תוצאות הסקר, שנערך בשבוע שעבר בקרב 3,429 עובדי הוראה, מגלות שחרף הרפורמות שהונהגו בשנים האחרונות, הדרך עד לשיפור מעמד המורה עוד ארוכה: 87% מקרב המשתתפים ציינו כי לא חל שיפור במעמד המורה במהלך השנה האחרונה, 10% חושבים כי חל שיפור שולי ופחות מ־1% חושבים כי חל שיפור. כמעט מחצית (48%) טוענים כי לא היו בוחרים היום שוב ללמוד הוראה, 47% מהמשיבים אמרו כי לא ימליצו למתלבטים להיכנס לתחום ההוראה, ו־46% השיבו שימליצו באופן מסויג.
לדברי 88% מהמשיבים, שעות העבודה גולשות גם לזמנם הפרטי במידה רבה, 11% טוענים כי גם בביתם הם נאלצים לעבוד אך במידה סבירה ופחות מ-1% טוענים כי הן לא גולשות כלל או שזה לא רלבנטי. לדברי למעלה ממחצית המשיבים הטוענים כי העבודה גולשת גם לזמנם הפרטי - הם משקיעים בעבודה בשעות הזמן הפרטי שלהם בבית בין 8 ל-10 שעות שבועיות (53%), 32% ציינו בין 5 ל-8 שעות שבועיות, 13% בין 2 ל-5 שעות ורק 2% ציינו עד שעתיים שבועיות.
מה לגבי גיבוי המורים? כמעט מחצית מעובדי ההוראה (49%) מציינים כי הם מקבלים גיבוי במידה מסויימת מצוות ביה"ס וההנהלה בראשו, 38% מרגישים שהם מקבלים גיבוי במידה רבה, 11% טוענים כי הם לא מקבלים כלל גיבוי ול-2% אין עמדה בנושא.
בתגובה לממצאים נמסר מארגון עובדי ההוראה של עמותת "יציגים": "נתוני הסקר בו השתתפו קרוב ל-3,500 עובדי הוראה מציגים מציאות קשה ועגומה לה אחראים משרד החינוך ביחד עם האגודות העות'מאניות - ארגון והסתדרות המורים. מאז הקמנו את ארגון עובדי ההוראה יציגים רק אנחנו מהווים את האלטרנטיבה היחידה להצלת מערכת את החינוך של ישראל. בשנתיים האחרונות אנחנו ביציגים מציינים את יום המורה כיום הזיכרון למעמד עובדי ההוראה - אותם אלו שבמשך כל השנים מתעלמים מהמצוקות והקשיים נזכרים יום בשנה כי ישנם כ-200 אלף עובדי הוראה בישראל. עובדי ההוראה מאסו בחגיגות, דורשים ומצפים למעשים שיובילו לשינוי. גם לעובדי ההוראה מגיע לצאת לפנסיה בכבוד, ליהנות מסביבת עבודה מכבדת ולהשתכר בשכר הוגן כראוי לאקדמאים. רק ביום שכל אמא או אבא בישראל יגידו שהחלום שלהם שהילד/ה שלהם יגדלו להיות עובדי הוראה – אז ורק אז נדע שהצלחנו להציל את מערכת החינוך של ישראל".