כעשרת אלפים בני אדם השתתפו הבוקר (שישי) בצעדת האקלים לשנת 2021 שנערכה בתל אביב בהובלת ארגון מגמה ירוקה לפני עד. האירוע, שהחל בפעילויות חינוכיות, דוכנים, מיצגים ופעילויות נוספות והמשיך בעצרת מרכזית, נחשב לאירוע הסביבתי הגדול ביותר שנערך השנה. בשל אילוצי מגפת הקורונה, בשנת 2020 לא נערך מצעד האקלים, אך לדברי איריס האן, מנכ"לית החברה להגנת הטבע, נראה שהשנה כמות המשתתפים מפצה על כך: "ניכר כי הכוח הציבורי עולה משנה לשנה, ובמיוחד משמח לראות את הנוכחות המשמעותית של ילדים ובני נוער, שהגיעו כדי לקחת אחריות על עתיד העולם אליו הם גדלים".
אלעד הוכמן מנכ"ל ארגון מגמה ירוקה שהובילה את המצעד: "מרגש לראות את ההתעוררות בציבור. אזרחים מודאגים לצד פעילים סביבתיים, הופכים את המצעד השנה לגדול ועוצמתי שהיה אי פעם בישראל. הציבור מתחיל להפנים, משבר האקלים הוא האיום הביטחוני הגדול ביותר עלינו ועל העולם כולו. אנחנו מוחים אך למעשה נלחמים על הקיום שלנו ושל ילדינו. ועל מה קודם למה - כסף וטייקונים או צעדים דרמטיים להצלת חיים".
את גוש שמירת הטבע במצעד הובילה החברה להגנת הטבע, בנוכחות של כ-1,000 משתתפים ביניהם מאות ילדים ובני נוער מחוגי הסיור ומהחינוך הסביבתי, מבתי ספר מכל רחבי הארץ - קריית שמונה, ירושלים, מודיעין באר שבע, קריית גת ועוד, שרובם התחפשו לחיות בר צבעוניות. בצעדה השתתפו גם ועשרות רבות של עובדים מכל רחבי הארץ. "אנחנו צועדים למען שמירה על הטבע והעתיד שלנו. הבריאות שלנו כבני אדם קשורה ישירות ותלויה בבריאות של הטבע ומרגש לראות שדור העתיד של המדינה ושל החברה להגנת הטבע התגייס למען עתיד טוב יותר", מוסיפה האן.
בצעדה לקחו חלק גם כ-200 חניכים וחניכות מתנועת הנוער העובד והלומד, כשהם דורשים "צדק סביבתי עכשיו". תמר צברי (16) מתל אביב, חברת הנהגת האקלים בנוער העובד והלומד: "בחרתי להצטרף למחאת הנוער למען האקלים כי זה לא הגיוני יותר. לא הגיוני שמקבלי ההחלטות, המבוגרים, יזרקו את העתיד שלנו לפח בכזו קלות למען עוד קצת כסף. לא הגיוני שהדור שלי יצטרך להתמודד עם ההשלכות של הדברים שאנשים אחרים עושים בלי לחשוב פעמיים. לא הגיוני שאנחנו, האחים שלנו והחניכים שלנו נצטרך להתמודד עם זה כשזה פתיר, ואנשים פשוט בוחרים לא לעשות את המאמץ לפתור את זה. אנחנו, הנוער העובד והלומד, תמיד היינו תנועה של הנוער. התנועה הוקמה כדי להגן על נוער בעבודה, והתפתחה כדי לדאוג לחבריה בכל תחומי החיים, ואנחנו נמשיך במסלול הזה".
ביום שלישי השבוע פורסם דו"ח מבקר המדינה על מוכנותה של ישראל למשבר האקלים. לדברי שירה ליברטי, רכזת תחום האקלים בחברה להגנת הטבע, ישנה חשיבות עצומה לעיסוק הממשלתי בנושא משבר האקלים וניכר שיש סוף סוף התייחסות מקיפה לנושא, הבנה והכרה בו כאיום קיומי, שהטיפול צריך להיות מערכתי ומקיף, בתיאום גם עם מדינות אחרות. אולם, לדבריה, חסרה תמיכה במעבר לרשת אנרגיה מבוזרת עצמאית: "הצעדים שנכללים הם חשובים ומשמעותיים וטובים, אבל ניכר שבחלקם מדובר בצעדים לא מספקים, למשל בנושא הפחתת פליטות, שכולל רק הקמת צוות בדיקה. הדו"ח וממצאיו חשובים, אך אין ערך בהצהרות שאין בצידן מעשים".
דוגמה אקטואלית נוספת היא הסכם רד-מד, במסגרתו משנעת חברת קצא"א כמויות נפט אדירות מאילת לאשקלון, בצינור תת קרקעי. המכליות שפורקות את הנפט באילת מסכנות של שונית האלמוגים הייחודית והצפונית ביותר בעולם, שנחשבת לפלא כיוון שעד כה ובאופן יחסי, השתמרה. במסגרת המצעד צעדו הפעילים למען קידום אנרגיה נקייה, שמירה על מפרץ אילת והים התיכון, עם מייצג "הצינור השחור" המדמה את צינור הנפט של האמן דורון גזית. "הממשלה יוצאת בהצהרת כוונות לעסוק בהתמודדות עם משבר האקלים, אך בלתי מתקבל על הדעת שבמקביל המדינה תקדם שינוע נפט מסיבי, מסוכן ויקר. פעילי המאבק פונים בקריאה לראש הממשלה מר נפתלי בנט, ושר החוץ מר יאיר לפיד, לבטל את הסכם הנפט של קצא"א", אומר אור משה, פרויקטור המאבק בקצא"א בחברה להגנת הטבע. "אם ממשיכים לחפש נפט וגז בים, אם ממשיכים 'לזלול' שטחים פתוחים בהליכים מקוצרים במסגרת הוותמ"ל ואם לא לוקחים בחשבון את בן הברית העיקרי שלנו בהתמודדות מול משבר האקלים - המערכות הטבעיות, מה עשינו בזה?" מסכמת איריס האן, מנכ"לית החברה להגנת הטבע.