסוגי פתילות שניתן להדליק בהם נר שבת. גם שם מוזכר הפשתן כחומר גלם איכותי עבור הכנת פתילות, שכן בערתו ארוכה ויפה" אמרה ד"ר סוקניק. "פתילות אחרות המוזכרות במשנה, נעשו מסיבים שונים שאיכותם ירודה ועל כן נפסלו, ביניהם מוזכרים הסיבים שהופקו מצמח פתילת המדבר, הגדל עד היום באזור ים המלח. נראה שגם תושבי שבטה בחרו להאיר את מבני הציבור שלהם בפשתן, כיוון שצמח הפשתן אינו גדל בנגב סביר שהגיע למקום מחלקה הצפוניים יותר של הארץ, בדרכי המסחר".

על פי הבדיקות שנעשו ואיכות הסיבים של הפתילה, מניחה ד"ר סוקניק כי תושבי שבטה בתקופה הביזנטית קנו פשתן פחות איכותי עבור הכנת הפתילות והשאירו את הפשתן האיכותי הותירו עבור תעשיית הלבוש.

"הפתילה הנדירה שנבדקה שייכת לטיפוס נר זכוכית האופייני לתקופה הביזנטית, מעין כוס או קערת זכוכית שמולאה בשמן ואפשרה, באמצעות פתילת הפשתן, תאורה ארוכה גם בשעות החשכה", אמרה ד"ר סוקניק. "על אף גודלו המזערי של הממצא משבטה, שאורכו אינו עולה על סנטימטרים בודדים, הוא שופך אור על אחד החפצים החיוניים והשכיחים בעת העתיקה, שכמעט ונעלמו מן העולם".
 
הפתילה, וחפצים נוספים מחפירות קולט בשבטה, יוצגו החל מה-24/1/2019 בתערוכה במוזיאון הכט בחיפה.