מדד ההשפעה הסביבתית של המשרד להגנת הסביבה המתפרסם הבוקר (חמישי) זו השנה ה-12 מציג לציבור את נתוני הסיכון הסביבתי ממפעלי תעשייה שבבעלות ציבורית וממשלתית. נתוני המדד תקפים לשנים 2023-2022 והוא בוחן לעומק את הסיכון לסביבה הנובע מפעילותם של 125 מפעלי תעשייה גדולים המשתייכים ל-46 חברות כשהמדד מאפשר למשקיעים בחברות ציבוריות לקבל מידע על רמת הסיכון הסביבתי של חברות אלו.
במקומות הראשונים של רשימת המזהמים דורגו בסדר יורד: בית זיקוק אשדוד, כיל רותם, בתי זיקוק לנפט (בז"ן), השפד"ן, כרמל אולפינים מקבוצת בז"ן, מפעלי ים המלח מקבוצת כיל ואסדת תמר. בית זיקוק אשדוד, המדורג ראשון, קיבל ניקוד שלילי בשל עיצום כספי שהוטל עליו בגין שחרור מזהמים לסביבה ופליטת עשן שחור ושימוע עקב חריגות בפליטות בנזן ותחמוצות גופרית. מפעלי כיל רותם (רותם אמפרט נגב) ומפעלי ים המלח מקבוצת ICL (כיל) הואשמו בהפרות של הזרמת שפכים, הפרות תשתית וחריגת פליטות מזהמים לאוויר במקרה של רותם ובדליפה וחלחול לקרקע של זיהום במפעלי ים המלח שקפצו בדירוג לעומת הדוח הקודם.
מפעלי קבוצת בז"ן במפרץ חיפה ספגו התראה ושימוע בגין חריגות פליטות מזהמים לאוויר ולים, דליפת בנזן, דליפת גז מימן וחריגות בפליטות מזהמים לאוויר, אי-תקינות של מכל חומרים מסוכנים ועוד. קבוצת בז"ן מתגאה עם זאת ב"שיפור" בתי הזיקוק שלה למקום השלישי: "קבוצת בזן ממשיכה להשקיע ולפעול לשיפור החותם הסביבתי שלה, לצד שמירה על רציפות ומשק האנרגיה ולקוחות הפטרוכימיה בשגרה ובמהלך המלחמה. כפי שעולה מהנתונים שפורסמו, ההשקעה באה לידי ביטוי בשיפור המתמשך וכן ביחס למדד האחרון שפורסם ערב המלחמה".
מבחינת דירוג החברות המזהמות: ICL (כיל) דורגה במקום הראשון, בז"ן דורגה במקום השני, חברת החשמל לישראל דורגה במקום השלישי. המדד הוא חלק ממגמה עולמית הפועלת להרחבת היצע המידע הזמין על אודות הביצועים הסביבתיים של גופים עסקיים. תכלית הרחבת היצע המידע לשרת את הביקושים העולים בקרב משקיעים וגופים עסקיים. לפי הערכות ה-OECD ובלומברג, נכסים פיננסיים (דוגמת קרנות ואיגרות חוב) בסך כולל של יותר מ-40 טריליון דולר מנוהלים מתוך הטמעת שיקולי סביבה וחברה בתהליכי קבלת ההחלטות בהשקעות. מגמת העלייה אף מצביעה על שהסכום צפוי להגיע לכ-50 טריליון דולר כבר בשנת 2025. "המדד הוא נדבך חשוב במגמות אלו, בהיותו כלי מסייע בהטמעה של סיכונים ושיקולים של סביבה בתהליכי קבלת החלטות פיננסיות ועסקיות" אומרים במשרד להגנת הסביבה.
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן, הוסיפה: "סיכון סביבתי מהווה גם סיכון פיננסי שעל המשקיעים והבעלים בחברות ציבוריות לשקלל בהחלטותיהם. בימים אלו, בעקבות אישור הרפורמה ברישוי הסביבתי המשולב, מקדם המשרד פיתוח של מערכת מידע חדשה אשר תרכז באופן דיגיטלי את כלל נתוני הפיקוח והאכיפה הסביבתיים. בכך יתאפשר ייעול של תהליכי איסוף הנתונים והנגשתם לציבור".
ד"ר אריה ונגר, מדען ראשי באדם טבע ודין אומר בהתייחסו לדוח: "מרבית המפעלים המופיעים בעשיריה הראשונה במדד ההשפעה הסביבתית של המפעלים כגון בתי הזיקוק באשדוד ובחיפה, כיל רותם, תחנת הכוח הפחמית אורות רבין ומפעלי ים המלח מופיעים ברשימה לא מכובדת זו שנה אחר שנה. פרט להיותם מפעלים גדולים ומרובי פליטות הם גם נכשלים בציות לחוקים ולרגולציה הסביבתית ובתיקון תקלות ובעיות שמתגלות וכן בתפעול לקוי".
וגנר מוסיף: "שלוש החברות הבולטות במדד הן ICL, חברת בז"ן וחברת החשמל. לחברות אלה מפעלים ואחזקות רבות והן מובילות בפגיעה סביבתית בכל רחבי הארץ. במדינה בה מתים למעלה מ-5,000 בני אדם מזיהום אוויר בשנה, בעידן של משבר אקלים, יש חובה להגביר את הפיקוח והאכיפה על חברות אלה ולממש בהקדם את התוכניות לצמצום השפעתן ובהן פינוי התעשיה הפטרוכימית ממפרץ חיפה, סגירת התחנות הפחמיות ושיקום ים המלח".
מבית זיקוק אשדוד נמסר בתגובה: "בית זיקוק אשדוד מחויב לשמירה על הסביבה, פועל בהתאם לתקנים ולהנחיות המחמירות ביותר, ומשקיע לשם כך משאבים ואמצעים רבים. לפעילות בית הזיקוק תפקיד חיוני באספקת האנרגיה למשק ובהבטחת הביטחון האנרגטי של ישראל, הן בשגרה והן בחירום. גם במהלך המלחמה, המשיך בית הזיקוק לפעול באופן רציף, דבר שאפשר את שמירת הרציפות האנרגטית במשק הישראלי."
