הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה) מפרסמת היום (שני) את תמונת המצב לשנת תשפ"ג (2023) על רמת העברית בקרב תלמידים דוברי ערבית בכיתות ו', על עמדות התלמידים והמורים לעברית כלפי לימודי השפה העברית והשימוש בה, ועל הקשר בין ההישגים לעמדות. 

ממצאי המחקר מצביעים על ירידה חדה בהישגים בעברית של תלמידים דוברי ערבית בכיתות ו'. הממוצע בתשפ"ג (2023) ירד לרמה בה החלה המדידה בתשע"ד (2014).

בשנת 2023 נרשמה ירידה חדה בממוצע ההישגים (12 נקודות) בהשוואה למדידה הקודמת ב־2018. הממוצע ב־2023 (499) דומה לממוצע בשנת 2014 (500), בה החלה המדידה. כמו כן, שיעור התלמידים ברמות הנמוכות, המעידות על שליטה בסיסית או על היעדר שליטה בשפה העברית, עלה ב־6% ועמד על 36% – השיעור הגבוה ביותר מאז החלה המדידה.

מורה בכיתה (צילום: פלאש 90)
מורה בכיתה (צילום: פלאש 90)

נרשמו ירידות בהישגים של רוב הקבוצות, אך בקבוצות שהישגיהן היו גבוהים במדידות קודמות (דרוזים ובנות) – הירידות היו בולטות במיוחד. חלה גם ירידה ניכרת (6%־13%) בשיעור התלמידים המדווחים על עמדות חיוביות כלפי לימודי השפה העברית (מסוגלות עצמית, הנאה ועניין) והשימוש בה בכיתה ומחוץ לבית הספר.

החסמים המרכזיים להוראה איכותית בשיעורי העברית, לפי דיווחי המורים: 85% מהמורים מדווחים על היעדר חשיפה של התלמידים לעברית מחוץ לבית הספר; 62% מהמורים מדווחים כי התלמידים אינם משקיעים מאמץ בלימודי העברית; 41% מהמורים מדווחים כי לתלמידים עמדות שליליות כלפי לימודי העברית.

המחקר מצביע על מספר גורמים מרכזיים הקשורים להישגים גבוהים בעברית: עמדות חיוביות כלפי לימודי השפה העברית והשימוש בה; עמדות חיוביות כלפי המורים לעברית ועידוד השיח בכיתה; חשיפה לשפה מחוץ לבית הספר והתחלה מוקדמת של הלימודים. ממצאים אלו התקבלו לאחר בקרה על מאפייני רקע של תלמידים ובתי ספר.

המחקר, שנערך בפעם השישית מאז 2014, כלל כ־4,200 תלמידי כיתות ו' וכ־300 מורים לעברית מכ־180 בתי ספר דוברי ערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג. המחקר מאפשר מעקב אחר מגמות בתחום העברית כשפה שנייה, תוך התמקדות בהישגים לימודיים ובהקשר הלמידה בבית הספר ומחוצה לו.