משרד החינוך פרסם היום (שני) את נתוני "התמונה החינוכית" של החטיבה העליונה, לשנת הלימודים תש"פ, שהושפעה רבות מנגיף הקורונה, ועמדה בשינויים רבים במהלכה.
במסגרת זו, פורסמו נתוני השקיפות התקציבית לשנת הלימודים תש"פ, ממנה עלה כי תלמידים בפריפריה מתוקצבים יותר לעומת תלמיד המתגורר במרכז הארץ: תלמיד בבית ספר יסודי ממחוז צפון, מתוקצב בממוצע ב-18,566 שקלים, תלמיד ממחוז דרום ב-18,360 שקלים בממוצע, זאת, לעומת תלמיד ממחוז מרכז המתוקצב ב-15,538 שקלים, ותלמיד ממחוז תל אביב המתוקצב ב-15,259 שקלים.
בהתאמה לכך, תלמידים בעשירון טיפוח נמוך מתוקצבים יותר מאשר אלו בעשירון טיפוח גבוה. בנוסף, חל בשנת לימוד זו גידול משמעותי בתקצוב לתלמידים מהחברה הערבית.
יציבות במעורבות באירועי אלימות, ירידה במדדי מסוגלות ועניין בלמידה
בצל המגפה שפקדה את מערכת החינוך והשפיעה על התנהלותה התקינה של מערכת החינוך, שיעור הזכאות לתעודת בגרות מקרב הלומדים בכיתות י"ב, עמד על 73.4%, כאשר במגזר היהודי, שיעור הזכאות עמד על 75.8%, במגזר הדרוזי עמד על 89.2%, בחברה הבדואית בנגב על 58.1% ובחברה הערבית, ללא מזרח ירושלים, שיעור הזכאות עמד על 69.4%. מבחינה מגדרית, בנות הובילו בשיעור זכאותן לבגרות, עם 75%, בעוד בנים עם שיעור של 71.6%.
במדד קבלת הערכה ומשוב מקדמי למידה מהמורים, נרשמה ירידה בשנת הלימודים תש"פ, 53%, לעומת תשע"ט, 56%. במדד מסוגלות, סקרנות ועניין בלמידה, נרשמה ירידה גם כן – 49% לעומת תשע"ט. במדד פרקטיקות הוראה-למידה-הערכה נרשמה ירידה קלה, עם 53% לעומת 56% בשנת הלימודים תשע"ט.
עם זאת, במדד המעורבות באירועי האלימות נרשמה יציבות לעומת שנת תשע"ט והתייצבות גם במדד קרבה ואכפתיות בין מורים לתלמידים. במדד העידוד למעורבות חברתית ואזרחית, נרשמה בשנת תש"פ ירידה. כמו כן, ברקע הירידה בשיעור הנשירה המאפיינת את השנים האחרונות, נתון הנשירה לשנת תש"פ התייחס גם לתקופת הקורונה, ועמד על 0.6%.