יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, פרופ' חגי לוין, חבר בצוות המייעץ לפרויקטור הקורונה דיבר היום (שלישי) עם גיא פלג וענת דוידוב ב-103FM על פתיחת שנת הלימודים ועל ההחלטה של קבינט הקורונה לקבל הכרעה על פתיחת מוסדות החינוך במוקדי התחלואה רק בהמשך השבוע. "אני חושב שלא היו צריכים לחכות עם קבלת ההחלטות עד לרגע האחרון, ולהוציא את המיץ לכולנו. אפשר היה לנהל את זה טוב יותר", אמר.
אולי לא היה צריך לפתוח את שנת הלימודים הזו בצורה עקומה?
"אני לא חושב שזאת אופציה הגיונית למנוע את זה מילדי ישראל, ולפגוע קשות בהתפתחות שלהם, בבריאות שלהם, ובחברה הישראלית כולה. אין מה לעשות. אנחנו נמצאים במציאות מורכבת, ובמציאות המורכבת הזו אנחנו צריכים למצוא את הפתרונות הטובים ביותר. אני חושב שלא היו צריכים לחכות עם קבלת ההחלטות עד לרגע האחרון, ולהוציא את המיץ לכולנו. אפשר היה לנהל את זה טוב יותר".
פרופ' לוין, פרופ' גמזו אמר מהרגע הראשון שאמון הציבור הוא כלי משמעותי להתמודדות עם המגפה. כשאנחנו מבינים שיושבים מיליוני הורים במדינה, וממתינים להחלטה שתיפול ברגע האחרון. זה לדעתך מעלה את אמון הציבור באופן קבלת ההחלטות?
"ברור שלא. לא רק שזה משפיע על אמון הציבור זה גם מעלה את הסטרס של ההורים, הילדים, והמורים. זה ברור שהבעיה כאן היא בדרג הפוליטי. הוא התקשה לקבל החלטות, קיבל תוכנית מסודרת, קיבל המלצות מאוד מוגדרות. אני חייב להגיד שבקבינט המומחים היו דיונים מעמיקים, ולבסוף הגענו לקונצנזוס. אני מתקשה להבין למה היה צורך בסאגה הזו סביב קבלת ההחלטה - הרי היה די ברור שזו ההחלטה שצריך לקבל. אני מסתכל רק על הצד המקצועי, ויש החלטות מקצועיות שהן מאוד מורכבות, וגם אותן צריך לדעת לקבל. במקרה הזה, יש החלטות, אם זה בנושא הנסיעה לאומן ופתיחת בתי הספר באזורים האדומים שבהם התמונה המקצועית הייתה די ברורה, וכמו כל תושבי מדינת ישראל אני גם מתפלא למה ההמשלה מתבחבשת עם כאלה החלטות מקצועיות? אתם יודעים זה כמו ברפואה - יש דברים שהם ברורים, ויש דברים שהם לא ברורים. מספיק שיש לנו קושי עם הדברים הלא ברורים, אז למה לסבך את הדברים הברורים?".
פרופ' ברבש אמר שאילו היה בנעליו של פרופ' גמזו הוא כבר היה מתפטר שלוש פעמים. עכשיו, אתה חבר בצוות המייעץ לגמזו. מה הלך הרוח אצלכם כשאתם נתקלים בהתנהלויות כאלה ואחרות של פוליטיקאים?
"גיא, אני אומר לך חד וחלק - אין לנו ארץ אחרת. אין לנו ציבור אחר שאנחנו משרתים. גמזו, וכולנו, נאחז ולא נוותר לפוליטיקאים. גם אם ידרכו על הרופאים בישראל אנחנו לא נוותר ונמשיך להגן על בריאות הציבור. נמשיך להשמיע את עמדתנו המקצועית כי זו החובה שלנו. זה קצת מצחיק בעיני שברבש, מי שבחר שלא להיכנס ולקחת את האחריות, אומר דבר כזה".
זה בכלל לא מצחיק פרופ' לוין. הוא בחר שלא להיכנס כי הוא ידע בדיוק מה מצפה לו, ואנחנו רואים את העובדות בשטח.
"מה שאני אומר הוא שאין לנו ברירה אחרת. זאת לא סיטואציה פשוטה, ואגב גם לפוליטיקאים לא קל. כולנו צריכים לשים את האגו בצד. היום הראשון בספטמבר, מחר השני בספטמבר, ועוד יהיו לנו אירועים, תחלואה בבתי ספר, והפתעות במקומות אחרים. אנחנו צריכים לעבוד יחד, ואני מקווה שוב, שגם השרים במקרה הזה ידעו לשים את האגו שלהם והרצונות שלהם בצד, ולראות איך אנחנו מקבלים את ההחלטות הנכונות ומיישמים אותן. תראו, אם בסוף ההנהגה מבולבלת גם הציבור יוצא מבולבל. אני חייב להגיד לכם שאנחנו לא צריכים הגבלות חדשות, אנחנו צריכים את ההגבלות שכבר קיבלנו, וליישם אותן יחד".
השורה התחתונה היא כשהציבור רואה את המנהיגים שלו הוא לא שם על הכללים האלה, וזה מה שהכי חשוב. בסוף כולנו משלמים את המחיר.
"אני מסכים. לכן, צריך לזכור שאנחנו לא נזהרים מהקורונה בשביל הממשלה. תשמרו מרחק, ותשמרו על עצמכם, אין פשוט דרך אחרת. אין פשוט דרך אחרת בתוך הכאוס שאנחנו נמצאים בו, שאגב, נמצא בעוד מקומות בעולם. אצלנו כרגיל זה או סקנדל או פסטיבל, אבל גם במקומות אחרים בעולם יש קשיים, וגם שם פתיחת מערכת החינוך מלווה בבעיות. זה לא רק אצלנו".
אולי בכל זאת אתם קצת נכנעים ללחץ של הפוליטיקאים? הרי עם מצב ההדבקות אולי ישראל לא יכולה להרשות לעצמה לפני הסתיו לפתוח את מערכת החינוך?
"המצב היה שלמעט ברבש, היה רוב מוצק וברור שסבור שיש סיכון בפתיחת מערכת החינוך, אבל הנזק גדול יותר מהסיכון. לכן, אנחנו חייבים כמדינה לקחת סיכון מושכל בפתיחת מערכת החינוך, ולעשות את כל המאמצים בכדי לצמצם את הסיכון. אנחנו לא יכולים לשים את החיים של כולנו על הולד למשך שנה, ולחכות. לא לכולם יש את הפתרונות האפשריים. נכון, יש פה סיכון, אבל אי אפשר למנוע מילדים את הגן. מה הם יעשו? יסתובבו ברחובות?"
האם הנחת היסוד שלכם היא שפתיחת שנת הלימודים תגרום לעלייה מסוימת בתחלואה?
"תראה, זאת ההנחה הסבירה. אני חייב להגיד שילדים מתחת לגיל עשר הם כנראה נדבקים פחות ומדביקים פחות. אז שם בכל זאת יש פחות בעיה. הבעיה הגדולה יותר היא בקרב תלמידי חטיבות הביניים ותיכונים. ככל שאנחנו נדע להקפיד על הקפסולות ולהיצמד להנחיות, לא נראה את אותה עלייה דרמטית. אם נצליח למנוע את החתונות ההמוניות, ההתקהלויות הבלתי חוקיות, זה יעזור יותר מאשר למנוע את פתיחת מערכת החינוך".