ממשלות ישראל כושלות פעם אחר פעם במשימת שימור המגוון הביולוגי בטבע הארץ ישראלי והגנה עליו מפני מינים פולשים של חי וצומח, שאינם שייכים לסביבה הטבעית הרגישה באזורנו והמערערים את המאזן האקולוגי ושרשרת המזון בטבע, תופעה שרק מחמירה בעידן משבר האקלים. כך עולה מדוח מבקר המדינה שפורסם היום (שלישי) המקדיש לנושא פרק מיוחד.
כ-452 מינים פולשים ימיים אותרו ב-2018 סמוך לחופי ישראל, 114 משתלות נמצאו נגועות בנמלת האש הפולשת שהתגלתה באיחור של שבע שנים ללא חומר הדברה מתאים בישראל בשל פערים בשיתוף הפעולה בין משרדי הגנת הסביבה והחקלאות, ובעשרה מוקדים שונים התבסס טרמיט העל הפורמוסי, המין הפולש המסוכן והמזיק ביותר בעולם מבין הטרמיטים, שוב באיחור וללא תכנית או כלים מתאימים למיגורו. בלא פחות מ-89% מהמערכות האקולוגיות בישראל חלה הידרדרות במגוון הביולוגי והערכת הנזק השנתי הנגרם ממינים פולשים לפי הערכת המשרד להגנת הסביבה עומד על בין חצי מיליארד למיליארד וחצי שקלים.
דוח המבקר מוצא התקדמות לא מספקת והיעדר יעדים בכל הנוגע ליישום הטמעת האמנות עליהן חתומה ישראל בהקשר השמירה על המגוון הביולוגי גם בחקיקה הממשלתית. הוא מוצא התקדמות לא מספקת בניהול הדיג, בניהול היערות, בהפחתת זיהום הים ואדמות לחות, בצמצום השימושים בשטחים פתוחים ועוד.
שיעור אובדן השטחים הפתוחים בישראל גבוה כמעט פי חמישה בהשוואה למדינות האיחוד האירופי, למדינות ה-OECD ולממוצע העולמי גם יחד, לעומת זאת שיעור שטח השמורות הימיות למשל הוא מזערי בהשוואה עולמית. קיימת תכנית לאומית לשמירה על המגוון הביולוגי מ-2010 אבל משרד מבקר המדינה קובע שהיא אינה ישימה, לא עומדת בסטנדרטים בינלאומיים ולא כוללת יעדים או הערכות סיכונים לחקלאות וביטחון המזון הלאומי, לבריאות הציבור, לאיזון האקולוגי ועוד.
המשרד להגנת הסביבה מעולם לא הגיש את התכנית לאישור הממשלה כדי לחייב את ביצועה. הפיקוח על סחורות מעולם החי והצומח במעברי הגבול מבוסס על רצון טוב אקראי מטעם משרד החקלאות והמכס שאינם פועלים לפי כללים ברורים בנושא.
בחברה להגנת הטבע אומרים בתגובה לדוח: "אנחנו מתריעים מזה עשור על היעדרה של תכנית לאומית מתוקצבת להגנה על המגוון הביולוגי. תכנית לאומית כזו היתה צריכה להיות מוגשת עד 2015, אך עד היום, לא הוכנה ולא הוגשה כתכנית אופרטיבית, מגובה תקציבית, ותוך מוכנות לקדם רגולציה משמעותית בחקיקה. תכנית כזו, חייבת לכלול יעדים אופרטיביים בתחומי התכנון, החקיקה, עצירת פעולות הרסניות לטבע, שיקום בתי גידול ופעולות רבות נוספות. מינים פולשים, הם איום משולב על בריאות הציבור, הכלכלה, התיירות והטבע, אך למרות עבודת מטה מקיפה והצעת חוק, שהוכנה כבר בשנת 2017 והוגשה למשרד להגנת הסביבה, דבר לא נעשה. החברה להגנת הטבע קוראת למשרד להגנת הסביבה לפעול מיידית כדי להפנות משאבים משמעותיים, כוח אדם ומאמצי רגולציה, על מנת להגן על הטבע בישראל ברמה האופרטיבית, ולא בסיסמאות".
בארגון "אדם, טבע ודין" מוסיפים: "הכשל המרכזי העובר כחוט השני לאורך הדו"ח מוכר לכולנו: מדינת ישראל מצטרפת לאמנות בינלאומיות המאפיינות מדינות מפותחות, אך איננה 'טורחת' לאשרר, לתקצב או לבצע את רוב התחייבויותיה. צעד מרכזי בדרך הוא קידום בהול של תוכנית אסטרטגית מתוקצבת ומעוגנת בחוק ששמה לנגד עיניה שמירה על המגוון הביולוגי של ישראל. לצד תוכנית זו, נדרש גוף מתכלל אשר יקבע אסדרה מחייבת ואפיקי פעולה לקידום הערכת סיכונים עדכנית ֿולהטמעת כלים אסדרתיים שיספקו מטריית הגנה רחבה למגוון הביולוגי בישראל בסקטור הפרטי והציבורי".
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "המשרד להגנת הסביבה מודה למבקר המדינה על העלאת נושא חשיבות המגוון הביולוגי בכלל, ואיום המינים הפולשים בפרט, על סדר היום הציבורי.
"כפי שציין הדוח, בצדק, מחיר הפגיעה המתמשכת במגוון הביולוגי הוא נזק רחב לא רק לטבע, אלא גם לאדם, לבריאותו, לאיכות חייו ואף לשרידותו. התוצאה של אי מניעת כניסת מינים פולשים לישראל היא בזבוז משאבי עתק מן הקופה הציבורית על מנת למזער את הנזקים לאחר פלישתם, במה שהופך להיות בנוסף לבעיה בריאותית וסביבתית - גם בעיה כלכלית וחברתית.
עוד נמסר מהמשרד כי "במהלך החודשים שחלפו מאז הקמת הממשלה, הותנע מחדש הליך העבודה הבין משרדי בין גורמי המקצוע במשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות ורשות הטבע והגנים בנושא זה, כולל עבודה על מסמך הערכת רגולציה משותף, במטרה להגיע לפתרון אסדרתי ראוי ומושכל. אנו תקווה שהמהלך המשותף הזה ירקום עור וגידים במהרה ונוכל להביא לפתרון הבעיות שהוצפו בדוח המבקר".