שלום כיתה א'? ההורים משתפים בחווית הילדים בצל החשש משביתה

משבר במערכת החינוך, והחשש כי בצל איומי השביתה והמשא ומתן התקוע שנת הלימודים לא תיפתח במועדה, מעוררים תחושות קשות בקרב הורים רבים, במיוחד בקרב מי שיש להם ילדים שעולים השנה לכיתה א'. את שיא ההתרגשות מחליפים עכשיו אי־הוודאות ותחושת תסכול.

"פקידי האוצר מומחים גדולים בלתחמן": יפה בן דויד זוכה לגיבוי
נציגי משרד האוצר והסתדרות המורים ייפגשו: "הפערים נותרו אותם הפערים"

"ביום שלישי שעבר הייתה אמורה להיות לנו פגישה כדי להכיר את המחנכת של בתי, מיה, וגם לקחת את הספרים", מספר קובי ורון, מחדרה, שבתו עולה לכיתה א'. "התכוננו, זה היה מעין יום חג, הגעתי עם הילדה לבית הספר לאסוף את הספרים, אבל כבר מראש, בגלל כל מה שקורה עכשיו, המחנכת הודיעה שהפגישה איתה מתבטלת. זה היה מבאס שהפגישה לא התקיימה, וכבר התחילה להתקלקל תחושת ההתרגשות. גם לי כהורה וגם לבת שלי היה חשוב להכיר את המחנכת".

מה אמרת לילדה?
"אמרתי לה שיכול להיות שהלימודים לא יתחילו ב־1 בספטמבר, כי אולי תהיה שביתה. היא שאלה מה זה שביתה. אמרתי לה שהמורים עובדים קשה, וצריכים לקבל את התגמול שלהם ולהיות מוערכים. התחושה שלנו בגדול היא לא טובה, תחושה של מתח. עשינו הכל כדי שהילדה תגיע מוכנה: קורס הכנה לקראת כיתה א', עבדנו איתה גם בבית, עשינו את כל החוברות. אנו יודעים שהמערכת עצמה קשה: 35 ילדים בכיתה למורה אחת זה לא פשוט".

ורון, מנהל מחלקת בריאות וחברה וחבר הנהלה במשרד "בן חורין אלכסנדרוביץ'", חברה לשירותי ייעוץ אסטרטגי־תקשורתי, מקווה שהמשא ומתן ינחל הצלחה, "כי זה באמת מגיע למורים", הוא אומר. "כשיש בחירות או מבצע צבאי, יודעים להביא את הכספים. אני מקווה שהמערכת הזאת באמת תוכל לפעול כמו שצריך ולחנך את הדורות הבאים. הרי הרופאים הבאים, הגנרלים הבאים, אנשי ההייטק - כולם מתחילים בכיתה א', וצריך לתת להם את הבסיס הטוב ביותר. צריך שגם אנחנו, ההורים, נחזור לסמוך על המערכת, שנהיה בתחושה שאנחנו שולחים את הילדים למקום שבו הם יקבלו את המורה הכי טוב שיראה כל אחד מהם".

"באיזשהו מקום, ועצוב לומר את זה, קצת השלמתי עם המצב", אומרת מור גפני דור, מפתח תקוה, העוסקת בשירותי תוכן ורשתות חברתיות, שבנה, ארי, עולה לכיתה א'. "בראש כבר התכוננתי לכך שהשנה לא הולכת להיפתח ושיש לנו עוד כמה שבועות להעביר בחופש. באופן כללי, זו תחושה שכל שנה יש אותה. הרי כל שנה יש איזשהו משבר, משהו שלא מסתדר. תמיד יש איומים בשביתה, אני זוכרת את זה עוד מאז שאני הייתי ילדה.

"בעיניי עצוב מאוד שיש כזה משבר במערכת החינוך, שיש כזו זילות של מקצוע שצריך להיות אחד החשובים ובראש סדר העדיפויות. בסופו של דבר, מורים מגדלים את דור העתיד של מדינת ישראל, ואם לא נשקיע בכך בשנים האלה, אז מתי? אני בטוחה שאפשר לשנות את המצב, זה הכל עניין של סדרי עדיפויות מבחינה תקציבית".

כיצד את מתווכת לבנך את המצב?
"אצלנו עדיין לא הייתה פגישה עם המורה. לא יודעים איזו מחנכת תהיה לו, לאיזו כיתה הוא נכנס ועם אילו חברים. זה מאוד מתסכל. כל מה שאמרו לנו זה שהמחנכות יתקשרו אלינו. הבן שלי מאוד מחכה ומצפה לכיתה א', הוא מאוד בעניין. הוא הולך לבית הספר של אחותו הגדולה שהוא מאוד מעריך, ועולה לכיתה ד'. אני עושה לו הרבה הכנה לגבי כך שאולי זה לא יקרה במועד. אומרת לו שיש כרגע בעיה, נותנת לו את ההסבר המתאים לרמת ההבנה של ילד בן 6, כדי שלא יופתע אם זה לא יקרה. כרגע הוא לא יודע באיזה יום בדיוק שנת הלימודים תתחיל".

"הולכים מחר"

"הילדה שלי, עידן, מחכה לכיתה א' כבר מהגן", אומרת עדי קרנקורס, מקריית אתא, סופרת ומרצה. "אני לרגע לא חושבת שהלימודים יתחילו בזמן, אין לי טיפת אמונה בכך. למזלי, הילדה עדיין לא כל כך מבינה בתאריכים, לכן אגיד לה ש'הולכים מחר' כשאדע בוודאות שאכן הולכים, כדי לא לאכזב אותה".

יש חשש מהלימודים עצמם במערכת שמצויה במשבר כה עמוק?
"אני מכינה את עצמי להוצאה מטורפת על שיעורים פרטיים. בית ספר הוא כבר לא מסגרת שאני סומכת עליה, לא מאמינה שייתנו לה שם את הכלים. כבר בחופש הגדול אנחנו נותנים לעידן את הכלים ומלמדים אותה שפה וחשבון, כי אני לצערי לא מאמינה שהיא תקבל את זה בבית הספר. אני לא יודעת מתי יחלו הלימודים, לא בונה על לימודים רציפים. שוב שביתה, שוב חגי תשרי, שוב לחזור, מה לומדים ככה? אין פה שום למידה".

מה דעתך על מאבק המורים?
"אני תומכת במאבק המורים, ואני גם מבינה למה אנשים לא רוצים ללכת להוראה. זה מקצוע מאוד קשה וגם על פניו נשמע שהוא לא מתגמל, לפחות לא למורים חדשים, אלא אם הם יעשו הכנסה מהצד בשיעורים פרטיים. מצד שני, ראיתי מישהו שעוסק בהוראה שכתב ברשת שמדובר במקצוע מהגיהינום. אם מישהו מרגיש שזה גיהינום, אז גם תוספת של 10 אלף שקל למשכורת לא תעזור. הוראה היא מקצוע מאוד מכובד, ואני חושבת שמי שנמצא בו, צריך קודם כל לאהוב את המקצוע. גם המורים עצמם צריכים להתייחס לעצמם בכבוד, גם אנחנו כהורים צריכים לכבד אותם, ואני כן מאמינה שמגיע להם שכר יותר גבוה".

"מצד אחד בתור רופא, העניין הזה של מקצוע לא מתגמל ברור לי", אומר גם ד"ר אדיר גמליאל, מאליכין שבעמק חפר, מומחה ברפואת ילדים במכבי שירותי בריאות, שבנו, ינון, עולה לכיתה א'. "חוויתי את זה על בשרי בזמנו במהלך ההתמחות שלי. אנו עדים בימים אלה למחאת המתמחים, וגם אני, כשהייתי מתמחה, הייתי חלק מארגון המתמחים 'מרשם'. אז מצד אחד אני מבין את הקושי של המורים, אבל מצד שני זה מבאס שיש את חוסר הוודאות הזה, שבמקרה של שביתה זה בא על חשבון הילדים וכמובן על חשבון ימי עבודה, מרפאה, בית החולים".

אתה מדבר עם בנך על אופציה של שביתה?
"כרגע אנחנו לא מתווכים לילד את העובדה שיכולה להיות שביתה. אנחנו מכינים אותו לכיתה א' בהתרגשות, בחדוות למידה. הוא מאוד מתרגש, רוצה לפתוח את השנה, להכיר את המורה החדשה. מחר אמורה להיות לנו פגישה איתה. התיק מוכן, קנינו את כל הציוד, ואנחנו מחכים. יש לו אחות גדולה שעולה לכיתה ג', אז הוא כבר ראה את הדברים, יודע לקראת מה הוא הולך. כמו כולם, אנחנו מקווים לטוב".

בכובעו כרופא, מספר ד"ר גמליאל, הוא ראה מה גורם חוסר שגרה מבחינה נפשית לילדים. "העובדה שילדים היו בבית בקורונה תרמה בצורה מאוד שלילית לבריאותם הנפשית", הוא אומר. "מעבר לכך, גם מבחינה חינוכית אני נתקל בכך שמפני שיש קושי במערכת החינוכית להשלים את הפערים שנוצרו בעקבות הקורונה, אז יותר ילדים מופנים לקלינאי תקשורת ולריפוי בעיסוק כי למורים הרבה יותר קשה להתמודד איתם".

עד הדקה ה־90

"זה מכעיס שאנחנו צריכים להתמודד עכשיו עם משבר כזה", אומרת גם אנג'לה אזולאי, קוסמטיקאית קלינית מחדרה, בעלת "אנג'י קוסמטיקה", שבתה, דר, עולה לכיתה א'. "חינוך הוא הדבר הכי חשוב לילדים שלנו, במיוחד אחרי הקורונה שבמהלכה ילדים הפסידו כל כך הרבה. איך אני מסבירה לילדה שלי שמתרגשת לעלות לכיתה א' - אם היא תלך ב־1 בספטמבר לבית הספר או לא? הרי בטח לא נדע זאת עד הדקה ה־90, וזה הכי מרגיז.

"הילדה שלי מאוד מצפה לכך, ותתאכזב אם זה לא יקרה. גם המפגשים עם המחנכת לא התקיימו בגלל המצב. אין לנו מושג איך היא נראית. גם ככה, בגלל הקורונה, הילדים חוו משברים. חינוך אמור להיות הערך העליון, זה דור העתיד שלנו. נותנים כל כך הרבה מקום לבחירות ולפוליטיקה, ובסוף לדבר הכי חשוב כמו חינוך לא משאירים בכלל מקום".