מסקנות ועדת ביטון להעצמת מורשת יהדות ספרד והמזרח במערכת החינוך פורסמו לפני כשנה וחצי, ונראה שבשטח אומנם רובן כבר יושמו, אך יש המבקרים את האופן שבו נלמד הנושא וטוענים כי היקף הלימודים בו אינו מספק. ביום שישי הקרוב, 30.11, יצוין יום היציאה והגירוש של היהודים מארצות ערב ומאיראן במערכת החינוך, ובבתי הספר מציינים מועד זה החל מ־2014, השנה שבה התקבל החוק בנושא.
“ציון היציאה והגירוש של היהודים מארצות ערב ומאיראן מספק הזדמנות להעמקת ההיכרות עם עולם יהודי עשיר זה, אשר כמחצית מתלמידי מערכת החינוך הם צאצאיו, לחיבור התלמידים למורשתם ולמורשת העדות השונות וכן להיכרות עם סיפורי עלייה וקליטה", נכתב באתר משרד החינוך, אך האם זה אכן קושר את התלמידים לעברם?
א’, המגישה לבגרות בהיסטוריה, מסבירה: “הייתי מצפה ליותר חיבור מצד התלמידים. אני מוצאת שהם מתעניינים אבל לא עושים את הקישור האישי, אני צריכה לעשות את החיבור עבורם - מתי עלו קרוביהם, מי עלה. אני חושבת שאם זה היה משהו שזור לאורך תוכנית הלימודים בהיסטוריה הם היו מרגישים יותר את החיבור".
לדבריה, תוכנית הלימודים בהיסטוריה הכוללת את יהדות מדינות ערב ואיראן לוקה בחסר. “הרבה בשורה אין שם. המקום היחיד שיש בו נגיעה לארצות ערב, וזה היה לפני ועדת ביטון, הוא כחלק מפרק על העלייה והקליטה בחברה, אולם בפרק זה יש המון בחירה, כך שתלמיד יכול לעבור במערכת החינוך, לצאת ממנה ולסיים בלי לגעת בזה, או רק באורח מינורי מאוד, גם היום לאחר מסקנות ועדת ביטון. אני חושבת שיש בזה מסר - זה לא נושא שנלמד בפני עצמו אלא
תת־נושא".
מי שהחליט לקחת על עצמו את חיבור התלמידים לנושא, הוא הח"כ לשעבר ד"ר שמעון אוחיון שמנהל את מרכז דהאן - המרכז לחברה, תרבות וחינוך במורשת יהדות ספרד. אתמול קיים המרכז כנס לציון יום הגירוש של היהודים ממדינות ערב, ובין ההרצאות התקיימו לראשונה סדנאות מקצועיות לתלמידים וללומדים במכינות קדם־צבאיות.
“במשך קרוב ל־70 שנה מדינת ישראל התייחסה אל יוצאי ארצות ערב כאל אזרחים מדרגה נמוכה, ובשנים האחרונות יהודי ארצות ערב דורשים, בצדק, לתקן את העוול ההיסטורי", אומר ד"ר אוחיון. “לאחרונה ישנה מגמה חיובית בנושא ומשרד החינוך נרתם לתקן את העוול ההיסטורי עם מינויה של ועדת ביטון, שהיה לי הכבוד להיות חלק ממנה. לצערי, איני שומע כמעט על מפגשים של הדור הצעיר עם מגורשי ארצות ערב. אי אפשר להשלים עם המציאות הזו, והשנה החלטנו במרכז דהאן על הכרת ההיסטוריה למאות תלמידים ותלמידות, שישמעו ממקור ראשון את שאירע".
גם אברהם בר־אב (בן טאטה), יליד קהיר, מותח ביקורת על כך שגם כאשר לומדים את הנושא, במערכת החינוך לא לומדים את הנושא כראוי. “הרבה מאוד נעשה בארבע השנים מאז שהכריזו על היום הזה", הוא אומר, “אני הייתי בן שבע כשהדברים קרו, היום אני בן 77. אם לא ידברו איתנו עכשיו, אז מתי?! יש לנו הרבה מה להגיד. כשמזמינים אותנו אנחנו מגיעים לבתי ספר ולאוניברסיטאות, אבל זה לא ממצה את קצה קצהו של מה שאנחנו יכולים לתרום בנושא".
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "כבכל שנה, ביום שישי הקרוב תציין מערכת החינוך את יום היציאה והגירוש של היהודים מארצות ערב ומאיראן. כחלק מיישום דוח ביטון במערכת החינוך, נקבעו שלושה עמודי תווך מרכזיים: הטמעת מורשת יהדות ארצות ערב בתוכניות הלימוד, לימוד אורח חיים וציון ימי שיא בלוח השנה (כגון שבוע העליות ויום הגירוש) ופיתוח מקצועי של עובדי ההוראה בנושא. כמו כן, במסגרת דוח ביטון והעצמת מורשת יהודי ארצות המזרח והאסלאם, נכתבו כמה מערכי שיעור לציון יום היציאה והגירוש, הנחיות למורים וחוזר מנכ"ל בנושא, כדי להדגיש למורים את חשיבות ציון היום".