בחודש שעבר דיווחנו על מרצים באוניברסיטת בן גוריון בנגב שעוררו את זעמם של הסטודנטים. המרצים חתמו על מכתב לנשיא ארה"ב גו' ביידן, בבקשה שיפעל נגד ישראל, מהסיבה שהיא מבצעת "רצח עם". בנוסף' הסטודנטים הביעו חוסר שביעות רצון מאי התגובה של הנהלת האוניברסיטה בעניין. במכללת ספיר הייתה התארגנות דומה על אותו רקע וגם עליה כתבנו.
ההפגנות הפרו-פלסטיניות ניצחו: קולומביה מבטלת את טקס הסיום
התארגנות של הסטודנטים הצליחה לדבריהם להחתים 550 סטודנטים על עצומה, שהופנתה לנשיא האוניברסיטה בדרישה לפטר את המרצים לאלתר. תגובת האוניברסיטה בזמנו למעריב ציינה, שהאוניברסיטה אינה אחראית לדעותיהם הפרטיות של המרצים שאינן משקפות את דעתה ושהיא מצירה על כך שהחוקרים נקבו בשמה, עת חתמו על המכתב.
היום (שני) מעריב יודע לדווח שהרוחות טרם נרגעו בקמפוס הדרומי. לסטודנטים שטענו שהמרצים ניצלו את המעמד האקדמי שלהם והשייכות לאוניברסיטת בן-גוריון, כדי לפגוע בביטחון מדינת ישראל, תוך הפצת עלילות דם שקריות על חיילי צה"ל, עדיין לא ניתנה תשובה שתניח את דעתם.
הסטודנטים שמוטרדים מכך שהנהלת האוניברסיטה לא מצאה לנכון לנקוט צעדים משמעתיים כנגד המרצים, החליטו להחריף את צעדיהם ופרסמו כרוז שהכותרת שלו היא: "די לביזיון בבן גוריון". הכרוז מבטיח מאבק שיתמשך והפגנה בקרוב. עוד נכתב שם: "מה-7 לאוקטובר התגייסתי למילואים. עזבתי לימודים ועצרתי הכול כדי להגן על המדינה שלי. עכשיו אני אמור לחזור לאוניברסיטה שבה מרצים מאשימים אותי ברצח עם ובפשעים מיניים בפלסטיניות. מרצים שעליהם הגנתי בגופי ושמקבלים ממני את שכרם".
יעל בורובסקי היא סטודנטית בבן גוריון והיא לא מרוצה בכלל. לדבריה, "האוניברסיטה הבטיחה למילואימניקים שהם יכולים ללכת להלחם וידאגו להם כשיחזרו, בפועל רוב הסטודנטים נופלים בין הכיסאות ולא מקבלים מענה, ומעבר לכך- המילואימניקים שחזרו משדה הקרב גילו שהאוניברסיטה נותנת גב למרצים שמקדמים אינטרסים אנטי ציונים מובהקים, ומשאירה מאחור את הקהילה שסיכנה את חייה למען כולנו". יעל מוסיפה: "התסכול גדול ויש תחושת חוסר אונים, מול מערכת שלא מגנה פגיעה במאמץ המלחמתי".
רובי מיי, הוא סטודנט לפוליטיקה וממשל, מהמחלקה הזאת באוניברסיטה יש מרצה שחתומה על המכתב לביידן. לרובי נמאס והוא כועס: ״בתור סטודנט באוניברסיטה, אני לא מוכן להאמין שהגענו למצב שבו מרצה שמקבל משכורת ממשלמי המיסים משתמש בסמל האוניברסיטה על מנת להאשים את חיילי צהל במגוון האשמות חסרות כל בסיס". רובי אומר ש"זהו דפוס שחוזר על עצמו וזו לא הפעם הראשונה שמרצים בבן גוריון משתמשים ברטוריקה הזו״.
יובל עמיר, הוא סטודנט לכלכלה ומנהל עסקים והוא תוהה: "איך נוכל לחזור ללימודים כאשר מרצים באוניברסיטה טוענים שביצענו רצח עם בעזה ופעלנו באלימות מינית?" יובל מספר שב-7/10 היה בנחל עוז, נלחם וחילץ אזרחים בלי אפילו כוונת לנשק. הוא קובע: "מכתבים מהסוג שחתמו עליו המרצים תומכי הטרור יובילו לזה שפעם הבאה נילחם בלי נשק בכלל".
יובל לא מוכן להשלים עם התגובה הרפה של הנהלת האוניברסיטה והוא טוען: "לא יכול להיות שאנשים הקריבו את החיים שלהם, כל תמונת המציאות במדינה שלנו השתנתה אבל התופעה הבזויה הזו היא מה שימשך כרגיל". הוא מרגיש שהאוניברסיטה שמאפשרת למרצים האלה לפעול כרגיל, פשוט יורקת לו בפנים".
נחום פרי הוא סטודנט ומילואימניק, שמסר: "זה אבסורד שמצד אחד האוניברסיטה מגנה את השקרים והאלימות בהפגנות בקמפוסים בחו"ל, אבל מצד שני לא עושה כלום כדי להכחיש את השקרים שהמרצים שלה מפיצים במכתבים שהם שולחים שמגיעים לכל העולם".
מאגודת הסטודנטים בבן גוריון נמסר למעריב: "לאור מצב המחאות בקמפוסים בעולם וגלי האנטישמיות הגוברים, לא יתכן שבקמפוסים שלנו, במדינת ישראל, מרצים יפנו עורף לסטודנטים ולסטודנטיות שפועלים לילות כימים, על מנת שיוכלו להרצות ולחקור באוניברסיטה בבטחה. האגודה הסטודנטיאלית תומכת בסטודנטים והסטודנטיות שפעילים במחאה נגד אותם מרצים ונמצאת בקשר ישיר מול גורמים באוניברסיטה על מנת שלמרצים ומרצות כאלה לא יהיה מקום באקדמיה הישראלית".
מטעם האוניברסיטה נמסר למעריב: "האוניברסיטה בוחנת את הצעדים שניתן לנקוט, תוך היוועצות ביועצת המשפטית. האוניברסיטה פונה לחברי הסגל המדוברים על מנת לקבל מהם הבהרות".