משרד החינוך פרסם היום (שני) את נתוני "התמונה החינוכית הארצית" בחטיבה העליונה והשקיפות התקציבית לשנת הלימודים תשפ"ב (2022). מהנתונים עולה כי שיעור הזכאות לבגרות בקרב תלמידי י"ב נותר ללא שינוי ועומד על 75.9%, שהם כ-92 אלף תלמידות ותלמידים הזכאים לתעודת בגרות. מדובר בזינוק בנתונים, שכן לפני שש שנים שיעור הזכאות עמד על 68.2% מתלמידי י"ב בלבד.
בתחילת כל שנת לימודים חלה עליה בהתקפי האסתמה: כל מה שצריך לדעת
עוד עולה, כי נרשמה עלייה בשיעור הזכאות של תלמידים מרקע כלכלי-חברתי חלש (חמישון 4 ו-5) ל-72.1%, לעומת 59.6% לפני ארבע שנים. עלייה נרשמה גם בשיעור הזכאות של תלמידים מרקע חברתי-כלכלי חזק (חמש 1 ו-2) שעומד על 84.4%, עלייה של פחות משלושה אחוזים בתוך ארבע שנים.
מבחינת שיעורי הזכאות לפי מדד חברתי-כלכלי ולפי מגזרים עולה כי הפעם בין תלמידים מהרקע הכלכלי-חברתי החזק ביותר (חמישון טיפוח 1) לעומת התלמידים מהרקע החלש ביותר (חמישון טיפוח 5) במגזר הערבי עומד על 27.9%. מדובר בשיפור בנתונים, שכן בשנת 2015 הוא עמד על למעלה מ-47%.
מגמה דומה נרשמה גם במגזר היהודי, כאשר הפער בין התלמידים מהרקע החזק ביותר – לאלו מהרקע החלש ביותר עומד כעת על 20.5%, לעומת 39.2% בשנת 2015.
מבחינת הנתונים לפי מגזרים עולה, כי בתוך ארבע שנים, נרשמה עלייה של 4.1% בשיעור הזכאות לבגרות בקרב התלמידים במגזר היהודי – אשר עומד כעת על 77.2%. במגזר הדרוזי נרשמה עלייה של 9.1%, ואחוז הזכאים לבגרות עומד על 91.6%. במגזר הערבי (ללא מזרח ירושלים) נרשמה עלייה של 1.1% בשיעור הזכאים לבגרות לעומת השנה שעברה, ועלייה של 11.7% לעומת שיעור הזכאים לפני ארבע שנים.
במגזר הבדואי נרשמה עלייה של 3.3% בשיעור הזכאות לבגרות - מ-60.4% בשנת הלימודים תשפ"א ל-63.7% בשנת הלימודים תשפ"ב. מדובר בעלייה של 15.6% בתוך ארבע שנים.
בנוסף, אחוז הזכאים לתעודת בגרות בחברה היהודית החרדית עמד על 25.6% בשנת הלימודים תשפ"ב – עלייה של שמונה אחוזים בתוך כעשור.
מבחינת הנתונים לפי מגדר עולה כי שיעור הזכאות של בנות לתעודת בגרות בשנת תשפ"ב גבוה משל הבנים (76.1% אצל הבנות, לעומת 75.6%). בשני המגדרים נרשמה עלייה באחוז הזכאות בארבע השנים האחרונות – 4.3% אצל הבנות ו-8.4% אצל הבנים.
עוד עולה מהנתונים כי שיעור הזכאים לתעודת בגרות מצטיינים בקרב תלמידי י"ב עומד על 13.5% (למעלה מ-16 אלף תלמידים ברחבי הארץ), עלייה של כמעט פי 2 במספר המצטיינים בתוך שש שנים.
עלייה נרשמה גם באחוז התלמידים שלמדו חמש יחידות מתמטיקה – 17.3% בשנת תשפ"ב – לעומת 16.6% בשנה שקדמה לה, ו-14.3% בשנת תשע"ז. מגמה דומה נרשמה גם בקרב הזכאים לתעודת בגרות עם חמש יחידות אנגלית – 44.6%, לעומת 42.9% בשנה שקדמה לה. מדובר בעלייה של קרוב לעשרה אחוזים לעומת שנת תשע"ז – אז עמד השיעור על 35.7% מכלל התלמידים והתלמידות.
נתונים נוספים כוללים את מדד טוהר הבחינות – חשד להעתקה עלה ב-0.7% מכלל מחברות הבחינה, בדומה לשיעור בשנה שעברה, ומדד האירועים בהם ישנו פער בין הציון הבית ספרי לזה של הבחינה הציונית עמד על 0.6% מכלל הציונים, כמו בשנה שעברה.
במשרד ציינו כי שיעור ההתמדה בשנת תשפ"ב עמד על 80.8% מכלל התלמידים, ללא שינוי מהשנה שעברה, ושיעור הנשירה ממשיך לרדת ועומד על 1.1% - לעומת 1.5% לפני שמונה שנים.
שיעור תלמידי י"ב הזכאים להסמכות טכנולוגיות עומד על 69.6 אחוזים והזכאים לתעודות הסמכה טכנולוגיות ולתעודות בגרות והסמכה המאפשרת לימודי טכנאים והנדסאים עלה ל-57.7%. שיעור המצטיינים בקרב הזכאים לתעודת הסמכה טכנולוגית מצטיינת – עם אנגלית ומתמטיקה מורחב – עומד על 12.5%, לעומת 10.5% לפני שנתיים.
בתוך כך, במשרד פרסמו את נתוני השקיפות התקציבית לשנת תשפ"ב, מהם עולים מספר ממצאים. בין היתר, עולה מהנתונים כי הגידול הגבוה ביותר בתקציב הממוצע לתלמיד נרשם בחינוך הערבי – 46% בתוך עשור (הסכום עומד כעת על 20,102 שקלים לתלמיד). בנוסף, בחינוך היהודי הרשמי חל גידול בשיעור של 35% (הסכום עומד כעת על 18,400 שקלים לתלמיד).
עוד עולה מהנתונים כי תלמידים בפריפריה מתוקצבים בממוצע יותר מאשר במרכז הארץ וכי תלמיד מרקע כלכלי-חברתי חלש מתוקצב יותר מאשר תלמיד מרקע כלכלי-חברתי חזק ותלמיד באשכול למ"ס נמוך מתוקצב יותר מאלה באשכול הגבוה יותר. ביסודי ובחטיבת הביניים קיימת דיפרנציאליות באשכולות הכלכלי-חברתי: תלמיד מאשכול למ"ס נמוך מתוקצב יותר בממוצע מאשר תלמיד מאשכול למ"ס גבוה.
שר החינוך, יואב קיש: "אני מברך על צמצום הפערים החברתיים והכלכליים בשיעור הזכאות לבגרות בין תלמידים מרקע כלכלי חברתי חלש ותלמידים מרקע כלכלי חברתי חזק. בכוונתי להמשיך לצמצם את הפערים החברתיים והכלכליים בחינוך, ולהגדיל את שוויון ההזדמנויות בפני תלמידות ותלמידים מכל קבוצות האוכלוסייה ומכל חלקי הארץ. אני מאמין כי תפקידנו המרכזי הוא להבטיח לכל תלמידה ותלמיד שהרקע החברתי כלכלי ממנו הם באו לא יכתיב מראש את מסלול חייהם, ולא יהווה עבורם חסם בהמשך דרכם".
מ"מ מנכ"ל המשרד, מאיר שמעוני: "מערכת החינוך שמה לה למטרה לצייד כל תלמידה ותלמיד בכרטיס הכניסה לאקדמיה ולשוק התעסוקה – תעודת בגרות. נמשיך להשקיע מאמצים גדולים כדי להעלות את שיעור הזכאות של תלמידי ישראל לתעודת בגרות, ולצמצם את הפערים החברתיים והכלכליים בין תלמידי מדינת ישראל, כיוון שהשרשרת תמיד נמדדת בחוזק החוליה החלשה ביותר".