הגשם הגיע ובגדול - אבל רק אחרי אמצע נובמבר. ולמרות השמחה על חזרת העונה הגשומה, הגם שהתאחרה, לאיחור הזה כמו גם לכמויות הגשם יוצאות הדופן בחלק מאירועי הגשם, לתדירות הגשמים בחורף ולאורכה של העונה הגשומה בכלל, קשר ישיר לשינויי האקלים שעוברים על העולם. ואסור להתרגש יותר מדי מהחורף שמשתנה לנגד עינינו ומהווה תזכורת כואבת למדענים שההתחממות העולמית כאן ולא הולכת לשום מקום.
לפי דו"ח של השירות המטאורולוגי שהתפרסם בתחילת החודש, "אוקטובר היה חם מהממוצע במידה ניכרת ונטול משקעים כמעט לחלוטין. זהו אחד מחודשי אוקטובר החמים מתחילת המדידות... גם ספטמבר היה חם מהממוצע בצורה יוצאת דופן". בשנה שעברה נשברו שיאי חום ונמדדה הטמפרטורה הגבוהה ביותר מאז קום המדינה. דבר אינו מקרי והשירות המטאורולוגי מתריע כי גלי החום צפויים להיות יותר חמורים ותדירים.
הצפי הוא כי החורף יתקצר במחצית הזמן שהכרנו רק לפני שניים-שלושה עשורים, וכמות המשקעים תרד עד 25% עד סוף המאה. הטמפרטורה הממוצעת בישראל שכבר עלתה ב-1.4 מעלות בממוצע לעומת העידן הקדם תעשייתי, צפויה לעלות בעוד מעלה וחצי בעשרות השנים הקרובות, כחלק ממשבר האקלים העולמי.
בארגון "המרד בהכחדה – ישראל" מזכירים כי ישראל, כמו כל אגן הים התיכון, מוגדרת כ"אזור רתיחה" (HOT SPOT), אזור בו קצב ההתחממות כפול מהממוצע העולמי. הגשם שמיאן להגיע עד מה שפעם היה אמצע החורף הישראלי, ממחיש את תחילתו של המשבר הגדול ביותר שתדע האנושות.
ד"ר עמיר גבעתי, לשעבר איש המכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית ולשעבר מנהל תחום מים עיליים ויחידת המחקרים ברשות המים, אומר למעריב: "עונת הגשמים החלה השנה מאוחר, אוקטובר היה חם ויבש מהרגיל, הגשמים הראשונים היו בעוצמה גבוהה וגרמו בעיקר לנזקים. בשנים האחרונות אנחנו עדים להקצנה בתופעות מזג האוויר, גם במהלך החורף אנחנו רואים תקופות יבשות לצד תקופות מאד גשומות וקיצוניות כמו שהיה בינואר בשנה שעברה עם כל הנזקים. סיימנו חמש שנים של בצורת ולאחר מכן באו שנתיים גשומות מהממוצע. המופע הזה מקשה לתכנן תשתיות ואת משק המים וגם משפיע על הסביבה והביולוגיה".
גבעתי מדגיש: "המגמה הכללית של האזור שלנו היא של התייבשות למרות השנתיים הגשומות האחרונות. ההתחממות הגלובלית מקצינה את כל התופעות – מצד אחד, בצורות יותר ממושכות ויותר חמורות ומצד שני, אירועי גשם אלימים שפחות תורמים למשק המים שלנו ולמאגרים שלנו ויותר גורמים לנזקים. אלה ההשפעות של ההתחממות הגלובלית, של משבר האקלים, וכל המחקרים והמודלים מראים שהמגמה הזו תלך ותקצין – יהיו לנו יותר תקופות יבשות של בצורת, לצד תקופות גשומות ובין לבין גם גלי חום כמו שראינו במאי ושוב בספטמבר ובאוקטובר".
הפתרונות מונחים לפתחן של ממשלות העולם ובמדינות מערב אירופה המובילות בשנים האחרונות את המאבק בהתחממות הגלובלית מצפים בכיליון עיניים להשבעתו הצפויה של ג'ו ביידן כנשיא ארה"ב בעוד חודשיים, כדי לקבל שוב את ארה"ב כשחקן חיזוק משמעותי במאבק. בישראל, לעומת זאת, בה רק השבוע הציג משרד האנרגיה תכנית מבורכת לעידוד ההתייעלות האנרגטית ברמה הלאומית (במידה שהממשלה תאשרה ותעביר תקציב ל-2021 בכנסת) אבל אפילו בה הגז הטבעי, מקור אנרגיה מזהם ופולט גזי חממה שבעולם המתקדם רואים בו 'טכנולוגיית מעבר' לאנרגיות מתחדשות' מהווה עדיין 70% ממשק ייצור החשמל בישראל לעשורים הקרובים גם בתרחיש ה"ירוק" ביותר שהממשלה הוציאה תחת ידיה.