הדתה בכיתה א'? ל"מעריב" הגיעו תלונות של הורים שטוענים כי בחוברת הלימוד "קוראים ולומדים בהנאה" קיימים תכנים דתיים שלא קשורים לחומר הלימוד. מדובר בחוברות המיועדות גם לבתי הספר הממלכתיים וגם לבתי הספר הממלכתיים־דתיים. בעבר הועלו טענות דומות בנוגע לסדרת ספרים זו.
 
כך למשל, בחוברת מס' 3 מופיע סיפור שעורר את כעסם של ההורים. בסיפור מופיע תלמיד המסייע לאימו, שמסביר כי למד בביה"ס שבתורה צריך לעשות מצוות: "אני תורן כל יום, לא רק היום, כך למדתי בתורה". האם עונה: "צריך ללמוד תורה כבר בגן ולא רק בכיתה ב'". י', הורה לבת בכיתה א', אמר בשיחה עם "מעריב": "ראיתי את התכנים והזדעזעתי. אני לא רואה שום סיבה להכניס תכנים הקשורים לדת למקצוע שנקרא שפה, כשהמטרה היא הקניית קריאה וכתיבה. הדת מוצגת באופן ישיר וסמוי בלי שום הצדקה. בכל אזכור ויזואלי לבנים יהיה מכנסיים ולרוב כובע או כיפה והאמהות עם שמלות כשברוב המקרים יש להן כיסוי ראש. איך זה אמור לבטא חברה נורמטיבית ומאוזנת?".

דוגמה למתרחש בספר. צילום פרטי

 
י', שזעם על התכנים, פנה לעמותת ישראל חופשית ולמנהלת אגף ספרי לימוד וחומרי למידה במשרד החינוך, שטענה מצידה כי "אין כל הדתה בחוברות". מנגד, אורי קידר, מנכ"ל ישראל חופשית, טען כי "הגיע הזמן שמשרד החינוך יתאפס על ההבדל בין לימודי יהדות חשובים ומשמעותיים המתאימים לבתי הספר הממלכתיים, לבין שילוב לא רלוונטי של תכנים שאין להם דבר וחצי דבר עם החומר הנלמד, ומנסים לצייר בעיני התלמיד תמונה מעוותת של יהודים טובים ויהודים טובים פחות. אני מקווה שכישלונם הפוליטי של כל מי שהיה מעורב בתהליכי הדתה בשנים האחרונות יהיה תמרור אזהרה למי שיחליף את שר החינוך הזמני פרץ בתפקיד החשוב הזה".

דוגמה נוספת מהספר - "צריך ללמוד תורה כבר בגן". צילום פרטי

 

במשרד החינוך טענו בתגובה: "הטענות משוללות כל ביסוס עובדתי ומטעות את הציבור. עיון בכל חלקי הספר מעלה שהוא מאוזן מבחינה מגזרית ומגדרית, ויש בו ייצוג הולם ומכבד של שני המינים ושל תפוצות ותרבויות שונות. הימצאותם של טקסטים וסיפורים אחרים שמצויים בו נלמדים מנקודת מוצא לשונית ותרבותית־יהודית הנוגעות לחיי התלמידים בישראל. יודגש, כי הספר מיועד לתלמידי בתי ספר ממלכתי וממלכתי־דתי, ובכל מקרה לבתי הספר יש את הסמכות לבחור ולהחליט אילו ספרים ישולבו במערך הלמידה של בית הספר".