בפתח שנת הלימודים הנוכחית, צה"ל ופיקוד העורף נערכים באופן מקיף ומשמעותי להבטיח את ביטחון התלמידים והתושבים בצפון הארץ. זאת, על רקע המצב הביטחוני המתוח. ההכנות כוללות מגוון רחב של צעדים, המשקפים את המחויבות להבטחת חוסן הקהילות וחיי שגרה ככל האפשר.

"אבא שלי היה מביא אותי כל שנה לביה"ס. הוא נרצח": תלמידי העוטף פותחים את שנת הלימודים

משרד החינוך מוביל מהלך רחב היקף להקמת בתי ספר עורפיים בצפון. מאז מרץ האחרון, הוקמו 13 בתי ספר עורפיים חדשים. מטרתם להבטיח רצף לימודי איכותי גם במצבי חירום. בשנה החולפת, עקב המצב הביטחוני, נאלצו תלמידים רבים ללמוד במשמרות. דבר זה יצר פערים משמעותיים בלמידה. השנה, בזכות הקמת בתי הספר החדשים, צפויים התנאים להשתפר משמעותית. הלמידה תתקיים בכל ימות השבוע, תוך הקפדה על שגרת לימודים נאותה.

כמו כן, צה"ל, בשיתוף חיל החינוך, משקיע מאמצים רבים לתמוך במערכת החינוך באזור. מעל 40 מורות חיילות מתגברות את שעות הלימוד והפעילויות הלא פורמליות ביישובי קו העימות. מספרן צפוי להכפיל עצמו ל-80 חיילות. אחד האתגרים המרכזיים שמטריד את ההורים לתלמידים הוא הנסיעה באוטובוסים, במיוחד בצירים המסוכנים. פיקוד העורף, בשיתוף צה"ל, פועל לשפר את ההגנה על הצירים ולהבטיח נסיעה בטוחה ככל האפשר. כחלק מהמאמצים, הותקנו מערכות התרעה וצופרים בבתי הספר העורפיים החדשים שנפתחו. בנוסף, בחודשים האחרונים חולקו 700 מיגוניות. בסדר העדיפויות הראשון היה חלוקתן לתחנות האוטובוס ובתי הספר. קצב חלוקת המיגוניות עומד כיום על 60 יחידות בשבוע. תהליך זה צפוי להימשך כל עוד יש צורך בכך.

תכנית "מגן לצפון", תכנית רב-שנתית שמטרתה למגן את קו העימות, קיבלה בשנה האחרונה דחיפה משמעותית. זאת, עם הקצאה של 1.4 מיליארד שקל. במסגרת התכנית, החלו בעבודות למיגון מוסדות החינוך, שיפוץ מקלטים והתקנת מרחבים מוגנים בסמוך לכיתות הלימוד. בנוסף, החל משבוע הבא, כיתות הכוננות ביישובים ילוו את הגעת התלמידים. הן ידריכו אותם כיצד להתנהל במצבי חירום בזמן ההמתנה לאוטובוסים.

בנוסף לפעולות אלו, צה"ל פועל לקדם תכניות הסברה מקיפות בבתי הספר בקו העימות וברמת הגולן. מדריכים במילואים יעבירו ימי הדרכה לצוותי החירום בבתי הספר. כמו כן, הם יבצעו פעולות הסברה רחבות היקף כדי להדריך את התלמידים כיצד לפעול בשגרת חירום.

על אף ההיערכות הנרחבת של צה"ל ומשרד החינוך לקראת פתיחת שנת הלימודים, הורים רבים עדיין מוטרדים. חלקם ישלחו את ילדיהם לבית הספר בחששות כבדים. חלקם עוד מתלבטים ומתחבטים - ואחרים אף החליטו להשאיר את הילדים בבית לעת עתה. על פי סקר שנעשה על ידי מכללת בית ברל, כרבע מההורים חוששים לשלוח את ילדיהם לבתי הספר ב-1 בספטמבר. בקרב תושבי הצפון 36% חוששים לשלוח את ילדיהם לבתי הספר. הציבור שבו החשש הוא הגבוה ביותר הוא הציבור הערבי. שם לא פחות מ-46% מההורים בצפון חוששים לשלוח את ילדיהם לבתי הספר.

פתיחת שנת הלימודים בצפון הארץ היום (ראשון) בצל המלחמה מול חיזבאללה, תחת תנאים ביטחוניים קשים במיוחד הותירו את ההורים, הילדים וצוותי החינוך בהתלבטות קשה: האם לשלוח את הילדים למסגרות החינוך למרות הסכנות, או להשאירם בבית מחשש לחייהם? ביישובים הלא מפונים בקו העימות, הורים רבים ניצבים בפני דילמה יומיומית הנוגעת לשלום ילדיהם. במקביל לכך, עשרות אלפי המשפחות אשר מפונות מבתיהן בגליל, נאלצות לשלוח את ילדיהן לבתי ספר הממוקמים באזורי הפינוי - ללא צפי לחזרה לבתי הספר במקום מגוריהם.

כמו כן, ראשי רשויות מקו העימות קיימו לפני כשבוע פגישה עם שר החינוך יואב קיש ועם מפקד פיקוד העורף אלוף רפי מילוא. זאת, על רקע פתיחת שנת הלימודים. במהלך הישיבה, הפעיל משה דוידוביץ', יו"ר פורום קו העימות וראש מועצת מטה אשר, אזעקה מוקלטת במפתיע. זאת, כדי להמחיש לבכירי הממשלה והצבא את תחושות תושבי הצפון: "כמעט עשיתם במכנסיים, איך כולכם קמתם מהר. עוררתי מהומה בכוונה כדי שתבינו מה חווים הילדים שלנו כבר 11 חודשים", אמר.

חלק מראשי המועצות הצהירו כי בכוונתם לפתוח את שנת הלימודים בבתי הספר ביישובים הלא מפונים, כמו בני בן מובחר, ראש המועצה האזורית מבואות חרמון. ואילו אחרים הבהירו כי אינם מוכנים לפתוח במתכונת הנוכחית את שנת הלימודים, ובהם משה דוידוביץ' ועמית סופר. בפתח הישיבה, דוידוביץ' הטיח דברים קשים בפני שר החינוך קיש: "הממשלה הזו תירשם בספר ההיסטוריה כמי שהפקירה את ילדינו. אם אני מקבל טלפון משר בשעה 9 בבוקר אחרי שהוא יוצא מתוך ישיבת הקבינט ואומר לי ששרים מתחננים לראש הממשלה להמשיך את הפעולה בלבנון, וראש הממשלה עוצר את הפעולה הזאת, אז אתם מפקירים אותנו, אתם זורקים אותנו לכלבים", אמר.

הוא המשיך: "אנחנו לא נחשבים בעיניי הממשלה, אנחנו בובות על חוטים, ולכן אני החלטתי לא לתקשר עם הממשלה. אני לא אאפשר פתיחת שנת לימודים בבתי ספר וגני ילדים ומוסדות חינוך לא ממוגנים, במקומות שבהם אין בתחנות הסעה מיגוניות או במקומות שצה"ל לא יודע לתת תשובות ולאשר שהוא יכול להגן על הצעירים. אני לא אשן בלילה אם ילד או ילדה ממטה אשר ייפגעו כתוצאה מהזילות הזאת".

לאחר שנפגש דוידוביץ' עם שר החינוך, יואב קיש, אמר: "נכנסתי לפגישה הזאת עם תחושות מעורבות. היה לי פחות ציפיות מהישיבה הזאת, יותר רצון עז להגיד את התחושות והתסכולים של התושבים שמפונים כבר 11 חודשים ונמצאים ללא תקווה וייעוד או יעד בחזרה לביתם. אמרתי לשר בצורה שלא משתמעת לשתי פנים שאנחנו לא נאפשר את פתיחת שנת הלימודים במוסדות חינוך. כל עוד אין פתרונות הולמים, או שנמצא פתרונות חלופיים או שלא נפתח את שנת הלימודים. ההעדפה שלי היא למצוא פתרון אחר ולא להשבית את פתיחת שנת הלימודים".

בני בן מובחר, ראש מועצת מבואות החרמון, סיכם גם הוא את הפגישה עם קיש: "הדאגה לפתיחת שנת הלימודים היא נכונה גם בקטע הביטחוני וגם בקטע הפדגוגי. יש בעיות, אבל אנחנו במבואות החרמון התכוננו להגדלת בית הספר היסודי בעוד עשר כיתות שמלאות עד אפס מקום, תלמידים שהגיעו מאזור דרום המועצה וממועצות אחרות. אנחנו מקבלים את כל הילדים שהגיעו חזרה לגור בצפון".

בתוך כך, בסוף השבוע התריעו בשלטון המקומי כי 26% ממוסדות החינוך ברחבי הארץ, בהם לומדים כ-472 אלף תלמידים, עדיין אינם ממוגנים כראוי. מהפילוח עולה, כי בירושלים פערי המיגון במוסדות החינוך עומדים על כ-35%, בחיפה – כ-33%, בגוש דן – כ-31% ובאזורי המרכז והשרון, הצפון והדרום – כ-20%.

בן ישראלי, תושב נהריה ואב לשלושה ילדים, מספר שהוא החליט לא לשלוח את ילדיו לבית הספר: "יש לי שלושה ילדים – אחד בגן ושניים בבית ספר. שני הילדים שלי לומדים בבית ספר יסודי, וכיתות הלימוד שלהם ממוקמות בקומה השלישית בבניין. כאשר נשמעת אזעקה, הם יאלצו להשתטח על הרצפה ולשים ידיים על ראשם - וזו בדיחה. בנהריה זמן ההתרעה הוא 15 שניות בלבד, כך שאין סיכוי להספיק להגיע מקומה 3 למקלט שבקומת הקרקע. מעבר לכך, אנו מודעים לכך כבר מעל שנה שבית הספר לא עומד בתקני פיקוד העורף, והיה אמור לעבור חיזוק מבנה שלא התבצע לבסוף. אומרים לנו בעיר לנסות לשמור על השגרה, אך אי אפשר לנרמל שגרת מלחמה שכוללת בומים, טילים וכטב"מים שרואים מהמרפסת".

"בתחילת המלחמה, לא שלחתי את ילדיי לבית הספר במשך שלושה חודשים. בהמשך, כשחזרו ללימודים, תפסו אותם אזעקות בבית הספר והם נכנסו לחרדות קשות. אני מוכן להפסיד ימי עבודה ולהישאר איתם בבית, כי החיים שלהם חשובים יותר מכל דבר אחר. מצד אחד, אני צריך לשמור ולהגן על ילדיי מההפקרה המתמשכת הזו, ומצד שני צריך להמשיך לעבוד כדי לדאוג להם מבחינה כלכלית. זו דילמה של הרבה הורים - האם להישאר עם הילדים בבתים ולא לשלוח אותם לבית הספר - או בלת ברירה לשלוח אותם ללימודים כי הם חייבים לעבוד".

"הילדים שלי, בני 5, 8 ו-10 בעצמם מפחדים מהמצב. ביום ראשון בבוקר, הילדים קמו לרעשי הטילים שברקע, ואחד מהם, בן ה-8, החל לבכות ואמר שהוא חושש לחזור ללימודים ולשים ידיים על הראש כי אין לאן לברוח. כך אמר, בדיוק במילים האלו, וזה עצוב שילד בן 8 אומר משפט כזה. החוסן שלנו כבר נגמר", משתף ישראלי.

כמו בן, יש עוד אלפי הורים מודאגים רבים ביישובי קו העימות הלא מפונים ברחבי הצפון כמו נהריה, צפת, קצרין וכו' - אשר לא ישלחו השנה את ילדיהם לבתי הספר. גם רויטל יקוטי, תושבת עבדון ואם לשלוש בנות בגילאים 8, 14 ו-16, בחרה שלא לשלוח את ילדותיה למסגרות החינוך השנה. הבנות היו אמורות לנסוע בהסעה מביתם בעבדון - למסגרות חינוך בעכו ובנהריה, אך יקוטי החליטה שזהו סיכון גדול מדי לחייהן.

"כביש היציאה מעבדון כולו חשוף לירי נ"ט", מספרת יקוטי. "באחד המקרים, בן אדם נהרג מרסיסים של מיירט בכביש נהריה-עכו, כך שיש סכנה ממשית לילדים. הבת הקטנה שלי, שעולה לכיתה ב' בבית ספר בעיר עכו, הייתה אמורה לנסוע באותו מסלול מדי יום. ההנחיות לילדים הן להתכופף בתוך האוטובוס ולשים ידיים על הראש - זה נשמע הזוי כי על פי פיקוד העורף - בעת נסיעה בכלל צריך לצאת מהרכב. לתת הנחיות כאלה ל-30 ילדים ומלווה אחת בלבד באוטובוס - זה פשוט מצב של רולטה רוסית. שתי הבנות הגדולות יותר, היו אמורות ללמוד בכברי, אך אני לא מוכנה לכך, הן לא ילמדו בבית ספר עם זמן התרעה 0".

הורים מבית חינוך גליל מערבי בכברי פנו במכתב דחוף בשבוע שעבר להנהלת המועצה האזורית מעלה יוסף בגליל המערבי. זאת, בדרישה לטפל במפגעי הבטיחות החמורים שמאיימים על שלומם של ילדיהם. לטענת ההורים, המצב הנוכחי בבית הספר אינו מאפשר את פתיחת שנת הלימודים. זאת, בשל שורת בעיות בטיחותיות, בראשן תחבורה ציבורית לא סדירה וחוסר במקומות מוגנים בזמן חירום.

"לאור המצב הביטחוני ועם פתיחת שנת הלימודים בתחילת השבוע הבא, אנו מבקשים לקבל תשובות ברורות יותר הקשורות לביטחון ילדינו", כתבו ההורים המודאגים. בית החינוך גליל מערבי, אשר מונה מעל ל-1,000 תלמידים ואנשי צוות ממוקם באזור המטווח על ידי חיזבאללה, כמעט על בסיס יומיומי.

"תלמידי ביה"ס מוסעים לביה"ס בהסעות לא ממוגנות וחשופים בתוואי הנסיעה שלהם לירי חיזבאללה ולפגיעות מיירטים", ציינו ההורים במכתבם לראש המועצה שמעון גואטה. לאור הכתוב, ההורים רואים בהנחיות אלו סכנה ממשית לחיי ילדיהם. על כן, הם מבקשים פתרונות מיידיים: "לאורך כל הדרך במסלול הסעות התלמידים לבית הספר המוגדר כיום כשטח פתוח, אנו מבקשים להחליף את ההגדרה לשטח מיושב ותופעל בו מערכת ההגנה. בנוסף, מבקשים כי הילדים ילמדו אך ורק כאשר ימצא פתרון שיבטיח את ביטחונם וכמובן את ביטחון צוות ביה"ס", כתבו וציינו כי במידה שבקשותיהם לא יענו, הם לא ישלחו את ילדיהם לבית הספר ושנת הלימודים לא תיפתח.

לאחר שליחת המכתב, בית הספר קיים שיח משותף עם פיקוד העורף. הוחלט כי התלמידים יעברו ללמידה היברידית המשלבת זום ומפגשים פרונטליים עד למתן מענה שיבטיח את ביטחון הילדים. על כן, היום ומחר לא יתקיימו לימודים בבית הספר ולא בזום - על מנת לתת לבית הספר זמן התארגנות למתווה החדש. בנוסף, הוחלט שהקומות העליונות בבית הספר לא יהיו בשימוש.

הילדים מבית הספר היסודיים מהיישובים הלא מפונים במועצה אזורית מעלה יוסף כמו מהיישובים מנות, עבדון ונווה זיו יאלצו ללמוד בשנת הלימודים הקרובה בבית ספר חלופי. זאת, שכן בית הספר בו הם למדו עד כה, בית הספר היסודי 'רונסון', ממוקם ביישוב גרנות הגליל המפונה שאליו לא מותרת הכניסה.

לכן, המועצה המקומית דאגה לכך שייפתח בית ספר חלופי לתלמידים בקיבוץ לוחמי הגטאות, דרומית לנהריה. בהחלטה חריגה, בצמידות למחנה צבאי. לאחר שנמצאו במקום שרידים ארכיאולוגיים, החליטו לעצור את בניית בית הספר ולהעבירו זמנית לקיבוץ שמרת. אך בחודש נובמבר הקרוב, על פי המועצה, תלמידי היישובים הלא מפונים, ילמדו באופן סדיר בלוחמי הגטאות. הבסיס אשר צמוד אליו, כאמור, אוים וטווח לא פעם על ידי חיזבאללה ומהווה עבורו כיעד אסטרטגי. בעקבות ההחלטה, אולגה יפרח, יו"ר צוות חירום יישובי של מושב עבדון ואם לתלמיד שיתפה בדאגותיה בשיחה עם "מעריב": "תחילה, אמרו לנו שבית הספר יוקם בתוך שטח קיבוץ לוחמי הגטאות, אך להפתעתנו גילינו שיוקם כלל לא בקיבוץ, אלא מחוצה לו, על סף כביש נהריה-קריות, ממש ממול למחנה הצבאי שבו נפצעו חיילים לפני כשבועיים, ולא רחוק מהמקום בו נפל טיל יירוט שהרג בן אדם".

"את הבן שלי לא אשלח לבית הספר במתכונתו הנוכחית, וכך גם עוד 80 הורים החליטו כמוני. לא יודעת מי מקבל את ההחלטות האלה, עד כמה אפשר להיות מנותקים?", אמרה בכעס וכאב. "רוצים שיקרה לילדינו מה שקרה במג'דל שמס? ההחלטה הזו עלולה להוביל למקרה כזה".

אורית ישקין, אם לילדים שעתידים ללמוד בבית הספר החלופי, סיפרה ל"מעריב": "ישנו בית ספר יסודי בשם 'רונסון' אשר היה בישוב גרנות, ובשנה האחרונה הוא לא פעל כי רוב הילדים היו מפונים ופזורים. ילדי הישובים שלא פונו נאלצו לחפש מסגרות חלופיות. השנה אמור להיפתח בכניסה ללוחמי הגטאות בית ספר חלופי עבורם, אליו התלמידים יעברו ללמוד בחודש נובמבר. לאותו הבסיס, אשר צמוד לקיבוץ, כוחות חיזבאללה מכוונים ירי על בסיס יומי. באותו מקום, היה אמור לקום בית ספר חלופי ל'בצת' השייך למטה אשר אבל ההורים התנגדו מאותה סיבה. עכשיו ילדי מעלה יוסף צריכים ללמוד תחת איום תמידי במבנים זמניים", אמרה בצער.

במכתב ששלחו ההורים למועצה האזורית, התנגדותם הייתה חד משמעית לפתיחת בית הספר בקיבוץ לוחמי הגטאות: "פונים אליכם בלב כבד ובדאגה עמוקה לגבי פתיחת שנת הלימודים הקרובה של ילדי בית ספר רונסון. קשה להאמין שבשנת 2024 אנו נאלצים להילחם על זכות בסיסית כמו חינוך בטוח עבור ילדינו, אך נראה שזוהי המציאות בה אנו חיים", כתבו ההורים המודאגים.

לבסוף, ההורים דרשו לפעול מיידית למציאת פתרון חלופי ובטוח עבור תלמידי בית הספר: "אין מקום להתפשרות כשמדובר בחיי ילדינו ובשלומם, עליכם לשאת באחריות ולוודא שהשנה הקרובה תיפתח במיקום שבו נוכל להבטיח את ביטחונם של הילדים שלנו". עוד הוסיפו כי "הגיע הזמן שתיקחו את המצב ברצינות ותפעלו בהתאם. אנו לא נשתוק ולא נעמוד מהצד כאשר חיי ילדינו בסכנה", הבהירו.

במקביל, בגזרה המזרחית של הגליל - במועצה האזורית הגליל העליון התקבלה החלטה לפתוח את שנת הלימודים הקרובה ב-1 בספטמבר בכל מתחמי החינוך ביישובים שלא פונו על ידי המדינה. זאת, למרות ההסלמה הביטחונית והחששות המתמשכים של התושבים באזור. במועצה הדגישו כי יופעל חדר מצב בכל בוקר כדי להעריך את המצב הביטחוני בשיתוף פעולה עם הצבא. על בסיס הערכות אלו, תצא הודעה להורים בנוגע להמשך יום הלימודים. בנוסף, הוחלט לתגבר את צוותי החירום בקמפוסים בכפר בלום, עמיר, נאות מרדכי ואיילת השחר. זאת, על מנת להבטיח את הביטחון והסדר במקרים של אירועים חריגים.

במכתב שנשלח לכל תושבי המועצה, הוסבר כי במהלך השבועות האחרונים הושקעו מאמצים גדולים בהיערכות לשנת הלימודים. ראש המועצה, גיורא זלץ, ומנהלת אגף החינוך, ענת כפרי, ציינו כי הערך העליון שהנחה את ההחלטות היה בטחון הילדים - הן בבתי הספר והן במהלך הנסיעות. החלטה זו התקבלה לאחר פגישות הערכת מצב תכופות, בשיתוף פעולה עם הקיבוצים, משרד החינוך והצבא. במסגרת ההכנות, ניתנו שתי הבטחות חשובות מפיקוד הצפון ופיקוד העורף: שודרגה ההגנה האווירית עם מערכות כיפת ברזל שיכסו את כלל בתי הספר וצירי ההסעות באזור. בנוסף, שודרגו ההתרעות המודיעיניות, כך שיוכל להינתן זמן גדול יותר להיערכות במקרה של אירוע ביטחוני.

בנוסף, במסגרת ההכנות להמשך, הוחלט על מספר צעדים נוספים: כל בוקר יופעל חדר מצב במועצה, אשר יעריך את המצב הביטחוני בשיתוף עם הצבא ויודיע להורים על ההתפתחויות במהלך היום. כמו כן, יבוצע תגבור צוותי החירום במתחמי החינוך המרכזיים ויספק תמיכה נוספת בעת אירוע חירום. יתרה מכך, בכל בית ספר יופעל חמ"ל ויתקיימו תרגולי בטיחות תקופתיים. כמו כן, תינתן אפשרות ללמידה יישובית במהלך חודש ספטמבר לקיבוצים שילדיהם לומדים בבתי הספר בקו העימות. זלץ וכפרי הדגישו כי למרות המורכבות שבפתיחת שנה בנסיבות אלו, הם מאמינים שזו ההחלטה הנכונה בתנאים הקיימים: "בטחון הילדים, למידה משמעותית ומפגש חברתי הם אינטרס משותף לכולנו, ואין לנו ספק שבשיתוף פעולה, בהידברות ורצון טוב נוכל להגיע לתוצאות הנכונות ביותר".