בית הספר היסודי "דגניה" בחיפה, שוכן ברחוב אותו מכנים תושביו "רחוב הסרטן", בשל מקרי הסרטן הרבים שפגעו בהם ובבני משפחותיהם. רחוב דגניה הוא הרחוב האחרון שגובל בחוות הענק הישנה של מיכלי הדלק הגדולים, אשר בבעלות החברה הממשלתית תש"ן (תשתיות נפט ואנרגיה). זה שנים שנלחמים תושבי קרית חיים במקור הזיהום המדובר, אך בשבועות האחרונים הגיעו מים עד נפש כשאחד המיכלים החל לדלוף. השבוע ערך המשרד להגנת הסביבה שימוע לתש"ן, שאחריו מיהר להודיע כי ירוקנו המיכלים בחווה עד לתיקונם. התושבים מצידם לא מסתפקים בכך, ויוצאים למאבק נגד המשרד להגנת הסביבה והממשלה.
מחר (חמישי) בערב תתקיים בשכונה הפגנה למען סילוק החווה מהאזור ובארגון מגמה ירוקה, שפעיליו חברו לתושבי הקריות במאבקם נגד חוות מיכלי הנפט אמרו בשיחה עם מעריב: "לצערנו המשרד להגנ"ס בחר לנקוט בצעדים מעשיים ולהידרש לסוגיה לאחר שמונה חודשים של מפגעי ריחות קשים, רק לאחר שנקעה נפשו של הציבור". חברי הארגון הוסיפו כי "הממשלה גוררת רגליים, אף שעל שולחנה מונחת תכנית 'מפרץ החדשנות' להבראת מפרץ חיפה עם מתווה אופרטיבי לסגירת התעשייה המזהמת, שיקום קרקעות ופיתוח האזור למגורים".
לכאורה, הן המשרד להגנת הסביבה והן חברת תש"ן עצמה מעוניינים בפינוי החווה מהמקום, אבל בתוך הממשלה קיים מאבק בין המשרד להגנת הסביבה, התומך בתוכנית 'מפרץ החדשנות', לבין משרד האנרגיה הדוחף להעתיק את החווה רק כמה מאות מטרים ולשלש את גודלה. ל"מעריב" נודע כי הורים לתלמידי ביה"ס דגניה חוששים לשלוח את ילדיהם לבית הספר עם פתיחת שנת הלימודים בשבוע הבא, וחלקם אף מתארגנים להשבתת הלימודים, כדי למחות על הסחבת הממשלתית במציאת חלופה ראויה.
בתו, בת ה-10, של שחר טרגן, תושב קרית חיים, עולה השנה לכתה ה'. שחר, אשר תומך ביוזמת ההורים להשבית את פתיחת שנת הלימודים, אמר: "מה שעשה המשרד להגנת הסביבה בשימוע הוא להסית את הטיפול מהמטרה העיקרית שהיא פינוי חוות המיכלים. הרי כל כמה שנים יש סיפור חדש של דליפות וריחות סביב החווה הזאת וזה נמשך כבר עשרות שנים. האוכלוסייה בקרית חיים מתחלפת וגם אוכלוסייה חזקה מגיעה לגור כאן כי זאת יכולה להיות פנינה אם יסולקו המיכלים, אוכלוסייה שלא תתן למחדל הזה להימשך עוד שנים. מבחינתנו זה עוד שלב במאבק והשבתת הלימודים היא אפשרות, עברנו את השלב שבו אנחנו מסתפקים בטיפול טלאי על טלאי של המשרד להגנת הסביבה. המאבק לא על תיחזוק המיכלים אלא על סילוקם".
שירית חודדה, אם לשניים מקרית חיים, הוסיפה: "אני מאד מנסה להפעיל את כל ההורים כדי להעלות את המודעות לנושא. כולם הריחו את הריחות בשכונה וזה כבר היה יותר מדי. פתחתי את הדלת ונכנס לי לריאות ענן של סולר, אז נפל לי האסימון. אבל אנחנו לא נזכרים שהמפגע הזה קיים פה רק כשהוא דולף".
עוד אמרה חודדה: "במשך שנים מכרו לנו שרוב המיכלים בכלל מושבתים וריקים אבל חלק מהחווה הזאת עדיין נמצא בשימוש וכשאנחנו רואים את נמל הדלקים נבנה פה נדלקות נורות אדומות שזה לא הולך לפינוי". היא מוסיפה: "היתה פה הפגנה של תושבים לפינוי החווה לפני 11 שנים וזה לא נגמר. אני לא רוצה פה את אסון ביירות מספר 2 ואני מפחדת, אף אחד לא יודע עד כמה נפיצים החומרים שמאוחסנים כאן. אנחנו הכי קרובים אבל במקרה של אסון לא נהיה היחידים שניפגע. הקטן שלי עולה ל-ג' בביה"ס והגדולה שלי בדיוק סיימה אותו. זה אחד משני בתי ספר שצמודים למיכלים ואני לא רוצה לשלוח את הבן שלי כל עוד אני יודעת שעדיין משתמשים במיכלים האלה בכלל. די, תיקנו אותם כל השנים וזה לא נגמר. מתארגנת כאן בהדרגה מחאה של הורים מכל הקריה ולא רק מבית הספר".
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "המשרד פועל בכל האמצעים העומדים לרשותו במטרה לקדם מהר ככל האפשר תכנית לשיקום מפרץ חיפה וסגירת התעשייה הפטרוכימית והכימית באזור"
מתש"ן נמסר בתגובה: "תש"ן מסכימה עם תושבי השכונה וסבורה כי אין זה נכון לתפעל חוות מיכלים בסמוך לשכונת מגורים. תש"ן הוקמה באזור זה כבר בשנת 1934, טרם הקמת המדינה, תקופה בה לא התגוררו תושבים סביב חוות המיכלים. מקבלי ההחלטות וגורמי התכנון אינם מקבלים את ההחלטה הנדרשת אשר תסדיר את הסוגיה המורכבת".