בהתאם להערכות לחזרתם של רוב תלמידי העיר בשבוע הבא לעיר, מוסדות החינוך בשדרות יפתחו ללמידה מחודשת ביום ראשון, 3 במרץ, זאת לאחר שהיו סגורים חודשים ארוכים, מאז ערב יום הכיפורים האחרון.
"שדה של נשמות": נערה בת 17 ציירה 1,145 כלניות לזכר חללי ה-7.10
החינוך מתחיל בבית: הדרת ילדה מיום הולדת של חברה לכיתה בגלל שהיא לא מביאה מתנות? | דעה
רם זהבי, מנהל מחוז הדרום במשרד החינוך עדכן כי: "מערכת החינוך בשדרות חוזרת לפעול במלואה. מחוז הדרום ליווה את צוותי הפיקוח ואת צוותי הניהול לקראת חזרתם בהתאמה לסיטואציה המורכבת. בתי ספר קיימו מפגשים עם צוותי החינוך, עם הורים ועם תלמידים כדי לרכך את החזרה ולשמוע על צרכים שמצריכים התייחסות מיוחדת".
עוד הוסיף: "צוותי החינוך נערכו בעצימות גבוהה לפתיחה המחודשת. בתי הספר שימשו לצרכים אחרים בתקופת המלחמה והם נרתמו להחזיר את מוסדות החינוך לתפקוד מלא, כולל ציוד ויצירת מרחבי למידה נעימים. זה המקום להודות להם על ההיערכות שלהם לקבלת תלמידיהם בחיבוק חם ובתחושת ביטחון".
ענבל בר זאב, תושבת שדרות ששני ילדיה חוזרים לפעילות חינוכית, סיפרה בהתרגשות: "מרגיש כאילו 1 בספטמבר מגיע השנה בפעם השלישית".
אריק אזולאי, מנהל בית ספר הרא"ה בשדרות, שיתף: "אני נרגש לקראת פתיחת בית הספר מחדש, כאילו מדובר באחד בספטמבר. התגעגעתי לתלמידים שלי ולשמחתי ביום ראשון נזכה לכ-70% התייצבות של תלמידים ולהיענות מרבית של צוות המורים".
עוד סיפר שהורי התלמידים שיתפו אותו שגם הם מתרגשים, וכן שלצד ההתרגשות עולים אצלם חששות ורגשות מעורבים. בהקשר הזה, גם לבר זאב יש לא מעט חששות: "יש באוויר התרגשות של תחילת שנה אבל עם החששות הרגילים שבשליחת ילדים למסגרות, נוסף גם החשש מהאיום הביטחוני. או במילים לא מכובסות - פחד מוות. יכול מאוד להיות שתהיה אזעקת צבע אדום כשהם יהיו בבית הספר, ואני יודעת גם איך הם ירגישו ויגיבו ומה זה יעשה לתחושת המוגנות שלהם. מנסה לדמיין 30 ילדים ומורה פוסט טראומטיים בכיתה אחת שחווים דבר כזה אחרי 7 באוקטובר, וזה תרחיש רע מאוד.
אני מנסה לשדר לילדים תחושת בטחון, רוגע, שהכל בסדר, שיש מי ששומר עליהם. שגם אם תהיה אזעקה הכל בסדר, אני יודעת שלפחות למראית עין תהיה תחושת בטחון, יהיו חיילים, מאבטחים, יקבלו את פניהם במוזיקה ובחיבוק, אבל בפועל אני אשאיר אותם בבית הספר ואלך לעבודה שלי בחשש רב. אני רוצה לקוות שהאופוריה שבחזרה לשגרה לא תתפוצץ לנו בפנים יחד עם השלטים היפים שמברכים אותנו על החזרה לעיר. במצב אידיאלי הייתי נשארת איתם מעכשיו עד חופשת הקיץ בבית, שומרת עליהם מכל זוועות העולם ומונעת כל סכנה".
עם זאת, בר זאב בהחלט מבינה את הכוח שמניע אותה ומדגישה: "גם אני צריכה לחזור לשגרה, וגם הם ובאופן כללי החיים חייבים להמשך. בשורה התחתונה, אנחנו פה מבחירה. שדרות זה הבית, וזה יישאר הבית ובבית מסתובבים בחופשיות".