"אני אומר לתלמידים שלי 'עד היום יש לי שגיאות כתיב, ואני מלמד אנשים איך לא לעשות אותן’" מספר ינאי זגורי, מרצה בפקולטה לטכנולוגיות למידה ב-HIT מכון טכנולוגי חולון.

ינאי, המתמודד עם דיסלקציה מילדותו, הפך את האתגר האישי שלו לשליחות מקצועית כשהוא מקדיש את חייו למציאת פתרונות למידה שיסייעו לילדים ומבוגרים כאחד. הוא גדל בתקופה שבה מערכת החינוך כמעט ולא הכירה בדיסלקציה ולא ידעה כיצד להתמודד עמה. “כדי להתמודד עם האתגרים, לימדתי את עצמי כיצד ללמוד”, הוא מספר. כבר מגיל תשע החל לפתח לעצמו שיטות למידה ייחודיות, ולא הפסיק מאז.

עם השנים, הפך ניסיון חייו לקריירה אקדמית. כיום, ינאי משלב את ניסיונו האישי עם טכנולוגיה חדשניות, ומלמד כיצד ניתן להשתמש בבינה מלאכותית ובכלים טכנולוגיים כדי לעזור לילדים ולמבוגרים עם לקויות למידה.

ינאי זגורי (צילום: באדיבות המצולם)
ינאי זגורי (צילום: באדיבות המצולם)

"בעבר הייתי מכין טבלאות או מפות קשרים מותאמות לשיטת החשיבה שלי אבל כיום, אני יכול לייצר את כל זה בעזרת בינה מלאכותית" הוא משתף.  בזכות התובנות שפיתח, ינאי עוזר כיום לעשרות סטודנטים לגלות את היכולת ללמוד, גם אם הם מתמודדים עם קשיי למידה, "יש לי את הזכות להביא לתלמידים את הכלים שתמיד הייתי צריך ולא קיבלתי". 

על פי מחקרים בינלאומיים, כ-20% מהאוכלוסייה מתמודדים עם דיסלקציה בדרגות שונות. בישראל, ההערכות דומות ועל פי עמותת "קול קורא" במערכת החינוך לאחד מכל חמישה תלמידים יש דיסלקציה. על פי משרד חינוך, השכיחות של לקות למידה היא בין עשר ל-12 אחוזים כשאבחון מוקדם והתערבות מתאימה יכולים לסייע בהתמודדות עם הלקות ובכך למנוע השלכות שליליות בעתיד.

שר החינוך יואב קיש, אומר ל"מעריב": "סיפורו של ינאי זגורי מדגים בדיוק את העוצמה של טכנולוגיה בידיים של מורה מסור שהופך אתגר אישי למנוע של שינוי עבור תלמידיו. ההכרזה שלנו על תשפ"ה כשנת הבינה המלאכותית וההאצה הטכנולוגית למערכת החינוך, היא המשך ישיר לרוח החדשנות שתשפר את העשייה החינוכית בכל הרמות".